![זרות פנימית – להיות אני מבלי להכיר את עצמי - <a href=https://www.alhasapa.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%9D><u>סיון ירום - עובדת סוציאלית קלינית</u></a> זרות פנימית – להיות אני מבלי להכיר את עצמי - <a href=https://www.alhasapa.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%9D><u>סיון ירום - עובדת סוציאלית קלינית</u></a>](https://www.alhasapa.co.il/art/3327.jpg)
זרות פנימית – להיות אני מבלי להכיר את עצמי
סיון ירום - עובדת סוציאלית קלינית
לפעמים החיים נראים בסדר, הכל מתנהל "כמו שצריך" אך בפנים ישנה תחושה שמשהו לא שלם וטוב. השלווה הפנימית חסרה.
כשתינוק נולד לעולם הוא מביא ייחודיות וקסם השמורים רק לו, לרוב מדובר ברגע מרגש מאד. המבוגרים סביב מתבוננים בתינוק הקטן, מתפעלים מכל גיהוק, פיהוק וחצי חיוך שהוא מעלה וכך נצרבת בו תודעה ראשונה לגבי קיומו. הוא כאילו אומר לעצמו - אם אחרים מתבוננים עלי, מתפעלים ממני ומחייכים אלי כנראה שאני קיים. התינוק מקבל יחס ואהבה, הוא שומע את הוריו מדברים ואומרים לו משפטים שונים המתארים את מה שעובר עליו כדוגמת; "אתה בוכה כי אתה עייף". בכך הם מתחילים ללמד אותו על הקשר בין התחושה הפנימית שלו לבין ההתנהגות.
מתן מילים להתנהגות מאפשרת לתינוק ללמוד מה עובר עליו. כך הוא לומד לחבר בין הפעולה לרגש ונחשף מהרגע הראשון לעובדה שיש תחושות ורגשות שונים בתוכו.
ישנם מקרים בהם התינוק גדל בסביבה שממעטת להסביר לו מה עובר עליו. כאשר הוא עצוב, נעלב או אפילו עייף הוא עשוי להישאר לבד עם תחושה קשה של מועקה, שאין לה מילים. אף אחד מאיתנו לא נולד עם מילון רגשות ותחושות ולכן הדרך היחידה לדעת ולזהות מה קורה בעולמנו הפנימי הוא רק כאשר מלמדים אותנו.
הרבה מאד אנשים מתמודדים עם קושי לתאר מה הם מרגישים, האם הם חסרי אונים, מתוסכלים, עצובים או לחוצים? אדם יכול להסתובב שנים רבות ולהרגיש שהוא "בסדר" אך למעשה עולמו הפנימי נשאר בגדר תעלומה והוא חי עם חלקים בתוכו שהוא אינו מכיר ואינו מבין. נגדיר חוויה זו בשם "זרות פנימית" – להיות אני מבלי להכיר את עצמי.
לא פעם אנו פוגשים אנשים שמתקשים לדבר על עצמם, הם ירגישו שאינם יודעים לתאר מה עובר עליהם והרבה פעמים "לא יהיה להם אכפת". הסביבה תחווה אותם כ"חסרי עמוד שידרה", אך למעשה אלו אנשים מאד מבולבלים. הם למדו לאורך חייהם שהם לא חשובים, שרגשותיהם הם עניין שולי ושהאחרים יודעים טוב יותר מהם.
כשאדם מרגיש זרות פנימית הוא יכול להגיד לעצמו: המשפחה לא מבינה אותי, החברים לא מכירים אותי וגם אני, לפעמים, לא יודע מי אני באמת.
חשוב לומר שיש ביטוי נוסף לחוויית הבילבול. בשונה מאלו שתואר לעיל, ישנם אנשים שיהפכו את היוצרות ויהיו דווקא הדומיננטיים ביותר בסביבתם. אנשים המגיעים ממחסור רגשי עמוק יתנהלו על פי משוואה לא מודעת: אם אני לא במרכז תשומת הלב = אני לא קיים. מדובר במנוע פנימי חזק שכמו מכריח את האדם להיות במרכז. כשהדבר מתועל באופן חיובי נראה את אותם אנשים בתפקידים חברתיים מרכזיים כמו "הפסיכולוג" או "הליצן" של החבר'ה. אך כאשר הדבר מקבל כיוון שלילי נראה זאת בהתפתחות דפוסים עברייניים, בעיות משמעת בגיל ההתבגרות ובשלל ביטויים תוקפניים ובריונות בחיי היום – יום.
