חשיבות מיקום הילד במשפחה
נירה גבאי
חישבו אצלכם בבית, עד כמה הבכור והשני שונים בתכונותיהם: אם הבכור שקט, השני יהיה פעיל ורעשן, אם הבכור תלמיד טוב, יבחר השני דווקא להצטיין בתחום אחר כגון: ספורט.
בתדירות ממש גבוהה קוראים להם לבית הספר, שניהם אנשים עובדים, כל טלפון מהמחנכת מקפיץ אותם, בית הספר מצפה שהם יעזבו הכל ויגיעו לקחת את הבן שלהם. יעל הייתה נסערת ומוצפת, היא בכתה תוך כדי הדברים. שיתפתי אותה שהמצב באמת לא טוב ואני רואה את הקשיים שלה, אך נטעתי בה אופטימיות כששיתפתי שנראה לי שביחד נוכל לגרום לגל לבטא את עצמו בדרך שונה.
כבר מלראות את המיקום של גל במשפחה ניתן להבין שמצבו מזמן התנהגויות מפריעות. הכוונה היא שהוא נולד אחרי אדם שהיה הבן הבכור במשפחה, כולם ציפו לבואו, הוא היה גם הנכד הראשון, הייתה התרגשות גדולה. כשיעל הייתה בהריון עם גל היא השתוקקה ללדת בת, היא עצמה בת בין אחים בנים ומאד היה חשוב לה שתהיה לה בת. אך נולד לה בן, האכזבה שלה מלווה את הגידול שלו, גם אם הדברים לא נאמרים גל חש אותם. כשגל היה בן 4 נולדה אפרת "הנסיכה", כולם התרגשו מבואה. שיקפתי ליעל את התמונה כפי שחש אותה גל.
יעל אמרה תוך כדי הזלת דימעה שאף פעם לא חשבה על זה באופן הזה. כשהורים מבינים את החשיבות של המיקום במשפחה יותר קל להיכנס לנעליים של הילד המפריע. הדרך של גל לומר לעולם קשה לי היא הדרך של ההתנהגות המפריעה. לחלק מהמפגשים שלנו הצטרף גם אביו של גל, העבודה המשותפת של שניהם הניבה פירות ולאט לאט גל התנהג באופן מתאים יותר גם בבית וגם בכיתה. ההורים חשו סיפוק גדול, הוציאו הרבה פחות אנרגיות ואספו את הכוחות להתמקד בצרכים של גל כדי שגל יחוש אנ"י :אהוב נחוץ ויכול.
חשוב שנבין את המקום של כל ילד במשפחה.
הילד הבכור:
מגיע לבית שאין בו ילדים. הוא הראשון ולכן הוא הגיע למקום בו יכול לבחור היכן להתמקם. שום דבר לא "תפוס" עדיין. יש להורים הרבה אנרגיה, משאבים כלפיו, ההורים מסביבו, כי הוא היחיד. הילד הזה, גדל בעולם של מבוגרים, בראשית דרכו ולכן פעמים רבות האינטראקציה עם המבוגרים יוצרת אצלו אמביציה, שאפתנות. (סטטיסטית, יש יותר בכורים בארגונים, בעמדות מפתח). בנוסף, כאשר יגיעו אחים אחרים, הבכור מקבל תפקידים, ע"מ לעזור להם. הבכור חונך את אחיו הקטנים, מה שמחזק את יכולותיו גם כן. ילדים בכורים, גם בבגרותם, עוזרים מאוד לאחרים, הרבה אנשי טיפול הם בכורים. כאשר נולד אח נוסף, אז הבכור חש שמעמדו מתערער. יש "מלחמה" על הכתר. אבל מקומו מובטח. הוא תמיד יהיה הבכור. כל דבר שהוא יעשה בבית, זה יהיה בפעם הראשונה. תכונותיו: כושר ארגון, אחריות, הישגי, מצליחן, חרד כי ההורים היו חרדים יותר.
הילד השני, "הסנדביץ'":
הגיע לבית שכבר יש בו ילד אחד. הוא מושווה למישהו שכבר קיים. הוא ילד שיודע לשתף פעולה. הוא יודע שצריך לחלוק, לחכות, שלא הכול שלו. כיסא אחד כבר "תפוס". בשביל להרגיש מיוחד, משמעותי, הוא נדרש לתפוס כיסא אחר. לכן חישבו אצלכם בבית, עד כמה הבכור והשני שונים בתכונותיהם: אם הבכור שקט, השני יהיה פעיל ורעשן, אם הבכור תלמיד טוב, יבחר השני דווקא להצטיין בתחום אחר כגון: ספורט. האח ה- 2 נראה כמו אחד שתמיד מישהו נושף בעורפו. הוא תמיד בתחרות, צריך להתאמץ כדי להשיג משהו, יש להם יכולות הישרדות טובות מאוד. הוא מנסה להשיג, הוא תחרותי, מעז, ההורים רגועים יותר. ילדים כאלה פונים לתחומים של הרפתקנות, ספורט, פחות קונפורמיסטים מהבכורים. כשנולד האח ה- 3 הוא מתחיל לחוש "לחוץ". הוא מחפש את המקום שלו. כי לגדול קוראים "הבכור", יש לו סטאטוס, לקטן קוראים "התינוק". לבן האמצעי אין סטאטוס. הוא חש מקופח. הם חברותיים מאוד. פעמים רבות, בשל היותם באמצע, הם סובלים מתחושת דימוי עצמי נמוך. כהורים עצתי לכם, שימו לב לאמצעי, המקום שלו מאד בעייתי במשפחה, לכן עלול לעורר בעיות כדי שיראו אותו.
