כל מה שרציתם לדעת על ויסות חושי

שאלתם את עצמכם פעם אילו מערכות דואגות לכך שלא נוצף, על בסיס קבוע, בגירויים המתקבלים על ידי החושים? הרי אנחנו חיים בעולם רועש וגועש, מופצצים ללא הרף בקולות אנושיים ומכניים, פרסומות מנסות לתפוס את תשומת ליבנו מכל עבר, ריחות חזקים עולים מכל כיוון, הבגדים שעל גופנו עשויים ממגוון חומרים, שלא כולם ידידותיים לעור, ועוד לא התחלנו בכלל לדבר על התכשיטים, הכפתורים, תוויות הבגדים, טעמי האוכל המודגשים ועוד ועוד גירויים, המגיעים אלינו כל הזמן ומכל מקום.

אז איך בכל זאת מצליחים להתמודד עם כל העומס החושי הזה?

כבר בינקות, מתפתח אצל האדם מנגנון, באמצעותו המוח מעבד מידע וגירויים שמגיעים ממערכות החישה השונות ומארגן אותם, באופן שיאפשר לאדם להתנהל באופן מותאם לסביבה.

אצל רוב האנשים, המנגנון הזה מתפתח ופועל באופן אוטומטי, כך שהמוח יודע להפנות את הקשב ואת תשומת הלב לגירויים החשובים ולהתעלם מאלו שאינם רלוונטיים לאדם כרגע.

המערכות האחראיות על ארגון זה של הגירויים שנקלטים באיברי החישה, נקראות מערכות ויסות. בזכות מערכת הוויסות הזו אנו מסוגלים להמשיך לעבוד גם ליד חלון שממנו עולים קולות של כביש סואן, מצליחים לישון גם אם המזגן מרעיש, יכולים לאכול מאכלים במגוון מרקמים שונים ונהנים להתחבק עם אנשים, מבלי שהמגע הקרוב עם גוף אחר יפריע לנו.

אילו מערכות מעורבות בתהליכי הוויסות החושי?

כוכב התהליך הוא ללא ספק המוח - חדר הפיקוד, אליו מגיע המידע מכלל מערכות החישה.

המערכות שמספקות את המידע החושי הנרחב שמגיע למוח בכל שנייה, הן מערכות החישה המוכרות: ראייה, שמיעה, טעם, ריח ומישוש בצירוף שתי מערכות נוספות, ידועות קצת פחות:

1. המערכת הווסטיבולרית – אשר מפרשת את תנועות הגוף ומשנה את טונוס השרירים ואת שיווי המשקל בהתאם.
2. המערכת הפרופריוספטיבית – מערכת התחושה העמוקה, אשר נותנת למוח אינדיקציה תמידית על מיקום הגוף במרחב.

מה קורה בהפרעת ויסות חושי?

אצל ילדים ומבוגרים החווים הפרעה או לקות ביכולת הוויסות החושי, המוח מתקשה לעבד את המידע המגיע אליו ממערכות החישה בצורה יעילה, והאדם חווה את המידע החושי בצורה קיצונית – מעט/חלש מדי או להיפך, הרבה/חזק מדי.

החוויה הקיצונית יכולה להתבטא רק ביחס לחוש מסוים – מגע, ריח, שמיעה וכד', אך ברוב המקרים, אנשים המתקשים בוויסות חושי, יחוו חוויות קיצוניות במספר חושים, כיוון שהמערכת כולה לא מאוזנת ולא מווסתת כראוי.

איך מתבטא קושי בוויסות חושי?

התגובות לקושי יכולות להתבטא בדרכים שונות, בהתאם למיקוד ההפרעה ומאפייני הילד:

1. הימנעות או זעם כתוצאה מהקושי להתמודד עם ההצפה - במקרים הללו נראה ילדה שבורחת מחדר שמוגש בו אבטיח כי היא מתקשה לשאת את הריח, או לחלופין, ילדה שנכנסת להתקף זעם כתוצאה מעודף הגירויים שהיא חווה ואינה יודעת להתמודד איתם.

2. ניסיון להגברת הגירוי כיוון שאינו חזק מספיק - במקרים הללו נראה ילד שמחכך את הבד בכוח על גופו כיוון המגע הקל של הבגד נחווה כעדין מדי, ילד שמעדיף אוכל עם מרקם נוקשה שקל להרגיש, או מחפש מגע עם משטחים "גסים" כמו חול או דשא. ילדים כאלה נוטים להיות בתנועה מתמדת בחיפוש אחר גירויים ועלולים להיתקל, בעקבות כך, בקשיים מול ההורים או הצוות החינוכי, שלא מבינים את פשר ההתנהגות חסרת המנוחה שלהם.

3. חוסר תגובה לגירוי שאחרים מגיבים אליו - מצב של תת גירוי במערכות החישה, המונע מהגירוי להיקלט אם אינו עוצמתי מספיק. כך למשל, ילדה שמתמודדת עם תת גירוי במערכת השמע, תגיב רק לדיבור בקול רם, וילד שמתמודד עם תת גירוי במערכת המגע יזדקק לתיווך כדי להתחיל לגעת בחפצים ולשחק איתם, אחרת עלול לסבול מעיכוב התפתחותי.

מה אפשר לעשות?

בכל מצב בו הקושי בוויסות החושי מפריע לילד להתנהל במסגרת החינוכית, החברתית או בבית - כדאי לפנות לטיפול מותאם, בדרך כלל אצל מרפא/ה בעיסוק.

טיפול בהפרעת ויסות חושי כולל עבודה של המטפל עם הילד בניסיון להגביר את יכולת הוויסות ולרכוש טכניקות להתמודדות, כמו חשיפה הדרגתית לגירויים, וכן עשוי לכלול הדרכת הורים והמלצות לשינויים שאפשר לבצע בסביבה הביתית או במסגרת החינוכית על מנת להקל על ההתמודדות ולהפחית את ההצפה החושית שחווה המטופל.