כיצד תדעו אם חוויתם התקף חרדה
יוסי אוסדון פסיכולוג חינוכי מומחה
בחור נאה, מטר תשעים, כתפיים רחבות, מבנה גוף אתלטי, המחשבה הראשונה שעברה לי בראש היא "מה הבחור הזה עושה אצלי בקליניקה?" אבל עם השנים והניסיון כבר למדתי שמה שרואים מבחוץ ממש לא מעיד על מה שמתרחש בפנים.
משיחה עם הבחור התברר שבנוסף לכל מעלותיו, הוא גם קצין (במיל') ביחידה מובחרת, וכיום תלמיד סטודנט שנה א' בפקולטה יוקרתית. ממה שסיפר, ילדותו עברה עליו בנעימים בחיק משפחתו, היה תלמיד מצטיין, פעיל בתנועת נוער ולא סבל מטראומה או אירועים מיוחדים שזכורים לו, עד לפני חודש.
לפני כחודש, יומיים לפני מבחן, הרגיש לחצים אדירים בחזה בזמן שהה בבית חברתו "הייתי בטוח שקיבלתי התקפת לב" סיפר. חברתו והוריה נלחצו מאוד, אמבולנס הובהל למקום ופינה אותו במהירות לבית חולים. לאחר סדרה ארוכה של בדיקות רפואיות התברר שמצבו הגופני לעילא ולעילא ומה שחווה היה "התקף חרדה". בוש ונכלם, בצאתו מבית החולים לא סיפר לאיש על האירוע המביך "התקף פאניקה? מה אני סטודנטית לחוצה לפסיכולוגיה?". לחברתו ולהוריה המציא איזה סיפור, והדבר נשכח מליבו עד שבועיים לאחר מכן בו התרחש התקף נוסף והסצנה חזרה על עצמה. בעצת הסביבה הקרובה ניגש לקבל טיפול פסיכולוגי וכך הגיע אלי.
אירוע קצר של חרדה עזה ופתאומית שמלווה בתסמינים פיזיולוגיים כדפיקות לב מואצות, רעד, הזעה, תחושת החנק, צמרמורות, בחילה ותחושת סכנת מוות. מה שמיוחד בהתקף הוא שאין סיבה חיצונית סבירה להסבר ההתקף.
פעם אחד מהמרצים הסביר לי את ההבדל ביניהם "כשנמר רודף אחריך ויש לך את כל הסימפטומים זה פחד, כשיש לך את כל הסימפטומים ואף נמר לא רודף אחריך זה חרדה".
אז מה בכל זאת גורם לאדם לחוות את כל הסימפטומים למרות שאין במציאות שום דבר שמאיים עליו?
לרוב מדובר על "אזעקת שווא", כפי שנכתב לעיל, כשנמר רודף אחריך, חייך בסכנה, כדי להתמודד עם הנמר, להלן "האיום" הגוף מפריש אדרנלין והורמונים נוספים שמסייעים לגוף להתכונן למצב "לחימה או בריחה", במצב של התקף חרדה המערכת הזאת נכנסת לפעולה כאילו שיש איום קונקרטי על אף שלא קיים שום איום. משהו גורם לה לפעול.
"המשהו" הזה יכול להיות, סמים או תרופות, מחלות נוירולוגיות, הפרעה פסיכיאטרית או נפשית, או כמו במקרה של הבחור שלנו, לחץ ועומס בחיים.
שכיחות התקף החרדה אכן - כדבריו הסטריאוטיפים של הבחור - גבוהה יותר בקרב נשים וכן בקרב בעלי מנת משכל גבוהה מהממוצע, בבחינת " יוֹסִיף דַּעַת יוֹסִיף מַכְאוֹב".
על פי הפרוטוקולים הטיפוליים, הטיפול בעל ההשפעה הממושכת ביותר על התקפי החרדה, המומלץ על ידי איגוד הפסיכולוגים האמריקאי הוא CBT- טיפול קוגניטיבי התנהגותי. הטיפול כשמו בנוי משני חלקים, החלק הקוגניטיבי: בו מקנים ידע למטופל על ההתקף שחווה ובעצם עוזרים לו "לעשות סדר בראש" עוזרים למטופל לארגן את החשיבה והביטחון העצמי והביטחון בגוף. בשלב השני, ההתנהגותי: מתמודדים עם התנהגויות שהאדם "פיתח" להתמודדות עם החרדה מההתקף ובמצעים חשיפה מבוקרת עם התחושות והאירועים שמהם האדם חרד.
שלושה ימים למבחן הגדול, טיק טק, טיק טק, בזמן השיחה עם הבחור ראיתי את עיניו נמשכות שוב ושוב למחוגי השעון שמאחורי, תיארתי לעצמי שכל שניה שעוברת מתורגמת במוחו לכיווץ נוסף בסיכוייו לעבור את המבחן. הדקות הלכו ונקפו, והמתח בחדר הלך וגאה טיק טק, טיק טק, טיק טק...
