חרדה אימהית- לא לאמהות בלבד

הפיכתנו להורים היא תהליך מטלטל ומשמעותי. האחריות שאנחנו נושאים בגידול ילדנו היא כבדה, ולעיתים מעוררת אצלנו פחדים וחרדות המעורבים בתקוות וברצון לשמור ולגונן על ילדינו מכל רע.

הדאגה לשלום ילדינו היא טבעית והישרדותית- ילדים מטבעם לא יכולים לשרוד ללא עינם הפקוחה של הוריהם. אולם לפעמים נעשית הדאגה מוגזמת, העיסוק בשלום הילד הופך לאובססיבי, והמצב יכול להסב סבל רב להורה או לילדו. בזמן החורף מתעצמות הדאגות, הפחד מפני מחלה של הילד, או מפני נזק שעלול להגרם לו בשל מזג האוויר הסוער- עשויות להחריף את המצב.

מתי דאגה הופכת לחרדה?

חרדה היא תחושת פחד מוגזמת או תחושת בהלה או דאגה יתרה המלווה בתסמינים גופניים. התסמינים יכולים לכלול דופק מואץ, הזעה, התרחבות האישונים, לחץ דם גבוה ועוד. מטרת התסמינים היא לאפשר לאדם תגובת בריחה או קפיאה אל מול סכנה. אולם כאשר הסכנה איננה "אמיתית"- התסמינים המיותרים מכבידים ופוגעים באיכות החיים.

כך למשל הורה שילדו נמצא במגרש המשחקים בזמן שמתחיל לרדת גשם, עלול לחוות תסמיני חרדה מתוך דאגה לשלומו של הילד, בעוד הילד חווה הנאה והתחזקות הביטחון העצמי שלו מעצם המשחק בין טיפות המים, והורה שילדו לבוש בשתי שכבות בגדים בלבד עלול לחוש חרדה פן יחלה הילד בשפעת ולהלביש את הילד בבגדים רבים, בעוד הילד דווקא מעדיף לבוש מאוורר המאפשר לו לנוע חופשי ולחקור את המרחב.

המצב הוא מורכב מאחר וחרדת ההורה עשויה לדבוק בילד ולפגוע בהתפתחותו. למעשה, הורים חרדתיים רבים הנם בעצמם ילדים להורים חרדתיים.

אחת ההסתבכויות של הפרעת חרדה הנה תסמונת חרדתית-כפייתית. מדובר במצב בו על מנת להמנע מחרדה- עוסק ההורה בטקסים שונים, חלקם לא הגיוניים וחלקם הגיוניים אך נעשים מספר פעמים לא הגיוני. כך למשל כאשר מגיע החורף עשויים הורים להלעיט את ילדם בויטמינים בכמות הגבוהה בהרבה מהמומלץ, לוודא שוב ושוב כי לקחו מטרייה וכי המטרייה תקינה, לשוב ולהורות לילדם על אמצעי הזהירות בזמן גשם, ועוד.

מה אפשר לעשות?

הטיפול בחרדה הורית דומה לטיפול בהפרעות חרדה אחרות, ומשלב גם נתינת מידע רב על הורות ועל צרכי הילד בשלב ההתפתחותי בו הוא נמצא.

איש המקצוע יבחן עם ההורה את הטריגר לחרדה, יתן מידע מוסמך על צרכיו של הילד באותה הסוגיה, ולאחר מכן- יבחן עם ההורה כיצד ניתן להוריד את רמת החרדה שלו על מנת "לשחרר" את הילד. דרכים מומלצות להפחתת חרדה הן תרגילי נשימה והרפיה, פסיכותרפיה ותובנה מעמיקה לגבי מקור החרדה, ועוד.

כך למשל הורה המונע מילדו לצאת מהבית בשל מזג האוויר החורפי- יקבל מאיש המקצוע מידע לגבי צרכיו ההתפתחותיים של הילד בפעילות מגוונת בשעות אחר הצהרים, וכן מידע לגבי השפעת מזג האוויר על מצבו הבריאותי של הילד. לאחר מכן יבחן איש המקצוע עם ההורה אילו דרכים מתאימות לו על מנת להפחית את רמת החרדה, לעיתים ניתן גם להעזר בבן הזוג החווה פחות חרדה.

חרדה אימהית, או חרדה הורית, עשויה לפגוע בהתפתחות הפסיכולוגית של הילד, ולכן- למען הילד- יש לטפל בה באופן מקצועי ומשמעותי.