ADHD איננו מחלה, ה"תסמינים" המתוארים הם קווי אופי בעלי יתרונות גדולים, אולם הם מקשים על ההתמודדות במסגרות החינוכיות המקובלות ובמשפחה, מה שיכול לגרור סיבוכים וקשיים בהמשך.
הפרעת קשב וריכוז המכונה בשפה המקצועית בראשי התיבות ADHD היא הפרעה סימפטומטית העלולה לגרור לקשיים רגשיים, לימודיים והתנהגותיים, ולכן חשוב מאד לזהות אותה ולפנות לטיפול בזמן.
ילדים עם ADHD או הפרעות קשב וריכוז חווים קושי להקשיב ולהתרכז בדברים לאורך זמן, ובנוסף ברוב המקרים מתלווה לתופעה גם התנהגות אימפולסיבית ולפעמים גם פעילות יתר.

מאחר והתופעה כוללת גם קטגוריות של קשיי קשב וגם קטגוריה של אימפולסיביות, מקובל לסווג אותה לשלשה תתי- סוגים:
א. בעיקר בעיית קשב: Inattentive type
ב. בעיקר היפראקטיביות: impulsive Hyperactive type
ג. צורה משולבת: Combined type
איך מזהים ילד עם בעיית קשב?
הילד ינטה לאבד דברים, לאבד עניין במטלות ארוכות, לא ישים לב לפרטים או יבצע שגיאות טיפשיות במשימות שלו. הילד לא עושה זאת בכוונה, והוא גם לא "עצלן"! הוא סובל מקושי שניתן לטיפול.
איך מזהים ילד עם בעיית היפראקטיביות?
הילד יתקשה לשבת במנוחה וירבה לזוז, הוא ייצר רעש, יתקשה לחכות לתורו, יקטע אנשים ולפעמים גם יציק. גם במקרה זה הילד לא עושה בכוונה, והוא לא רע או חוצפן. גם הוא סובל מקושי שניתן לטפל בו.
איך מזהים ילד עם הצורה המשולבת?
זוהי הצורה המוכרת ביותר מאחר והיא הבולטת ביותר. ילדים עם ADHD מהסוג של הפרעת קשב ואימפולסיביות יתקשו מאד לתפקד בסביבה החינוכית, ואם לא יטופלו הם עלולים לפתח דימוי עצמי נמוך, התנהגויות שליליות ובעיות חברתיות.
על מנת לשלול גורמים אחרים לסימפטומים, יש לשים לב שהתסמינים מופיעים בשתי מסגרות לפחות, למשל- בבית הספר ובבית. אם התסמינים מופיעים רק במסגרת אחת, ייתכן שהקושי נובע מאותה המסגרת. בנוסף יש לשלול הפרעות אחרות כמו הפרעות חרדה או אישיות,
הפרעות למידה, בעיות ראייה או שמיעה ובעיות בריאותיות נוספות.
ADHD איננו מחלה, ה"תסמינים" המתוארים הם קווי אופי בעלי יתרונות גדולים, אולם הם מקשים על ההתמודדות במסגרות החינוכיות המקובלות ובמשפחה, מה שיכול לגרור סיבוכים וקשיים בהמשך.
איך מאבחנים ADHD ומה הטיפול המתאים ב ADHD?
אבחון של ADHD , הפרעת קשב וריכוז נעשה אצל פסיכיאטר או אצל נוירולוג, והוא כולל:
1. הערכה התפתחותית
2. בדיקה קלינית (ריאיון אצל רופא/ה)
3. מילוי שאלונים על־ידי ההורים ו/או המורים
4. מבחן ממוחשב (לא תמיד)
5. סיכום והמלצות לטיפול של רופא יועץ
במידה
ותוצאות האבחון הן חיוביות ונמצא שיש לילד ADHD מומלץ לפנות מייד לטיפול באחד או יותר מהאמצעים הבאים:
1. נטילת ריטלין - הריטלין והתכשירים ממשפחה זו הוא תרופה לזמן מוגבל שאינה ממכרת, היא משפרת באופן משמעותי את יכולת הריכוז ומאפשרת למידה והתנהגות נאותה במסגרת החינוכית. ההחלטה על נטילת ריטלין לרוב היא מורכבת למשפחה ועלולה לעורר התנגדות.
2. טיפול רגשי- על מנת להתמודד עם ההשלכות הרגשיות של הADHD שכוללות לפעמים דימוי עצמי נמוך, חרדה וקשיים חברתיים.
3. הדרכת הורים- ילדים בעלי ADHD הם מאתגרים מבחינה התנהגותית, אולם הצבת גבולות ויעדים מותאמים על ידי ההורים יכולה להפחית באופן משמעותי את התסמינים ולשפר את איכות החיים של המשפחה כולה.
4. טיפול התנהגותי- תכנית של הצבת יעדים קצרי מועד וברי השגה לילד, המלווה על ידי איש מקצוע.
5. רפואה משלימה וטיפולים אלטרנטיביים- עשויים לתרום לרוגע ולשפר את התפקוד .
6. פעילות גופנית המייצרת עוררות טבעית של הגוף יכולה לסייע רבות.
הטיפול מאפשר לילד להתמודד עם הקושי שלו באופן בונה ומצמיח, ומאפשר למשפחתו ללמוד כיצד להפוך את החיסרון ליתרון ולגורם מעצים.