הגלולה מרה מדי: הגיע הזמן להשתמש באמצעי מניעה אחרים

ההשתקה של מיניות האישה בחברה שלנו, באה לידי ביטוי בין השאר גם כתוצאה משימוש מוגבר בגלולות. עו"ס נטלי מור, המתמחה בסוגיות טיפול מיני, קוראת לנשים ולגורמי טיפול לחשוב על אמצעי מניעה אחרים, כאקט טיפולי ואבחנתי ראשוני, כאשר נתקלים בירידה בחשק המיני של נשים.

בחברה שלנו מחנכים אותנו, הנשים, כי המיניות שלנו קיימת עבור הגבר ונועדה בעיקר כדי להביא ילדים. השיח על מיניות עם נשים סובב בדרך כלל סביב הצורך להיזהר ולהישמר, להגן על עצמנו מהגברים. אנחנו נתפסות בעלות הפוטנציאל להיפגע ולהיכנס להיריון ולא כייצור מיני שנהנה מכך. כך נוצרת תפיסה שהגבר יכול וצריך להנות ממיניות ועליו לנסות ולהגיע לשם בכל פעם שהוא יכול (מסר בעייתי ומגביל בפני עצמו, אשר גובה מחירים גם מגברים). במקביל, אנחנו לומדות שבמסגרת המיניות שלנו, עלינו לשמור על עצמנו מפני גברים, לא לאפשר להם, להיות שומרות הסף של המיניות ולהיות רק עם מעט גברים ובאופן מאופק. כי בשיח הרחב אין הכרה ברצונה של אישה במיניות, אין הכרה ורשות להיות מיניות ומשוחררות בפני עצמנו, לרצות במין ולהתפרע איתו. לפי התפיסה אנחנו "מאפשרות" לגבר לזכות במין, אם הרוויח זאת.





במצב כזה, כשומרות סף, האחריות נופלת עלינו. האחריות על מתי אפשר לקיים יחסים, תחילה, ולהגן ממחלות וכניסה להיריון, בנוסף. הרי לפי התפיסה, אי אפשר לסמוך על הגבר בכל הנוגע לאמצעי מניעה. מכאן, אנחנו גם לא עוצרות, שואלות או מופתעות מכך שרוב אמצעי המניעה הם לנשים, אמצעי המניעה לגברים הם מועטים ולא מדוברים. אחד הפתרונות הכי נפוצים היום הוא הגלולה – אותה אמצעי הורמונלי פשוט שחונכנו לקחת מגיל צעיר על מנת להסדיר את המחזור החודשי, להקל על ההורמונים המשתנים לאורך החודש ולהימנע מהריון לא רצוי. פתרון זה הוא כל כך נפוץ, שכבר נשמעות בדיחות על כך שרופאי הנשים רושמים גלולות כמו סוכריות לכל נערה שמגיעה לבדיקה ראשונית ולא עוצרים להתעכב על תופעות הלוואי.

לאחרונה אנחנו עדות לתחילת מגמה של הפסקת צריכת אמצעי המניעה ההורמונליים, ואף לשיח על אמצעי מניעה לגברים. אנחנו מבינות שאין מספיק מחקרים שבודקים את ההשלכות ארוכות הטווח של הגלולות ומתחילות לשים סימן שאלה על ההכרח להסתכן ברשימת תופעות הלוואי הבלתי נגמרת, שאולי היא אינה כורח המציאות.

הסוגיה הרלוונטית כאן היא חיבור נושא שהוא כביכול רפואי, עם המפגש הטיפולי, הרגשי :

החשק וההנאה המינית שלנו. ירידה בחשק המיני וחוסר חשק, יחד עם כאבים ביחסי מין, הן הסיבות המרכזיות בגינן נשים מגיעות לטיפול מיני. העדר השיח והקושי לדבר על מיניות ולקבל את העובדה הטבעית שנשים נהנות ממין, כחלק מהטבע שלנו כבני אדם, מקשים על נשים רבות להשתחרר, להשלים עם כך וליהנות מהמיניות שלהן.

חשוב לי לעצור ולהדגיש שני דברים: האחד הוא שלמרות שאני מתייחסת כרגע לזוגיות הטרוסקסואלית של גבר ואישה (מאחר ושם הרלוונטיות לשימוש באמצעי מניעה) ההשלכות של מה שמלמדים אותנו לגבי המיניות הנשית נוגעות רבות גם לזוגיות של זוג נשים, ופעמים רבות מידי אני שומעת על זוגות של נשים שחיי המין שלהן מועטים עד כדי לא קיימים (אך זה כבר סוגיה למאמר אחר). הנקודה השנייה שחשוב לי להבהיר היא כי אין מדובר בהתנגדות נחרצת וגורפת לגלולות או לכל אמצעי מניעה הורמונלי אחר. מטרתי במאמר זה היא לסמן את ההשלכות הרגשיות והבין אישיות שיש לגלולות, שהן למעשה טיפול פיזיולוגי. סימון זה חשוב על מנת לאפשר את הדיון באותן השלכות ובשימוש בגלולות עצמן.