לפעמים החיים נראים בסדר, הכל מתנהל "כמו שצריך" אך בפנים ישנה תחושה שמשהו לא שלם וטוב. השלווה הפנימית חסרה.
כשאנחנו באים להבין את השלכותיה של חוויית הזרות על מערכות יחסים, כדאי לחזור לאותו ילד שקיבל מענה מצומצם למצוקותיו. ילד זה למד להטיל ספק ביכולותיהם של אחרים לסייע לו ולכן יתקשה מאד בבגרותו לבקש ולקבל עזרה. מבוגרים עם קושי מהסוג הזה מתמודדים הרבה פעמים עם מערכות יחסים המאופיינות בחוסר איזון, קושי במתן אמון וריחוק רגשי.
המפגש בתוך קשר קרוב עונה על צורך עמוק להיראות ולהיות משמעותי. כשאנו מגיעים לקשר ולא מאמינים שיש אדם שיכול לראות אותנו ולענות על צרכינו הרגשיים אנו עשויים לחוות בדידות גם כשאנו בתוך מערכת יחסים.
מערכות יחסים בריאות נבנות על הדדיות, אמון, ביטחון ואינטימיות. פעמים רבות מתקיים תהליך מקביל בו מצד אחד יש רצון לחיות בזוגיות אך מצד שני קיים קושי להכניס אדם אחר לחיים. תקופת החיזור, שמאופיינת לרוב ברומנטיקה ויצירת אינטימיות, תהיה מלווה דווקא בהרבה מאד מבחני אמון וחשדנות; האם הצד השני עומד במילה שלו, האם יקבלו אותי כמו שאני, האם מבינים אותי? תקופת החיזור היא לא פשוטה לשני הצדדים. על פניו נראה כי הצד "הבודק" נהנה מעמדת כח אך למעשה הוא מונע מפחד להיפגע. לכן, כאשר השניים יצליחו להחזיק מעמד ולצלוח את מבחני האמון יקרה מהלך מרפא ושני הצדדים יזכו לממש את הפוטנציאל של הקשר ביניהם. הדרך היא לא פשוטה. בניית אמון, חשיפת העולם הרגשי והפחתת החרדה לוקחים זמן. לרוב, המאמץ וההתמדה משתלמים.
להיות זר זה להיות במקום לא מוכר, חוויה מלחיצה אך גם מסקרנת. למרות שהנפש היא חלק מאיתנו, לא כולם מכירים אותה. בטיפול רגשי ניתן להכיר את העולם הרגשי, לתת שמות לרגשות וללמוד להתמודד איתם. עם הזמן תהיה תחושה שיש סדר במה שמרגיש כאוטי ומבלבל. המפגש הטיפולי הקבוע וההיכרות האישית תורמים לתחושת ביטחון ומייצרים מרחב בו ניתן להתאמן על בניית קשר כך שבעולם "האמיתי" המשימה הופכת לקלה ומוכרת יותר. מי שבא לטיפול עם תחושת זרות ושאינו מכיר את עצמו, יזכה לבנות קשר עם האדם החשוב ביותר – הוא עצמו.
