חרדת קורונה אצל מטפלים, השלכות ודרכי התמודדות
צוות על הספה
מטפל החושש שמפגש עם מטופל יחשוף אותו לנגיף קורונה עלול למצוא עצמו במצב בו המטופל מגיע, התהליך הטיפולי בקליניקה מתחיל אך מחשבותיו ותשומת ליבו של המטפל נודדות שוב ושוב אל תחושת החשש, לעיתים עד כדי חרדה של ממש, מפני עצם ההימצאות בקרבה לאדם שאין לדעת אם הוא נושא את הנגיף, אולי אפילו חולה במחלה.
קושי נוסף עמו נדרשים מטפלים רבים להתמודד הוא החשש שלהם עצמם מפני חשיפה לנגיף הקורונה, באופן כללי ובקרב קבוצות סיכון, כמו מטפלים בני הגיל השלישי ומטפלים בעלי מחלות רקע, שלהם עצמם או של יקיריהם.
לפניכם סקירה קצרה שבכוחה לסייע לכם להבין מהי חרדת קורונה אצל מטפלים, כיצד היא עלולה לפגוע באיכות הטיפול ואיך ניתן בכל זאת להעניק טיפול מיטבי.
לעיתים, פגישות מקוונות אינן מספקות אלטרנטיבה
ייתכן ערך רב למפגש מקוון עם מטפל, גם לפני משבר הקורונה היו מטפלים ומטופלים, בכל רחבי העולם (גם בישראל), שבחרו לקיים פגישות טיפוליות כאלה, באופן בלעדי או במשולב עם פגישות בקליניקה. עם זאת, מטפלים ומטופלים שניסו, בשל אילוצי משבר הקורונה, להחליף מפגשים בקליניקה במפגשים מקוונים באפליקציית זום גילו לא פעם שהמפגשים הטיפוליים המקוונים מציגים אתגרים חדשים, שלא תמיד פשוט לצלוח.
לכאורה, מטפלים שמרגישים בנוח עם מפגשים מקוונים וחוששים מחשיפה לנגיף הקורונה יכולים בהחלט לעודד מטופלים לעבור למפגשים מקוונים, חשוב לדעת מי מהמטופלים יכול להפיק תועלת ממפגשים כאלה ואצל מי התועלת שניתן יהיה להפיק תהיה מוגבלת.
מאמרים שמפרסמים מטפלים, כמו גם מחקרים בתחום, מראים בבירור שיש ערך מוסף רב בפגישה פנים אל פנים וכי אצל מטופלים רבים מפגשים מקוונים לא יוכלו להחליף מפגש טיפולי של "אחד על אחד" בקליניקה של המטפל. כך למשל במאמר על האופן בו מתמודדים מטפלים עם אתגרי משבר הקורונה, מאמר המרכז רשמיהם מתקופת משבר הקורונה של שבעה פסיכותרפיסטים מן העיר ניו יורק (אשר עבור רבים נחשבת "בירת הפסיכותרפיה העולמית"), מפורטות מגבלות של מפגשים מקוונים, בין היתר קשיים טכניים (ניתוקים למשל), שמירה על פרטיות (לא כל מטופל יכול למצוא פינה שקטה ונטולת הפרעות בבית), חוסר נכונות של חברות הביטוח לכסות עלות פגישות מקוונות ועוד.
המטפל שמוצא את עצמו חרד מעצם המפגש עם המטופל
מטפל החושש שמפגש עם מטופל יחשוף אותו לנגיף קורונה עלול למצוא עצמו במצב בו המטופל מגיע, התהליך הטיפולי בקליניקה מתחיל אך מחשבותיו ותשומת ליבו של המטפל נודדות שוב ושוב אל תחושת החשש, לעיתים עד כדי חרדה של ממש, מפני עצם ההימצאות בקרבה לאדם שאין לדעת אם הוא נושא את הנגיף, אולי אפילו חולה במחלה.
במאמר שהתפרסם בגרסה המקוונת של העיתון New York Times הובאו דברים מפי פסיכותרפיסטים אשר העידו כי הם חווים לעיתים חששות עזים, עד כדי חרדה, לפני ובמהלך פגישות עם מטופלים, כל זאת על רקע סכנת חשיפה לווירוס הקורונה.
אחת הדרכים להתמודד עם תחושות כאלה אצל המטפל, תחושות העלולות בקלות לפגוע באיכות הטיפול,היא תמיכה מקולגות (בקבוצות תמיכה של מטפלים למשל). צעדים מועילים נוספים עשויים להיות הפחתת עומס העבודה (למשל, להגביל למספר מצומצם של טיפולים בכל יום / שבוע עד שמשבר הקורונה יחלוף), נקיטת אמצעי זהירות (שמירת מרחק פיזי, הקפדה על אוורור נאות של חדר הטיפולים, הימנעות מקיום מפגשים עם מטופלים שאינם חשים בטוב) ואפילו לספר למטופלים על החששות אשר, כפי שעולה מן המאמרים שפורסמו בנושא זה, לעיתים קרובות מסתבר שהן משותפות למטפל ולמטופל.
