אלימות נגד נשים בימי הקורונה

לאחרונה נדמה שאי אפשר לפתוח עיתון או מהדורת חדשות מבלי לשמוע על אישה נוספת שהותקפה באלימות על ידי בן זוגה.

עיון בנתונים הרשמיים מראה עלייה דרמטית במספר מקרי האלימות המדווחים מאז שנכנסה הקורונה אל חיינו בחודש מרץ האחרון.

בחודשים מרץ-ספטמבר 2019 התקבלו במוקד של משרד הרווחה 2,286 דיווחים על מקרי אלימות במשפחה, באותם חודשים השנה, המספרים היו משמעותית גדולים יותר ועמדו על 6,615 דיווחים.

הנתונים של מוקדי הסיוע שמפעילות ויצ"ו ונעמת מצביעים אף הם על עלייה של 300 אחוז בהיקף הפניות, הנוגעות למקרי אלימות במשפחה.

מקלט החירום הארצי שהקימה ויצ"ו בשיתוף משרד הרווחה, נפתח רק במאי השנה, וכבר סיפק מקלט והגנה ל 120 נשים שהגיעו למקום עם ילדיהן, המספר העצום הזה גדול פי שלושה מהתפוסה השנתית במקלטים רגילים, שפעלו בשגרה. לאור הנתונים הוחלט במשרד הרווחה על עיבוי מערך המקלטים והקמה של מקלטים חדשים נוספים.



תמונת מצב עגומה זו, לא אופיינית רק לישראל, והנתונים המגיעים ממדינות רבות מעידים על עלייה ניכרת בהיקפי התופעה, בעיקר בקרב אוכלוסיות מוחלשות.
קצרה יריעה מלתאר את הנתונים כולם, אך ניתן לקבוע בביטחון שבמדינות המציגות את הנתונים בצורה שקופה, ניתן להבחין בעלייה של לפחות 25-30% בהיקף הפניות לסיוע בעקבות מקרים של אלימות בתוך המשפחה.

בידוד גורלי

הסגרים הממושכים שחווינו בישראל לאחרונה, כמו גם הבידוד אליו נכנסו משפחות רבות לאחר חשיפה לחולה מאומת, היו מורכבים ומאתגרים עבור רוב האנשים, שחוו מצוקה לאור הצורך להעסיק את הילדים ימים ארוכים בבית, תוך ניסיון לשמור על שגרת חיים ועבודה.
אך עבור נשים וילדים הסובלים מאלימות בבית, מחיר הסגר או הבידוד היה קשה ומסוכן במיוחד:

• הלחץ הנפשי והכלכלי הנובע מהמשבר מגביר את המתח בבית, כאשר קורבנות האלימות למעשה כלואים, יחד עם הצד הפוגע, בין 4 קירות, ללא יכולת להתאוורר בחוץ או בחברת אנשים אחרים.

• בתקופת סגר, האישה הנפגעת לא פוגשת אנשים מבחוץ, שיכולים לזהות את סימני המכות ולהבין מה מצבה. מבחינת התוקף, היעדר הפיקוח החיצוני והירידה בסיכוי להיתפס, מגבירות את הסיכון לעלייה בחומרת האלימות. אצל האישה, שיודעת שאין תקווה לעזרה חיצונית בתקופה זה, עלולים להחמיר משמעותית הסיכונים לדיכאון ואף פגיעה עצמית.

• פגיעה בשירותי הרווחה בעקבות המשבר – הצרכים בשטח התעצמו באופן משמעותי כאשר מנגד מסגרות רווחה רבים עצרו פעילות או סגרו עצמם למבקרים מן החוץ וכוח האדם בשירותי הרווחה התמעט לאור זמינות נמוכה יותר של אנשי הטיפול בעקבות מחלה, בידוד או הצורך לטפל בילדיהם.

• שחרור אסירים– חלק מבתי הכלא, בארץ ובעולם, פעלו לשחרור מוקדם של אסירים במטרה להקטין מוקדי סיכון להתפרצות המגיפה. בין המשוחררים היו גם אסירים שהפעילו אלימות בביתם לאחר השחרור, למרות הערכת מסוכנות שנעשתה להם לפניו.

איך מזהים אישה נפגעת אלימות?