הילד הצעיר "בן הזקונים":
הילד ה- 3 מגיע לבית בו ישנם כבר 2 אחרים גדולים ממנו. כשיש אחים גדולים יותר בבית והורים, יש רף ציפיות גבוה ולכן ילדים צעירים, רוצים מאוד לרוץ קדימה, להתקדם, כי כולם שם כבר יכולים. ילדים 3 הופכים להיות שאפתנים מאוד, מוצלחים, יצירתיים מאוד, נדרשים לפתח שיטות כדי להיות "יותר", הרבה פעמים יהיו המצחיקים של המשפחה, החוויה שלהם היא, מחד, של מינוס, הכי פחות יכול, מנגד, הוא מפתח דרכים להצלחה וליכולות. הילדים הקטנים גם מקבלים הרבה פינוקים, בפרט אם זה בן זקונים. ההורים כבר פחות בעלי אנרגיות, הרבה פעמים יוותרו לו, מה שלא עשו עם הגדולים. המקום רגוע יותר. לעיתים, הוא יהפוך להיות הילד היחיד בבית. כולם מטפלים בו ולעיתים הוא אוהב את זה. לפעמים זה נוח להיות הקטן ביותר, כי פחות דורשים ומאשימים. ההורים פשוט נותנים לו לצמוח. פחות מעיקים… לעיתים הם ילדים מפונקים, כמו במקרה של נטשה, האח ה- 3 והאח ה- 1 דומים מאוד.
מטרת העל ע"פ אדלר זו תחושת השייכות. כולנו רוצים להגיע לתחושה של שייכות, במשפחה. כהורים שימו לב למקום של כל ילד במשפחה שלכם, מי מקומו מובטח ומי פחות, ככל שתהיו יותר מודעים תתקלו בפחות קשיים.
נירה גבאי –יועצת חינוכית M.A.
פסיכותרפיה ממכון אדלר
הנחיית הורים ומנחה למיניות בריאה
אנשי מקצוע רלוונטים לתחום
פסיכותרפיסטית קלינית
התמחות: בריאות הנפש,חרדה ופוביה,דיכאון,בעיות משפחתיות וזוגיות,אבל ואובדן,לקויות למידה קשב וריכוז,פוסט טראומה
אזור בארץ: קרית טבעון,רמת השרון
שפה: עברית,אנגלית
פסיכותרפיסטית ותיקה בעלת קליניקה פרטית מאז 1995 המציעה טיפול קליני פרטני זוגי ומשפחתי, הדרכות הורים, טיפול בילדים , טראומה וחרדות.
פסיכולוגית בהתמחות קלינית
התמחות: משברי וקשיי חיים שונים: בדידות, עצב, דיכאון וחרדות. משברי גיל ההתבגרות, חרדה חברתית, חרדת מבחנים, ה
אזור בארץ: פתח תקווה, בקעת אונו ,חולון, אזור המרכז
שפה: עברית, אנגלית
בעלת ניסיון בטיפול במשברי חיים שונים, גיל ההתבגרות ובעיות רגשיות של מתבגרים ומבוגרים. משלבת גישות טיפול שונות - שיטות מתוך CBT לה
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
לא טוב היות האדם לבדו, אבל הוא לבדו בין כה וכה? עמותת רקפת
כשאנחנו בני זוג לאדם המתמודד עם חרדה חברתית, סביר להניח שיש לכך השפעה דרמטית על הדרך שגם אנחנו חיים את חיינו. ביישנות ומופנמות קיצוניים או חרדה חברתית של ממש משפיעים על הסובבים אותנו, היקרים לנו מכל.
סמכות הורית הילה שבורון
שנים רבות מבנה המשפחה היה הירארכי וברור – ההורים הם המחליטים, ההורים נמצאים במשפחה במעמד שונה מזה של ילדיהם. לא כל כך מזמן, עד שנות השמונים לעירך, כשאבא או אמא אמרו משהו- על הילדים היה לקבל זאת מיד, ללא שאלות תהיות או ערעור. בטח שלא לדבר על משא ומתן.
הלימודים הושבתו בגלל הקורונה – מה עושים עם הילדים בבית? צוות על הספה
שבועות ארוכים ללא לימודים מצפים לילדנו, שבועות ללא השיגרה, ללא המפגש החברתי, ללא ההיפרדות החשובה כל כך מהבית ומההורים. איך מתארגנים? כמה עצות להתארגנות לשבועות הקרובים:
האם פעילות גופנית יכולה להחליף טיפול פסיכולוגי? צוות אתר על הספה
דיכאון, חרדה, הפרעות אכילה, התמכרות, מתבגרים, זוגיות ומשפחה, טיפול פסיכולוגי, איכות חיים
לפעילות הגופנית השלכות רגשיות רבות אחרות. התמדה בפעילות גופנית מייצרת שיפור במצב הכושר הגופני מה שמביא לתחושת מסוגלות והצלחה באותה פעילות