OCD – מה זה ואיך מטפלים?

כולנו מתמודדים לפעמים עם מחשבות טורדניות על דברים שאולי שכחנו לעשות לפני שיצאנו מהבית, על משימות שטרם בוצעו בבית או בעבודה, על מה קורה עכשיו לילדים בבית הספר או בגן וכו'.

אצל חלק מהאנשים, המחשבות הטורדניות הללו לא נותנות מנוח, ומביאות איתן התנהגויות כפייתיות שמונעות מהאדם לתפקד באופן תקין.

מה זה בדיוק OCD

הפרעה טורדנית-כפייתית (Obsessive–compulsive disorder) היא מצב נפשי המאופיין במחשבות פולשניות וטורדניות הגורמות לאדם סבל ומלוות בפעולות טקסיות, כפייתיות וחזרתיות, באמצעותן מנסה האדם להתמודד עם החרדה שמעוררות המחשבות הללו ולהפסיק אותן, גם אם לזמן קצר בלבד.

אנשים עם OCD מתמודדים עם מעגל אכזרי בו המחשבות הטורדניות הן בלתי נסבלות עבור האדם ומעוררות בו חרדה קיצונית ולכן הוא מבקש לעצמו כל מיני פתרונות להקלה, כמו טקסים חוזרים, ברכות, חיזוקים סביבתיים כאלה או אחרים.

הפתרונות הללו מקלים על האדם לזמן מסוים, שבדרך כלל הולך ומתקצר, והתלות בהם הולכת ומקצינה, עד שהפתרונות הופכים להיות חלק מהבעיה, וכשלעצמם גורמים מצוקה וסבל לאדם.

גם אני חוזרת לפעמים לבדוק אם שכחתי את התנור דולק, האם יש לי OCD?

אצל רוב האנשים מחשבות טורדניות מקריות וחולפות הן נורמאליות לחלוטין ולא מעידות על הפרעה כלשהי. OCD קיים באוכלוסייה בשכיחות של 1-2% בלבד.




פסיכיאטר יגדיר אדם עם OCD כאשר מתקיימים מספר תנאים:

1. האדם מתמודד עם מחשבות פולשניות ולא רצויות החוזרות על עצמן ויוצרות מצוקה ניכרת.
2. האדם מנסה להיפטר מהמחשבות הללו על ידי פעולות טקסיות שיכולות להיות פיזיות (למשל שטיפת ידיים, בדיקות חוזרות) או מנטליות (ספירה בלחש או בלב) , שהוא חייב לבצע בקביעות כדי להפחית את המצוקה.
3. מבחינת האדם, הפעולות הטקסיות מבוצעות כדי למנוע מצוקה פנימית או קטסטרופה חיצונית, אך מבחינה הגיונית גרידא, הן אינן יעילות למטרתן.
4. המחשבות וההתנהגויות הכפייתיות גוזלות מהאדם זמן ניכר (יותר משעה בכל יום) או מונעות ממנו לתפקד באופן תקין.

גורמי סיכון ל OCD

לא תמיד אנחנו יכולים לדעת מה גורם להופעתה של הפרעה נפשית, במקרה של OCD נמצאו מספר גורמים מנבאים שעלולים להגביר את הסיכון:
1. נטייה גנטית – אנשים שקרוב משפחתם אובחן עם OCD הם בעלי סיכוי גבוה פי 2 לפתח את ההפרעה, ביחס לאוכלוסייה הרחבה. כאשר הקרבה היא מדרגה ראשונה, הסיכוי עולה פי 10.
2. השפעות סביבתיות – ילדים שעברו התעללות רגשית או פיזית קשה וילדים שחוו טראומה משמעותית, נמצאים בסיכון מוגבר ל OCD.
3. מבנה אישיות – עכבות התנהגותיות משמעותיות בילדות והצגת מחשבות שליליות קיצוניות על העולם, הם גורמי סיכון אפשריים.

איך מטפלים ב OCD?

הטיפול האפקטיבי ביותר ל OCD כולל שילוב בין פסיכותרפיה לטיפול תרופתי.
הטיפול התרופתי כולל שימוש בנוגדי דיכאון (תרופות המעכבות ספיגה חוזרת של סרוטונין) לעיתים בשילוב עם נוגדי פסיכוזה או חרדה.
הטיפול הפסיכותרפי שנמצא יעיל במיוחד במקרים שלOCD הוא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, הכולל שלב אבחוני, שלב של מתן מידע על הגורמים להפרעה, שלב הטיפול עצמו הכולל חשיפה הולכת וגוברת למקור החרדה מבלי שיתאפשר לאדם לבצע את הפעולות הטקסיות המוכרות ושלב סופי של מפגשים בפרקי זמן מרווחים לבדיקת המצב ומניעת הישנות ההפרעה.