בשלב ראשון לא להפסיק לדבר ולשתף. רצוי לשתף בדאגות שלנו, ככל שנשתף יותר ונקבל אמפטיה מבני הזוג שלנו נוכל להירגע יותר ולהיות פנויים יותר למחשבה על מגע ואולי אפילו חשק.
בארצנו חווינו הרבה תקופות של מתח וחרדה, טילים, סכנה ביטחונית או קיומית ותמיד העצות בימי מתח היו לגעת, לחבק, להתקרב, מגע מיני או סתם חיבוק. כי מגע ידוע לנו כמשהו מרגיע ,משחרר, מפריש בגוף הורמונים שמורידים מתח. מנחם ומפחית חרדות.
בימים אלו של הקורונה ההולכת ומתפשטת, שידועה כמופצת מכל מגע קרוב נוצר פחד.
פחד ממגע, מללחוץ יד, מלחבק, אנשים לוחצים ידיים עם המרפק או מרחוק בנמסטה. רק כדי לא לגעת. בימים אלו המגע שתמיד הרגיע אותנו משחר ילדותנו נעלם מהמפה. היום, אנחנו חושבים פעמיים לפני שנתקרב למכרים, חברים או אפילו אהובים קרובים. כל מגע הופך מחושב, זהיר, חרד...והמגע שפעם בא לנו בכזאת קלות וטבעיות... מתחיל להעלם מיחסינו החברתיים והאישיים.
היו שאפילו המליצו על לא לצאת לדייטים ולא להכיר אנשים חדשים... ומה באמת אפשר לדעת בוודאות? כשכל התעטשות מעוררת מבטים חרדים וכל שיעול גורם לכל האנשים באזורך להתרחק?
אנו יודעים כי
חרדה משפיעה על המיניות שלנו, היא משפיעה על החשק, משפיעה על התפקוד ומשפיעה על היכולת שלנו להנות מסקס. כשאנו נמצאים בחרדה קיומית כמו חרדה ממצב מאיים או מחלה, סדרי העדיפויות שלנו משתנים ובשלב ראשון נדאג להישרדות. רק כשאנו נמצאים בסביבה בטוחה ורגועה נוכל להתפנות גם לסקס ומגע ולהתרכז כל כולנו בחוויה המינית ולהנות ממנה.

ההימצאות של כל בני המשפחה יחד באותו מתחם פיזי בתנאי חרדה או איום, עלולה ליצור מתחים, מריבות ואולי ריחוק. החשש להדביק זה את זו עלול גם ליצור ריחוק פיזי. החיבוק שבעבר היה פותר, מרגיע ומקרב, היום אף מוגדר כאסור או מוצע להימנע ממנו מחשש להדבקה.
אז מה נשאר לנו? ואיך ניתן להירגע ולהתקרב?
בשלב ראשון לא להפסיק לדבר ולשתף. רצוי לשתף בדאגות שלנו, ככל שנשתף יותר ונקבל אמפטיה מבני הזוג שלנו נוכל להירגע יותר ולהיות פנויים יותר למחשבה על מגע ואולי אפילו חשק.
יש לנו גם את הדמיון שלנו, את הפנטזיות. לא סתם אומרים שהכל מתחיל בראש והרי מחשבות או פנטזיות, אינן יכולות להיות מדבקות. נכון שלא כל אחד מרגיש נח לספר לבן הזוג שלו על הפנטזיות, אך בתור התחלה ניתן לבחור אחת שמרגישים נח יחסית לספר .וגם אז לא חייבים לספר הכל .זה מדהים כמה שמחשבות בכיוונים אחרים יכולים להסית אותנו מהדאגות והחרדות שאנו עומדים בפניהן היום.
שינוי התנוחות או הרפרטואר המיני - אם אנחנו יודעים שיש תנוחות שמערבות פחות פנים אל פנים או נשימה, אולי אלו תנוחות שנכון לימי קורונה אלו לבצע, או אפילו מגע ללא חדירה כמו מסאג' או מגע מרגיע, או מגעים בחלקים אחרים של הגוף שמעולם לא הגענו אליהם. זה הזמן להפעיל יצירתיות מינית ומחשבתית במיוחד אם לפתע יש לנו זמן מיותר אחד עם השני.
להיזהר ממגעים מיניים מזדמנים-
אנו לא פוסלים אף התנהגות מינית מועדפת וכל אחד כטוב בעיניו יעשה, אך בימים אלו שהמומחים ממליצים להיזהר ממגע מיני מזדמן בשל יכולת ההדבקה הגבוהה שלו, שווה לחשוב על כך פעמיים.
מגע עצמי או אוננות- לאנשים החיים בגפם, אנשים הנמצאים בבידוד או אפילו זוגות החוששים ממגע מיני אינטימי מחשש להדבקה, יכולה להיות הנאה ממגע עצמי או אוננות משותפת. אין בכך כל פסול וידוע שזה בהחלט לא מדבק.
משחקי תפקידים- אם כשאנחנו בבית בבידוד אנחנו יכולים לשחק משחקי קופסא, אין שום סיבה שלא נשחק משחקי תפקידים. בכלל משחק ידוע כמעורר הנאה, מעורר צחוק ומרגיע... על משחק תפקידים נכון לדבר מראש ולבחור דמויות מועדפות או תחפושות כיד הדמיון הטובה עליכם... אם מתאים לכם כמובן ולא לכל אחד זה מתאים.
לנשום ושוב לנשום.... כמה שנשימה עמוקה יכולה לחבר אותנו לגוף ולכאן ועכשיו. והרי כאן ועכשיו אני נמצא בביתי עם האהובים עלי, אולי רואה תוכנית שאני אוהב או שומע מוזיקה. וכאן ועכשיו הכל טוב בעצם. וכמה שהמצב הנפשי שלי משפיע על איכות חיי ועל היחסים שלי עם בת הזוג שלי.
והכי חשוב לא לשכוח לצחוק... כן גם בסקס, גם סתם ככה כי צחוק מפיג חרדה, מוריד מתחים ומגביר את עמידות המערכת החיסונית.
לעשות שטויות, לרקוד, לשמוע מוזיקה שאנחנו אוהבים, כל פעולה שמגבירה את החיוך על פנינו גם תגביר באופן אוטומטי את החשק. ותקרב אותנו אל עצמינו, ואל בני הזוג שלנו ובני ביתנו.
רשמה : אפרת מנור
מטפלת מינית מוסמכת