
חרדת קורונה אצל מטפלים, השלכות ודרכי התמודדות
צוות על הספה
מטפל החושש שמפגש עם מטופל יחשוף אותו לנגיף קורונה עלול למצוא עצמו במצב בו המטופל מגיע, התהליך הטיפולי בקליניקה מתחיל אך מחשבותיו ותשומת ליבו של המטפל נודדות שוב ושוב אל תחושת החשש, לעיתים עד כדי חרדה של ממש, מפני עצם ההימצאות בקרבה לאדם שאין לדעת אם הוא נושא את הנגיף, אולי אפילו חולה במחלה.
קושי נוסף עמו נדרשים מטפלים רבים להתמודד הוא החשש שלהם עצמם מפני חשיפה לנגיף הקורונה, באופן כללי ובקרב קבוצות סיכון, כמו מטפלים בני הגיל השלישי ומטפלים בעלי מחלות רקע, שלהם עצמם או של יקיריהם.
לפניכם סקירה קצרה שבכוחה לסייע לכם להבין מהי חרדת קורונה אצל מטפלים, כיצד היא עלולה לפגוע באיכות הטיפול ואיך ניתן בכל זאת להעניק טיפול מיטבי.
לעיתים, פגישות מקוונות אינן מספקות אלטרנטיבה
ייתכן ערך רב למפגש מקוון עם מטפל, גם לפני משבר הקורונה היו מטפלים ומטופלים, בכל רחבי העולם (גם בישראל), שבחרו לקיים פגישות טיפוליות כאלה, באופן בלעדי או במשולב עם פגישות בקליניקה. עם זאת, מטפלים ומטופלים שניסו, בשל אילוצי משבר הקורונה, להחליף מפגשים בקליניקה במפגשים מקוונים באפליקציית זום גילו לא פעם שהמפגשים הטיפוליים המקוונים מציגים אתגרים חדשים, שלא תמיד פשוט לצלוח.
לכאורה, מטפלים שמרגישים בנוח עם מפגשים מקוונים וחוששים מחשיפה לנגיף הקורונה יכולים בהחלט לעודד מטופלים לעבור למפגשים מקוונים, חשוב לדעת מי מהמטופלים יכול להפיק תועלת ממפגשים כאלה ואצל מי התועלת שניתן יהיה להפיק תהיה מוגבלת.
מאמרים שמפרסמים מטפלים, כמו גם מחקרים בתחום, מראים בבירור שיש ערך מוסף רב בפגישה פנים אל פנים וכי אצל מטופלים רבים מפגשים מקוונים לא יוכלו להחליף מפגש טיפולי של "אחד על אחד" בקליניקה של המטפל. כך למשל במאמר על האופן בו מתמודדים מטפלים עם אתגרי משבר הקורונה, מאמר המרכז רשמיהם מתקופת משבר הקורונה של שבעה פסיכותרפיסטים מן העיר ניו יורק (אשר עבור רבים נחשבת "בירת הפסיכותרפיה העולמית"), מפורטות מגבלות של מפגשים מקוונים, בין היתר קשיים טכניים (ניתוקים למשל), שמירה על פרטיות (לא כל מטופל יכול למצוא פינה שקטה ונטולת הפרעות בבית), חוסר נכונות של חברות הביטוח לכסות עלות פגישות מקוונות ועוד.
המטפל שמוצא את עצמו חרד מעצם המפגש עם המטופל
מטפל החושש שמפגש עם מטופל יחשוף אותו לנגיף קורונה עלול למצוא עצמו במצב בו המטופל מגיע, התהליך הטיפולי בקליניקה מתחיל אך מחשבותיו ותשומת ליבו של המטפל נודדות שוב ושוב אל תחושת החשש, לעיתים עד כדי חרדה של ממש, מפני עצם ההימצאות בקרבה לאדם שאין לדעת אם הוא נושא את הנגיף, אולי אפילו חולה במחלה.
במאמר שהתפרסם בגרסה המקוונת של העיתון New York Times הובאו דברים מפי פסיכותרפיסטים אשר העידו כי הם חווים לעיתים חששות עזים, עד כדי חרדה, לפני ובמהלך פגישות עם מטופלים, כל זאת על רקע סכנת חשיפה לווירוס הקורונה.
אחת הדרכים להתמודד עם תחושות כאלה אצל המטפל, תחושות העלולות בקלות לפגוע באיכות הטיפול,היא תמיכה מקולגות (בקבוצות תמיכה של מטפלים למשל). צעדים מועילים נוספים עשויים להיות הפחתת עומס העבודה (למשל, להגביל למספר מצומצם של טיפולים בכל יום / שבוע עד שמשבר הקורונה יחלוף), נקיטת אמצעי זהירות (שמירת מרחק פיזי, הקפדה על אוורור נאות של חדר הטיפולים, הימנעות מקיום מפגשים עם מטופלים שאינם חשים בטוב) ואפילו לספר למטופלים על החששות אשר, כפי שעולה מן המאמרים שפורסמו בנושא זה, לעיתים קרובות מסתבר שהן משותפות למטפל ולמטופל.