אנשי מקצוע רלוונטים לתחום
![מעיין ביטון-אינדקס מטפלים מומלצים](sres_s/2090.jpg)
עו''ס, פסיכותרפיסטית
התמחות: חרדה, רגישות גבוהה, דיכאון, משברי חיים, בעיות משפחתיות, אבל, פוסט טראומה, בעיות שינה, ויסות רגשי, הת
אזור בארץ: הוד השרון, כפר סבא, רעננה, הרצליה, אזור השרון
שפה: עברית,אנגלית
עו"ס קלינית מטפלת בטיפול ממוקד מטרה בנוער ומבוגרים. מומחיות בויסות רגשי ורגישות גבוהה, בעלת ניסיון של 15 שנה בטיפול בחרדות, טראומו
![מיכל רומם-אינדקס מטפלים מומלצים](sres_s/2816.jpg)
פסיכולוגית קלינית
התמחות: בריאות הנפש, חרדה, דיכאון, בעיות משפחתיות וזוגיות, אבל ואובדן, פוסט טראומה, התמודדות עם משברי חיים,
אזור בארץ: פרדס חנה/כרכור
שפה: עברית,אנגלית
מציעה מפגש אנושי קשוב, פתוח ומקבל, ליצירת שינוי מיטיב. מטפלת בגישה פסיכודינאמית. משלבת עבודה עם הגוף, כלים מעולם היוגה ומיינדפולנס
![יהלומית סימיונוביץ-אינדקס מטפלים מומלצים](sres_s/4122.jpg)
פסיכותרפיסטית ומטפלת משפחתית וזוגית מוסמכת
התמחות: טיפול בחרדה, דיכאון, פוסט טראומה, טיפול זוגי, טיפול משפחתי, הדרכת הורים, אבל ואובדן, התמודדות עם משב
אזור בארץ: חיפה
שפה: עברית
מטפלת במבוגרים, מתבגרים וילדים עם קשיים נפשיים, חברתיים והתנהגותיים. מדריכת הורים ומטפלת בזוגות ומשפחות. הטיפול הוא בדגש על ראייה
![גלית סאידיאן-אינדקס מטפלים מומלצים](sres_s/6182.jpg)
עובדת סוציאלית קלינית MSW ופסיכותרפיסטית יונגיאנית
התמחות: בריאות הנפש, דיכאון, חרדה, פוסט טראומה, EMDR, הדרכת הורים, התמודדות עם משברי חיים, פסיכותרפיה יונגיא
אזור בארץ: תל אביב וגוש דן,רמת גן,גבעתיים
שפה: עברית
עובדת סוציאלית קליניתMSW, מומחית בטיפול בפעוטות ובילדים, טיפול דיאדי, טיפול ממוקד טראומה, טיפול באוטיזם, הדרכת הורים. טיפול במבוגר
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
שיטות טיפול פסיכולוגי - 3 שיטות נפוצות שתוכל לבקש מהפסיכולוג צוות על הספה
הרבה אנשים ניגשים לטיפול רגשי ונפשי, אבל מעטים מודעים לעובדה שקיימות מספר שיטות טיפול פסיכולוגי – חלק מהן יתאימו לנסיבות והאישיות של המטופל וחלקן פחות. אז במי מהן עדיף לבחור וכיצד? מתי נדרש שילוב תרופתי ולמי? והאם באמת צריך לשכב על הספה ולפטפט במשך שעה שלמה?
אז למה כל כך חשוב להתחסן? רון ג'רבי
מאמר זה מוקדש להורים שצצו אצלם שאלות לגבי נושא החיסונים ואינם מגיעים מעולם הביולוגיה, מתוך מטרה להדגיש את חשיבות מתן חיסונים ולתת לכם את הביטחון לחסן את ילדכם.
הקורונה מעוררת אצלכם חרדה? יש מה לעשות צוות על הספה
השנה האחרונה עימתה כמעט את כל האנשים בעולם עם הגרועים שבפחדים – חשש לשלומם הפיזי של ההורים המבוגרים, דאגה לשלומם הנפשי ובריאותם של הילדים שנאלצו להתנתק משגרת היום המוכרת, הצורך להימנע ממגע עם אחרים, אהובים ככל שיהיו...
מה זה טיפול ACT? וכיצד הוא יכול לסייע לנו צוות על הספה
טיפול ACT – טיפול בקבלה ומחויבות, היא שיטת טיפול שפותחה בסוף שנות ה-90, כחלק מהגל החדש של טיפולי CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) וכוללת רכיבי מיינדפולנס, במטרה לקדם גישה ופעולה חיובית אצל המטופלים.