ברמה הפיזית – פרקי ידיים חבולות, סימני מכות יבשות או שטפי דם בפנים, בצוואר או בגפיים, פנסים בעיניים, שפתיים פצועות, נקעים בידיים, ניסיונות להסתיר את הסימנים באמצעות לבוש לא מותאם לעונה או לסביבה.

ברמה הנפשית וההתנהגותית – סימני דיכאון וחרדה, בהלה ניכרת (הירתעות מרעשים פתאומיים או תנועות פתאומיות), התנהגות כנועה, שינויים דרמטיים בדפוסי שינה ואכילה, הימנעות מקרבה לאחרים, חרדה לפרטיות, שימוש בחומרים ממסכים כמו אלכוהול או סמים.

מה אפשר לעשות?

ברמה הלאומית:
1. העברה מיידית של תקציב ייעודי בסך 250 מיליון ₪ שאושר בשנת 2017 למימוש התכנית למאבק באלימות במשפחה

2. הקמת מענים נוספים כמו מקלטי חירום ומוקד הדיווח השקט שהוקם על ידי משרד הרווחה בכדי לאפשר פנייה באמצעות סמס, קמפיינים ציבוריים להגברת מודעות ועוד.

ברמה האישית:

לעיתים קרובות מספרים אנשים בסביבתם של קורבנות אלימות במשפחה, כי הבחינו בסימנים מקדימים, אך מתוך החשש להתערב, לפגוע או לעשות את הדבר הלא נכון – בחרו שלא להתערב, עד שכבר היה מאוחר מדי.
עבור אישה נפגעת אלימות, ההבנה שאתם רואים אותה ונמצאים שם עבורה, עשויה להניע תהליך שינוי, ולהוות את ההבדל בין חיים ומוות.
אם החלטתם לפנות לאישה, שאתם חושדים כי היא נפגעת אלימות במשפחה, חשוב שתשימו לב לכמה נקודות חשובות:
1. אל תלחצו – תנו לה מקום וזמן לספר לכם מה עובר עליה, ואפשרו לה לעשות זאת בתנאים שלה

2. אל תשפטו – אין צורך למהר להציע פתרונות או להביע דעה. הקשיבו ונסו להבין מה היא רוצה וצריכה מכם

3. האמינו לה – לעולם אל תטילו ספק בדבריה, גם אם אתם מכירים את התוקף ומתקשים להכיל את הסיטואציה. האמינו לה ואמרו זאת בקול רם.

4. חזקו אותה – מותר לה להרגיש כל מה שהיא מרגישה ולהתנהג באופן בו היא בוחרת, גם אם זה נראה לכם לא הגיוני ואתם חושבים שאתם יודעים מה נכון וצריך לעשות.
רגשות סותרים של האישה, חשש מפרידה מהגבר המתעלל, תחושת אשמה – כל אלה טבעיים במצבה. אתם רק צריכים לשדר בביטחון את המסר שאלימות אינה לגיטימית בשום מקרה ולעולם אינה חלק ממערכת יחסים טובה ובריאה.

5. תכננו איתה – אם האישה מביעה רצון לקבל סיוע להיחלץ מהבית בו היא נפגעת, עזרו לה לעשות זאת בצורה מסודרת ומתוכננת ואל תפעלו באימפולסיביות.

התנאים המקדימים הדרושים לעזיבה בטוחה של הבית, בעיקר אם יש ילדים, כוללים:

• הכנת מקום בטוח לשעת חירום – האישה צריכה לדעת לאן היא הולכת כשתחליט לעשות זאת
• תיק מוכן עם מסמכים ותעודות, כסף מזומן, מוצרי היגיינה וביגוד בסיסי, מטען לטלפון הנייד ורשימת מספרי טלפון וכתובות להם תזדקק
• הגדירו מראש מילת קוד שתבהיר לכם ולאנשים אחרים שהתכנית יוצאת לפעולה

עברו על התכנית וחשבו על תרחישים שונים בהם המצב עלול להסתבך, חשבו ביחד על פתרונות למצבים הללו.

6. לעולם אל תפנו לגורם הפוגע, גם אם אתם חשים צורך עז להתעמת איתו. עימות כזה רק יעורר את האלימות ויניע אותו לפעולה שתמנע מהאישה להיחלץ

7. במידה והאישה הנפגעת מוכנה לכך, שתפו גורמי מקצוע והיעזרו בייעוץ משפטי או סוציאלי.