יוסי אוסדון
פסיכולוג חינוכי מומחה
משיחה עם הבחור התברר שבנוסף לכל מעלותיו, הוא גם קצין (במיל') ביחידה מובחרת, וכיום תלמיד סטודנט שנה א' בפקולטה יוקרתית. ממה שסיפר, ילדותו עברה עליו בנעימים בחיק משפחתו, היה תלמיד מצטיין, פעיל בתנועת נוער ולא סבל מטראומה או אירועים מיוחדים שזכורים לו, עד לפני חודש.
לפני כחודש, יומיים לפני מבחן, הרגיש לחצים אדירים בחזה בזמן שהה בבית חברתו "הייתי בטוח שקיבלתי התקפת לב" סיפר. חברתו והוריה נלחצו מאוד, אמבולנס הובהל למקום ופינה אותו במהירות לבית חולים. לאחר סדרה ארוכה של בדיקות רפואיות התברר שמצבו הגופני לעילא ולעילא ומה שחווה היה "התקף חרדה". בוש ונכלם, בצאתו מבית החולים לא סיפר לאיש על האירוע המביך "התקף פאניקה? מה אני סטודנטית לחוצה לפסיכולוגיה?". לחברתו ולהוריה המציא איזה סיפור, והדבר נשכח מליבו עד שבועיים לאחר מכן בו התרחש התקף נוסף והסצנה חזרה על עצמה. בעצת הסביבה הקרובה ניגש לקבל טיפול פסיכולוגי וכך הגיע אלי.
אז מה זה התקף חרדה (התקף פאניקה)?
אירוע קצר של חרדה עזה ופתאומית שמלווה בתסמינים פיזיולוגיים כדפיקות לב מואצות, רעד, הזעה, תחושת החנק, צמרמורות, בחילה ותחושת סכנת מוות. מה שמיוחד בהתקף הוא שאין סיבה חיצונית סבירה להסבר ההתקף.
מה ההבדל בין פחד לחרדה?
פעם אחד מהמרצים הסביר לי את ההבדל ביניהם "כשנמר רודף אחריך ויש לך את כל הסימפטומים זה פחד, כשיש לך את כל הסימפטומים ואף נמר לא רודף אחריך זה חרדה".
אז מה בכל זאת גורם לאדם לחוות את כל הסימפטומים למרות שאין במציאות שום דבר שמאיים עליו?
לרוב מדובר על "אזעקת שווא", כפי שנכתב לעיל, כשנמר רודף אחריך, חייך בסכנה, כדי להתמודד עם הנמר, להלן "האיום" הגוף מפריש אדרנלין והורמונים נוספים שמסייעים לגוף להתכונן למצב "לחימה או בריחה", במצב של התקף חרדה המערכת הזאת נכנסת לפעולה כאילו שיש איום קונקרטי על אף שלא קיים שום איום. משהו גורם לה לפעול.
"המשהו" הזה יכול להיות, סמים או תרופות, מחלות נוירולוגיות, הפרעה פסיכיאטרית או נפשית, או כמו במקרה של הבחור שלנו, לחץ ועומס בחיים.
שכיחות התקף החרדה אכן - כדבריו הסטריאוטיפים של הבחור - גבוהה יותר בקרב נשים וכן בקרב בעלי מנת משכל גבוהה מהממוצע, בבחינת " יוֹסִיף דַּעַת יוֹסִיף מַכְאוֹב".
אז איך מטפלים בהתקף חרדה?
על פי הפרוטוקולים הטיפוליים, הטיפול בעל ההשפעה הממושכת ביותר על התקפי החרדה, המומלץ על ידי איגוד הפסיכולוגים האמריקאי הוא CBT- טיפול קוגניטיבי התנהגותי. הטיפול כשמו בנוי משני חלקים, החלק הקוגניטיבי: בו מקנים ידע למטופל על ההתקף שחווה ובעצם עוזרים לו "לעשות סדר בראש" עוזרים למטופל לארגן את החשיבה והביטחון העצמי והביטחון בגוף. בשלב השני, ההתנהגותי: מתמודדים עם התנהגויות שהאדם "פיתח" להתמודדות עם החרדה מההתקף ובמצעים חשיפה מבוקרת עם התחושות והאירועים שמהם האדם חרד.
שלושה ימים למבחן הגדול, טיק טק, טיק טק, בזמן השיחה עם הבחור ראיתי את עיניו נמשכות שוב ושוב למחוגי השעון שמאחורי, תיארתי לעצמי שכל שניה שעוברת מתורגמת במוחו לכיווץ נוסף בסיכוייו לעבור את המבחן. הדקות הלכו ונקפו, והמתח בחדר הלך וגאה טיק טק, טיק טק, טיק טק...
