חשוב לזכור- כל ילד רוצה לרצות את הוריו ואת מוריו ולשמח אותם בהישגיו, וכל ילד עצוב כאשר הוא נכשל, גם אם לא רואים עליו.
ילדכם אינו מצליח בלימודים? יכולות להיות לכך מספר סיבות, וחשוב להבין אותן על מנת לתת מענה מותאם. להלן כמה מן הסיבות השכיחות לקשיים לימודיים, וכיווני פתרון שונים.
קריקטורה מפורסמת מראה מספר חיות העומדות ביער- פיל, חתול, נמלה, עכבר, ועוד. החיות ניצבות מול עץ, לבושות בגדי התעמלות, ודמות אנושית אומרת להן- "מאחר ואנחנו מאמינים בשיוויון הזדמנויות, כולכן תתחרנה בטיפוס על אותו העץ". המסר של הקריקטורה ברור- הרי לא ייתכן שחיות שונות יתחרו באותו האתגר כאשר לכל אחד מהם יכולות אחרות לגמרי. ואם תתקיים התחרות, הרי שחלקן תחוונה הצלחה וחלקן יחוו כישלון, תחושה שתישאר איתן גם באתגר הבא ותקדם כישלון נוסף.

לפעמים הסיבה לחוסר הצלחה בלימודים היא חוסר ההתאמה של האתגרים הלימודיים ליכולותיו של הילד. חוסר ההתאמה יכול להתבטא בקצב הלימוד, בסגנון הלמידה, או במצבו הרגשי והחברתי. מערכת החינוך היא ציבורית ולא תוכל לתת מענה נפרד לכל ילד, במצב זה חשובה המעורבות של ההורים על מנת
לחפש לילד מענה מתאים ליכולותיו.
את הסיבות לחוסר הצלחה בלימודים ניתן לחלק לכמה סעיפים עיקריים:
1. בעיות גופניות- קוצר ראייה, בעיות שמיעה, קשיים בוויסות החושי או כאבי גב עשויים לפגוע בלמידה. לפעמים הילד אינו מודע ללקות שלו מאחר והוא רגיל אליה. מומלץ לפנות לרופא משפחה לבדיקה שגרתית של ילדכם על מנת לשלול בעיות גופניות, ובמידה והן קיימות- להיעזר במכשור רפואי (משקפיים, מכשירי שמיעה) או בריפוי בעיסוק (במקרה של קשיים בוויסות חושי) על מנת להקל על ילדכם.
2. לקויות למידה- כיום אנו מודעים לקיומן של לקויות בתחומי למידה שונים. ישנם ילדים המתקשים בכתיבה (דיסלקציה) או בחשבון (דיסקלקוליה) ועוד. לקות למידה לא מעידה על האינטליגנציה, ונמצא כי ילדים בעלי לקויות למידה עשויים להיות יצירתיים וחכמים באופן יוצא דופן, אלא שתהליך הלמידה שלהם הוא שונה. בעשורים האחרונים התפתחו גישות שונות ללמידה וייתכן כי זו המקובלת אינה מתאימה לילדיכם. אם אתם חוששים כי לילדכם יש לקות למידה, יש לפנות לאבחון דידקטי, ולהתאים עבורו שיטת הוראה, והתאמות נוספות במבחנים ובכיתה.
3. הפרעת קשב וריכוז- קשיים בריכוז וכן הטיית קשב, לפעמים בתוספת היפראקטיביות (תנועתיות יתר) עלולים להכביד על הלמידה. ילד שהקשב שלו מוסט בקלות יתקשה להתמיד בהקשבה בשיעור, וילד הזקוק לתנועתיות רבה יתקשה לשבת בשקט. אם י
לדיכם סובל מהפרעת קשב וריכוז ניתן לשקול טיפול תרופתי, אימון קוגניטיבי, תרגילי הרפיה וריכוז אחרים, על מנת להגדיל את טווח הקשב ולאפשר למידה והצלחה במבחנים.
4. קצב שונה- לפעמים קצב הלמידה של הילד שונה מזה של המורה ושל הכיתה, השוני יוצר פער ההולך וגדל. במקרה זה יצטרך הילד תמיכה לימודית- בשיעור פרטני בבית הספר, או בבית, על מנת לצמצם את הפערים.
5. חוסר פניות רגשית- ייתכן כי ילדכם משקיע אנרגיה רבה בפתרון קונפליקטים חברתיים או רגשיים מחייו. אם הוא נתון במשבר רגשי, יתקשה הילד לפנות משאבים נפשיים ללמידה. לפעמים הילד לא משתף בקשיים איתם הוא מתמודד. כדאי לשאול אותו באופן ישיר ורגיש, ולפנות לטיפול רגשי על מנת לאפשר ביטוי לתכנים הרגשיים.
6. מוסחות חברתית- לפעמים הילד מפנה אנרגיה רבה לפתרון קונפליקטים חברתיים, בהתאם לגילו ולשלב ההתפתחותי, מה שעשוי להחליש את תשומת הלב שלו למטלה הלימודית. גם במקרה זה מומלץ לפנות לטיפול רגשי על מנת לעזור לילד לפתור קונפליקטים חברתיים ולהתפנות ללמידה.
7. מסגרת חסרת כללים, או מסגרת נוקשה מדי- מסגרות הלמידה צריכות להיות מותאמות לילדכם. כאשר אין זמן ומקום המוקדשים ללמידה, או לחילופין- כשהזמן והמקום נוקשים מאד ומוקפים במערכת ענישה מחמירה- הילד לא יוכל להתמקם בתוך מרחב הלמידה, והישגיו יפגעו.
חשוב לזכור- כל ילד רוצה לרצות את הוריו ואת מוריו ולשמח אותם בהישגיו, וכל ילד עצוב כאשר הוא נכשל, גם אם לא רואים עליו. כאשר הישגיו של הילד נמוכים- יש לעודד אותו, לעזור לו לראות את התחומים בהם הישגיו גבוהים, ולטעת בו אמון ביכולותיו. יחד עם זאת יש למצוא את הגורם לחוסר ההצלחה ולנסות ולתת מענה מותאם ככל האפשר על מנת לעזור לו לשפר את הישגיו.