לסיכום
במרחב הטיפולי, איכות הטיפול מושפעת בהחלט גם מתחושת הרווחה של המטפל ועל כן, חשוב לתת את הדעת לחוסר נוחות, חששות ואפילו לחרדות שעולות אצל המטפל, תמיד - ובפרט בשגרה חדשה של שמירה מפני וירוס הקורונה.
מטפלים, כמו אנשי מקצוע בתחומים אחרים, חווים לעיתים חרדה אשר מקשה על מטפלים לעשות מלאכתם נאמנה, ניראה כי משבר הקורונה שפקד את מדינות כל העולם, היווה טריגר לחרדות על רקע האפשרות לחלות, בקרב מטופלים כמו גם בקרב מטפלים.
מטופלים וגם מטפלים שחווים תחושות חרדה על רקע משבר הקורונה, עשויים למצוא הקלה בשינוי הרגלים כך שיתאימו למצב הנפשי החדש: טיפול ותמיכה, שמירה על כללים שנועדו לחזק את תחושת הביטחון והשמירה על הבריאות, הפחתת עומס בעבודה (או מעבר למפגשים מקוונים במידת האפשר והיעיל) ושינויים נוספים עשויים להביא הקלה ולחזק את התחושה, שאתם מוגנים ושומרים על עצמכם ועל בני ביתכם מפני חשיפה. חשוב להתייחס לעניין ברצינות המתחייבת ולמצוא דרכים להתמודד עם החרדה באופן שיאפשר לנו להמשיך למלא את תפקידנו כמטפלים.
מקורות -
https://www.gq.com/story/how-therapists-are-coping-with-coronavirus
https://slate.com/technology/2020/03/coronavirus-diaries-therapy-anxiety-covid19.html
https://www.nytimes.com/2020/05/03/nyregion/coronavirus-therapy-nyc.html
https://economictimes.indiatimes.com/magazines/panache/who-will-take-care-of-the-therapist-corona-anxiety-hits-mental-health-workers-just-like-their-patients/articleshow/75535858.cms
אנשי מקצוע רלוונטים לתחום

מטפלת זוגית משפחתית מוסמכת,מדריכה מוסמכת
התמחות: חרדה ופוביה ,דיכאון, בעיות משפחתיות וזוגיות, פרק ב', הורות, משברים אישיים, אבל ואובדן, טיפול במתבגרי
אזור בארץ: אזור השפלה, מודיעין
שפה: עברית,אנגלית
אסתר גאמס מדריכה ומטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, מדריכה מוסמכת, מנהלת תחנה במגזר הציבורי, התמודדות עם משברי חיים שפת אם אנגלית ועברי

עובדת סוציאלית קלינית
התמחות: בעלת ניסיון בטיפול בילדים ובני נוער, הדרכות הורים.
טיפול במבוגרים, חרדות, אבל ואובדן, קשיים במע
אזור בארץ: שפלה,רחובות,נס ציונה,דרום
שפה: עברית,רוסית,אנגלית
עובדת סוציאלית קלינית, פסיכותרפיסטית בהתמחות, גישה דינאמית, טיפול קוגנטיבי- התנהגותי-CBT, טיפול קצר מועד וטיפול בטראומה.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
חוסר אונים- נעים להכיר צוות אתר על הספה
אין דבר קשה יותר להתמודדות מאשר חוסר ודאות , מחוסר הודאות על בריאות העובר ועד להתמודדות עם מחלה קשה. מסתבר שגם כשאין מה לעשות (מבחינה רפואית) יש הרבה מה לעשות ברמה הרגשית
חסמים להתחלת טיפול נפשי איילת שקד שילוני, עובדת סוציאלית קלינית (MSW)
הסיבות הנפוצות לרתיעה מפנייה לטיפול נפשי, טובות ככל שנחשוב שהן, לא באמת משרתות אותנו מבחינת התמודדות, התפתחות וצמיחה שהם אלמנטים שטיפול טוב ומתאים יכול לאפשר לנו, ללא תלות בבעיה הספציפית שעמה אנו מתמודדים.
הדרכת הורים טיפולית אורלי דרורי יונה
לא מעט, בהדרכת הורים טיפולית, אני שומעת הורים מספרים לי על ילדיהם המאתגרים, על הקשיים שהם גורמים, ועל התמודדויות לא פשוטות. עם זאת כמעט תמיד יש ברקע גם ילד טוב. הילד הזה שבדרך כלל לא ידברו עליו בהדרכה, כי הוא טוב. ילד צללים אני קוראת לו. ועליו אני רוצה לדבר.
אלימות נגד נשים בימי הקורונה צוות על הספה
לאחרונה נדמה שאי אפשר לפתוח עיתון או מהדורת חדשות מבלי לשמוע על אישה נוספת שהותקפה באלימות על ידי בן זוגה. עיון בנתונים הרשמיים מראה עלייה דרמטית במספר מקרי האלימות המדווחים מאז שנכנסה הקורונה אל חיינו בחודש מרץ האחרון.