יוסי אוסדון
פסיכולוג חינוכי מומחה
אנשי מקצוע רלוונטים לתחום
פסיכותרפיסטית CBT
התמחות: חרדה, קשיי ויסות, קשיי הסתגלות,חוסר בטחון וחיפוש משמעות, מערכות יחסים, מחלות כרוניות, דימוי גוף. מטפלת גם אונליין.
אזור בארץ: חולון
שפה: עברית
מטפלת פרטנית מנוסה, בעיקר לגילאי 20-40, מאמינה ביכולת של הטיפול לייצר שינוי משמעותי בחיים ולקדם רווחה נפשית. אם אתם מרגישים צורך בעזרה, אוזן קשבת ותמיכה, אשמח להיות כתובת עבורכם
פסיכולוגית אחרי התמחות קלינית
התמחות: בריאות הנפש,חרדה ופוביה,דיכאון,אבל ואובדן,פוסט טראומה,הדרכת הורים,התמודדות עם משברי חיים,טיפולי פוריות,הריון ולידה
אזור בארץ: רחובות, נס ציונה, גדרה, יבנה, ראשון לציון, אזור השפלה
שפה: עברית
בעלת ניסיון בטיפול במצוקה ומשבר, דיכאון, חרדה, קשיים בזוגיות, קריירה וירידה בערך העצמי. כן, מנוסה בעבודה עם נשים בגיל הפריון. מאמינה שקשר טיפולי משמעותי יכול להקל ואף להביא לשינוי
פסיכולוגית קלינית מומחית
התמחות: טיפול פסיכולוגי במבוגרים, מתבגרים, הדרכות הורים, דיכאון והפרעות מצב-רוח, חרדה, אבל ואובדן, פוסט טראומה, משברי חיים, הריון ולידה, קשיים בזוגיות וביחסים
אזור בארץ: שפלה,אשדוד
שפה: עברית
אני פסיכולוגית קלינית מומחית ומציעה טיפול במבוגרים, במתבגרים וטיפול בהורות בקליניקה פרטית באשדוד.
המרכז לאבחון, טיפול רגשי בהפרעות קשב וריכוז, אוטיזם וקשיים חברתיים
התמחות: המרכז לאבחון (ADHD, פסיכודידקטי, אוטיזם, דידקטי, MOXO ) ,טיפול רגשי ,הפרעות קשב וריכוז, אוטיזם. פסיכיאטרים, נוירולוגים, פסיכולוגים, הדרכת הורים, מטפלים רגשיים
אזור בארץ: קרית טבעון, חיפה, קריות, טירת הכרמל, ישובי חוף הכרמל, אזור הצפון
שפה: עברית,רוסית,אנגלית,ערבית
המרכז מתמחה באבחונים- (ADHD, פסיכודידקטי, אוטיזם , דידקט). טיפול רגשי, הדרכת הורים .במרכז צוות מקצועי ומנוסה של פסיכולוגים, פסיכיאטרים, נויירולוגים, מטפלים רגשיים ומדריכי הורים
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
המילה אנורקסיה מקורה ביוונית עתיקה ופירושה חוסר תיאבון. למעשה, ברוב המקרים קיימת תחושת רעב אך הלוקים בהפרעה מתעלמים ממנה או נוקטים באמצעים כגון הקאות יזומות ונטילת תרופות משלשלות כדי להיפטר מתכולת הקיבה בטרם תעוכל. המונח Nervosa מעיד על כך ששורשי ההפרעה הם פסיכולוגיים נפשיים ולא פיזיולוגיים.
כמעט ואין בנמצא אנשים שלא חוו התקף חרדה מימיהם, אך בעוד אצל רוב האנשים מדובר באפיזודה חד פעמית או כזו שחוזרת לעיתים רחוקות, עבור חלק מהאנשים מדובר במציאות חיים קבועה ובלתי נסבלת. מהן חרדות חוזרות? איך להתמודד עם חרדה שלא עוברת? מה אפשר לעשות כדי לשפר את המצב?
טיפול בנפגעות תקיפה מינית - כל מה שלא רצית לדעת, אבל חשוב שתדעי - צוות על הספה
האמת העצובה היא שתקיפה מינית נפוצה יותר משהיינו רוצים להודות. בגילאים הצעירים הנתונים מדברים על כ-7% נפגעים ונפגעות, בגילאים המבוגרים, גבר אחד מתוך שבעה ואישה אחת מכל שלוש (!) נשים עברו תקיפה מינית...
טיפול נפשי באמצעות סמים פסיכדליים – חומרים משני תודעה - צוות על הספה
דיכאון, חרדה, טיפול פסיכולוגי, טראומה
אנשי טיפול המתמחים בתחום זה, יודעים לעשות שימוש מבוקר ומדויק בחומרים משני תודעה כחלק מטיפול פסיכותרפי, במטרה לאפשר למטופל לפגוש חלקים עלומים בנפש ולהיעזר בחלקים הללו במהלך הטיפולי.