פגיעה בהנאה מיחסי מין יכולה לנבוע מהרבה סיבות, פיזיולוגיות ורגשיות, ביניהן לצערי גם מפגיעה מינית, שהרי כפי שנתונים מראים – אחת מכל שלוש נשים עברה פגיעה מינית והמיניות של חלקן נפגעת בשל כך. השיח החברתי המתואר משפיע רבות על הקושי של נשים עם תשוקה ועוררות מינית. אולם כשאישה מגיעה לטיפול בחוסר חשק מיני או מדברת על כאבים בעת קיום יחסי מין, מפנים מיד למומחים - טיפול רגשי סביב הפגיעה המינית, רופאות נשים מומחיות לכאב, פיזיותרפיה של האגן וכו'. כל הטיפולים האלה חשובים מאוד, הם מסייעים לנשים רבות וטוב שהם קיימים ומוצעים. אך טיפולים אלה הפונים גם לסוגיות הרגשיות וגם לאלה הפיזיולוגיות, פעמים רבות לא לוקחים בחשבון את ההשפעה הפיזיולוגית הגדולה שיש לכדור הקטן שהאישה לוקחת כל ערב על הימשכות והימצאות התופעה שבה האישה מעוניינת לטפל.

כחלק מתופעות הלוואי של הגלולות, מוצהר בעלון הבלתי נגמר, כי גלולות למניעת הריון מורידות את החשק המיני וגורמות ליובש בנרתיק (לא מפתיע שיובש וחוסר חשק מובילים לכאב ואי-הנאה). רובנו לוקחות את זה כתווית שולית ולא תמיד עוצרות לחשוב שלגלולות יכול להיות חלק משמעותי בפגיעה בהנאה.

נשים רבות סובלות מיובש, כאבים וחוסר חשק מבלי לשקול בכלל את ההשפעה של הגלולות על מצבן ועל השיפור המהותי שיכול להיות לאחר ההפסקה, או אף שינוי לסוג גלולות אחר. במקביל נשים רבות מדווחות על עלייה משמעותית בחשק המיני לאחר הפסקת הגלולות ועל הנאה מוגברת, שלעיתים כלל לא ידעו לפני כן שהופחתה כך בגלל הגלולות.

לגלולות השפעה רבה על נשים, אך כמו כל טיפול תרופתי תופעות הלוואי לא אחידות- יש נשים שאמצעי המניעה ההורמונליים לא משפיעים כלל על החשק המיני שלהן ויש כאלה שהן מחסלות להן אותו. ההשפעה הפוטנציאלית של הגלולות היא כאמור גדולה ולכן חשוב לבדוק אותה כאקט ראשוני בטיפול בסוגיות אלו, הן מבחינה טיפולית והן מבחינה אבחונית. אם יחול שינוי לאחר החלפת אמצעי המניעה, הרי שיש כאן גם שיפור באיכות החיים והבעיה אודותיה התלוננה האישה וגם זיהוי מרכיב במשוואה מבחינה אבחונית.

כלומר, בין הצעדים הראשונים שיש לשקול במפגש עם קשיים מסוג זה, זהו הפסקת השימוש באמצעי מניעה הורמונליים למספר חודשים (לתת לגוף להתנקות) ולראות האם יש שינוי. כמובן שההפסקה צריכה לעשות בליווי רופא/ת נשים ובשימוש באמצעי מניעה אחרים. גם ללא ירידה בחשק המיני או יובש בנרתיק, זוהי לא בושה, עבור מי שמעוניינת בכך, להעביר את האחריות לאמצעי המניעה לגבר ולהשתמש בקונדומים (נרצה גם להתגונן מפני מחלות מין, בעיקר כשהפרטנר לא אקסקלוסיבי). במידה והזוגיות קבועה ואין כוונה להביא ילדים בעתיד, ניתן לשקול את קשירת צינורית הזרע של הגבר (הליך מקובל מאוד בארה״ב למשל).

אין כאן תשובה נכונה, יש מגוון אופציות ועל כל אחת מאתנו להתאים לעצמה את הפתרון שיטיב עימה במידה הגבוהה ביותר (כאשר גם השימוש בגלולות יכול להיות פתרון טוב לנשים רבות). כמו כן, חשוב לחזור ולהדגיש כי יש טווח רחב של גורמים לקשיים במיניות אצל נשים, הפסקת הגלולות רחוקה מלהיות פתרון קסם. זהו שלב ראשון אפשרי ופשוט, שיש לקחת בחשבון בתהליך ובפנייה לקבלת עזרה, אשר יכול לתת הקלה גדולה ומהירה יחסית בתהליך הטיפולי. לצערי פעמים רבות מטפלים רגשיים נמנעים מלעסוק בנושא זה, כיוון שזה לכאורה ״לא התחום שלהם״. כך האפשרות נשארת לא מדוברת ולא מוצעת, על אף ההשפעה המשמעותית האפשרית והקלות היחסית של הפתרון. בכל מקרה, אם את מרגישה קושי במיניות, משהו לא ברור לך או שאת לא בטוחה, חשוב לפנות לאנשי מקצוע ולהיעזר הן מבחינה רפואית והן נפשית ורגשית, ולא להישאר לבד עם תחושות אלו. מה שבטוח זה שאת לא היחידה שמתמודדת עם דברים אלו.

עו"ס נטלי מור, מתמחה בסוגיות של מין, מגדר ומיניות (בהכשרה כמטפלת מינית בשיב"א) ומנהלת שותפה בקליניקה הפסיכוסוציאלית