לסיכום
במרחב הטיפולי, איכות הטיפול מושפעת בהחלט גם מתחושת הרווחה של המטפל ועל כן, חשוב לתת את הדעת לחוסר נוחות, חששות ואפילו לחרדות שעולות אצל המטפל, תמיד - ובפרט בשגרה חדשה של שמירה מפני וירוס הקורונה.
מטפלים, כמו אנשי מקצוע בתחומים אחרים, חווים לעיתים חרדה אשר מקשה על מטפלים לעשות מלאכתם נאמנה, ניראה כי משבר הקורונה שפקד את מדינות כל העולם, היווה טריגר לחרדות על רקע האפשרות לחלות, בקרב מטופלים כמו גם בקרב מטפלים.
מטופלים וגם מטפלים שחווים תחושות חרדה על רקע משבר הקורונה, עשויים למצוא הקלה בשינוי הרגלים כך שיתאימו למצב הנפשי החדש: טיפול ותמיכה, שמירה על כללים שנועדו לחזק את תחושת הביטחון והשמירה על הבריאות, הפחתת עומס בעבודה (או מעבר למפגשים מקוונים במידת האפשר והיעיל) ושינויים נוספים עשויים להביא הקלה ולחזק את התחושה, שאתם מוגנים ושומרים על עצמכם ועל בני ביתכם מפני חשיפה. חשוב להתייחס לעניין ברצינות המתחייבת ולמצוא דרכים להתמודד עם החרדה באופן שיאפשר לנו להמשיך למלא את תפקידנו כמטפלים.
מקורות -
https://www.gq.com/story/how-therapists-are-coping-with-coronavirus
https://slate.com/technology/2020/03/coronavirus-diaries-therapy-anxiety-covid19.html
https://www.nytimes.com/2020/05/03/nyregion/coronavirus-therapy-nyc.html
https://economictimes.indiatimes.com/magazines/panache/who-will-take-care-of-the-therapist-corona-anxiety-hits-mental-health-workers-just-like-their-patients/articleshow/75535858.cms
אנשי מקצוע רלוונטים לתחום
עובד סוציאלי ופסיכותרפיסט
התמחות: בריאות הנפש, חרדה, דיכאון, משברי חיים, אבדן ושכול, קשיים בזוגיות, קשיים ביצירת קשרים בין אישיים, טרא
אזור בארץ: תל אביב וגוש דן,גבעתיים, רמת גן
שפה: עברית
וותק של 20 שנה בעבודה עם בוגרים. מומחה בעבודה עם מצבי טראומה מתמשכת וPTSD, אבדן ושכול, וקשיים ביחסים בינאישים. מטפל במצבים של דיכא
פסיכולוג קליני בכיר
התמחות: טיפול פסיכולוגי דינמי, היפנוזה, פוסט טראומה,התמודדות עם משברי חיים, חרדה ופוביה,אבל ואובדן, משברים ב
אזור בארץ: קליניקה ברחובות, נס ציונה, גדרה, אזור השפלה
שפה: עברית
פסיכולוג קליני מדריך, מורשה לטיפול בהיפנוזה, בעל נסיון רב בטיפול במגוון בעיות רגשיות ומשברי חיים, מטפל במבוגרים באמצעות טיפול דינא
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
אלימות נגד נשים בימי הקורונה צוות על הספה
לאחרונה נדמה שאי אפשר לפתוח עיתון או מהדורת חדשות מבלי לשמוע על אישה נוספת שהותקפה באלימות על ידי בן זוגה. עיון בנתונים הרשמיים מראה עלייה דרמטית במספר מקרי האלימות המדווחים מאז שנכנסה הקורונה אל חיינו בחודש מרץ האחרון.
על פסיכותרפיה, עבודה סוציאלית ומה שביניהן צוות על הספה
פסיכותרפיסט הוא אדם המציע טיפול נפשי באמצעות שיחות ובדרך כלל מתמחה בתחומי טיפול ספציפיים כמו טיפול דינמי, טיפול קוגניטיבי ועוד. פסיכותרפיסטים מגיעים מרקעים טיפוליים שונים - פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, פסיכיאטרים, קרימינולוגים, שעברו הכשרה ייעודית לפסיכותרפיה ומורשים לבצע טיפול כזה.
במצב הנוכחי עולה השאלה - מה זה נורמלי? ד"ר ליאת יכניץ
עבר מעל חודשיים, ההלם הראשוני עבר וכל אחד לאט לאט מוצא את הדרך שלו להתמודד עם המצב, בשבועות האחרונים אני שומעת הרבה את השאלה זה נורמלי? זה נורמלי שאני כל הזמן בוכה? זה נורמלי שאני לא מצליחה לבכות? זה נורמלי שאני רואה חדשות? זה נורמלי שאני לא רואה חדשות?
חזרה חלקית לשגרה – או שגרה חדשה? צוות על הספה
השגרה הנה מונח מתעתע. מצד אחד כולנו נוטים להאשים את השגרה בשחיקת הזוגיות והאהבה, ביצירת שיעמום, בבלימת היצירתיות ובהיחלשות ניצוץ החיים. מצד שני, כאשר נשברת השגרה- אנחנו חשים כי נשמטה הקרקע תחת רגלינו, וכי ללא השגרה כבסיס- איננו יכולים לחוש ביטחון לאורך זמן.