דיכאון בגיל הזהב

בסוף היא פשוט מתה, זה הרי מה שקורה לאנשים זקנים לא?! זה מה שחשבתי שהייתי ילד, היום אני יודע שזה רחוק מלהיות נכון.

כשהגיעה חביבה לארץ שיכנו אותה במבשרת ציון, כמה דמעות הוזילה כשהתעוררה בבוקר וראתה שנהג המשאית הוריד אותה על אדמת טרשים של הר קירח ולא בירושלים כפי שהבטיח. למי שלא בקיא, מבשרת של פעם לא הייתה מקום סימפטי כמו היום, אוטובוס שעובר רק פעם ביום, שבילים מלאי בבוץ, משפחות פשע, אבטלה, וגבול שעבר לא הרחק.





עברו חלפו להם השנים והפוטנציאל הכלכלי - של בית פרטי על חצי דונם בפרוורי ירושלים - לא נעלם מעיני ילדיה של חביבה שבינתיים התאלמנה. הוחלט למכור את הנכס ושחביבה תעבור להתגורר ביחד עם אחד מילדיה שיטפל בה. המעבר היה קשה עליה, הניתוק מביתה זה חצי יובל, מהסביבה המוכרת, מהשכנים, והעובדה שהבית החדש היה בקומה השנייה גזרו עליה בדידות. במהרה החלה לקרוס, מנטלית וגופנית, עד שלבסוף לא היה מנוס מלאשפז אותה במוסד סיעודי שם נפטרה תוך תקופה קצרה, בגיל המופלג 59!

לא, לא נראה לי שסבתא שלי נפטרה מזקנה, היא כנראה נפטרה משברון לב או בעגה המקצועית - דיכאון.

דיכאון מאופיין בירידה בתחושת ההנאה, מה שמשפיע על המוטיבציה והאנרגיה, התפקוד בעבודה, לימודים, זוגיות, שינה, תזונה, בטחון עצמי ועוד. מאפייני הדיכאון בזקנה אינם שונים, רק שהזקנים מעצם היותם זקנים מהווים קבוצת סיכון לחלות בדיכאון. זאת, כתוצאה מירידה בתפקוד הפיזי, המנטאלי ובגובה ההכנסה הכספית, אבל גורם הסיכון העיקרי לחלות בדיכאון הוא תחושת הבדידות. זקנים חווים לעיתים קרובות בדידות כתוצאה מהתאלמנות לאחר זוגיות ארוכת שנים והגירה או פטירה של חברים וקרובי משפחה. על פי מחקרים, הניתוק מהמשפחה, החברים והסביבה המוכרת עקב מעבר ל'דיור מוגן' משפיע על תחושת הבדידות ומחצית מהמתגוררים ב'דיור המוגן' סובלים מדיכאון.

הקשר עם הילדים עובר תמורה משמעותית, מלהיות האנשים המשמעותיים ביותר בבית הזקנים הופכים לנטל, לכאלו שצריך להקשיב לבעיות הרפואיות שלהם ושאר צרותיהם. משמעות החיים הופכת למעורפלת. אם בעבר, הקימה בבוקר הייתה 'שלוש ארבע ולעבודה...' שהרי עבודה מהווה משמעות מבחינה כלכלית, אישית וחברתית, פתאום יש המון זמן פנוי, ללא מטרה מוגדרת, ללא מבנה חברתי מוגדר וללא משמעות.

האדם מחפש משמעות, כן, גם בגיל 100 האדם רוצה לחוש שהוא נחוץ, שמישהו זקוק לו, שהוא יכול להועיל במשהו למישהו.

אז איך ניתן לסייע לזקנים להימנע מדיכאון?

מילות הקסם הן: משמעות וקשר. אחת הדוגמאות המאלפות הן של 'קבוצת-יבנה'. עם השנים הלכה והזדקנה אוכלוסיית המייסדים, בני הדור השני למייסדי הקיבוץ החליטו לדאוג להם על ידי הקמת מפעל שמטרתו העיקרית לא הייתה כלכלית אלא "שיאפשר תעסוקה לחברים מבוגרים". כך הוקם מותג השעונים 'עדי'. בהחלטת חברי הקיבוץ להקמת מפעל השעונים הם נתנו מענה הן לנושא המשמעות והן לנושא החברתי, בנוסף לצד המוטורי והקוגניטיבי. על אף שמטרת הקמת המפעל לא הייתה כלכלית, המפעל כיום כלכלי גם כלכלי ונותן גאווה גדולה לזקנים שעובדים בו.

ומה עושים אלו שלא יכולים להקים מפעל?

אחד מהפתרונות הפשוטים הוא אימוץ כלב. מחקרים מצאו שטיפול בכלב מאריך את חיי הזקנים. הכלב דורש יציאה מהבית לעשיית צרכים והוצאת אנרגיה, מה שמחייב את הזקנים ללכת ולהסתובב ברחוב, כך לעיתים הם פוגשים אנשים אחרים שבעצמם בעלי כלב ומתפתחת שיחה או ילדים שרוצים ללטף. יש תחושת אחריות כיוון שצריך לדאוג לכלב לחיסונים, טיפולים רפואיים ואוכל. אבל הדבר הכי חשוב הוא, שהכלב מחזיר אהבה לבעליו.

אבל לא צריך להפיל את כל האחריות על הכלב, תבואו לבקר, אתם והנכדים, תתעניינו ותקשיבו, כן, גם לקשיים הרפואיים, לסיפורים מימי הפלמ"ח / העלייה מתימן / הקמת תל אביב. תשתדלו לבקש עזרה ועצה בנושאים שהם מכירים, משהו שיפעיל את המוח ואולי גם את הגוף, וגם ייתן להם תחושה שיש להם עוד מה לתת. הגרגירים בשעון החול הולכים ואוזלים אז כדאי למהר.


יוסי אוסדון
פסיכולוג חינוכי מומחה