קלסטרופוביה - איך מטפלים בחרדה ממקומות סגורים

א | א | א | א | (שנה גודל אות)

אם אתם מעדיפים לעלות 8 קומות ברגל רק בשביל לא להיכנס למעלית, אם אתם חשים מחנק רק מהמחשבה על לרדת במדרגות נעות מתחת לאדמה בדרך לרכבת התחתית בבירה אירופאית (זאת בהנחה שבכלל הצלחתם להביא את עצמכם להיכנס למטוס), או אם הנשימה שלכם מתקצרת כשאתם נכנסים לחלל כלשהו והדלת נסגרת מאחוריכם – יתכן שאתם מתמודדים עם קלסטרופוביה, חרדה ממקומות סגורים, או בעברית יפה: בעת סגר.

מהי קלסטרופוביה

קלסטרופוביה היא פוביה (בעתה, פחד כרוני) ממקומות סגורים והיא מהווה אחת מהפרעות החרדה המוכרות ביותר.

מה מרגיש אדם עם קלסטרופוביה

כמו שקורה בהפרעות חרדה רבות, האדם המתמודד עם קלסטרופוביה יחוש מצוקה ממשית ומשמעותית אל מול מצב שעבור רוב האנשים ייתפס כנורמטיבי ויום יומי ויחווה במצב כזה תסמינים של התקף חרדה, כמו הזעה, תחושת יובש בפה, עליית דופק ובלחץ הדם, קוצר נשימה ותחושת מחנק ותחושה שהוא נמצא בסכנת מוות ממשית. המחשבות והתחושות הפיזיות מזינות ומגבירות זו את זו במידה כזו, שרוב האנשים המתמודדים עם קלסטרופוביה ימנעו בכל דרך מלהיקלע למצב מעורר החרדה, גם אם יאלצו לשם בשל כך מחירים חברתיים, משפחתיים ואפילו תעסוקתיים.

למה זה קורה?

מטפלים נוטים להסכים כי בבסיס הפרעת הקלסטרופוביה, כמו בבסיסן של הפרעות חרדות אחרות, נמצא הפחד מאיבוד שליטה והחשש מלהיקלע למצב של חוסר אונים או מצוקה בסביבה מאיימת שלא נמצאת בשליטתנו.




בין הגורמים הבולטים שמעלים את סיכויי האדם לפתח את ההפרעה:

1. טראומת עבר, בדרך כלל מתקופת הילדות, שיצרה את הקישור בין המקום הסגור לתחושת חוסר השליטה, חוסר האונים והחרדה. למשל – ילד שנשכח ברכב או נתקע בתוך ארון סגור במהלך משחק ואפילו ילדים שהוריהם נהגו לסגור אותם בחדרם כעונש על התנהגות לא רצויה. קלסטרופוביה יכולה להתעורר גם שנים רבות לאחר האירוע הטראומטי ולעיתים נדרש לאדם סיוע כדי להיזכר במקור החרדה.

2. תורשה – מקרים של קלסטרופוביה או הפרעות חרדה אחרות אצל בני משפחה קרובים, מעלים את הסיכוי לפתח את ההפרעה, מאחר ויש בה רכיב גנטי.

3. למידה סביבתית – מבוגר משמעותי שמפגין חרדה ממקומות סגורים, עלול ליצור את ההפרעה אצל הילד שלומד ממנו, גם אם אין רכיב גנטי לתופעה.

שכיחות הקלסטרופוביה באוכלוסייה גבוהה יחסית, ועומדת על כ 10%, כאשר נשים סובלות ממנה פי שניים יותר מאשר גברים.

איך מטפלים

הטיפול הנפוץ בקלסטרופוביה, כמו גם בהפרעות חרדה אחרות, הוא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי במהלכו מבצע המטפל חשיפה הדרגתית לגורם שמעורר את החרדה, תוך מניעה מהאדם להגיב באופן אליו הוא רגיל (הימנעות, בריחה וכד'). תהליך מובנה כזה, שנעשה על ידי אנשי מקצוע מנוסים ובסביבה מבוקרת, עשוי להיות יעיל מאוד בהפחתת התסמינים. במידה ויש חשד שבבסיס ההפרעה עומדת חוויה טראומטית מן העבר, כדאי לשקול אפשרות לטיפול דינאמי מעמיק יותר, במהלכו יתבהר מקור החרדה וניתן יהיה לטפל בו באופן ישיר.

קלסטרופוביה בעידן הקורונה

בחודשים האחרונים, נאלצים אנשים עם קלסטרופוביה להתמודד עם החרדה שלהם באופן מוגבר ויומיומי בעקבות הכורח לעטות מסיכה על האף ועל הפה. עטיית המסכה גורמת לירידה באיכות הנשימה ויוצרת אצל המתמודדים עם קלסטרופוביה, תחושת מחנק המגבירה את החרדה ועלולה להוביל אותם להסיר מעל פניהם את המסכה ולהעדיף להמעיט ביציאה אל המרחב הציבורי.