פסיכולוגיה חיובית

כולנו זוכרים את המבוגרים מסביבנו מסבירים לנו, כילדים, שחשוב לדעת להיחלץ מצרה או משבר, אך חשוב אפילו יותר להימנע מליפול אליהם מראש.

גישה זו עומדת בבסיס הפסיכולוגיה החיובית – זרם פסיכולוגי שמתמקד במניעה ועוסק בחיזוק החוסן הנפשי של האדם, גם כשאינו חווה קשיים רגשיים ואינו זקוק לטיפול.

בשונה מזרמים אחרים בפסיכולוגיה ששואלים מה עושה את האדם חולה? פסיכולוגיה חיובית שואלת את השאלה ההפוכה – מה הופך אדם לבריא בנפשו?

רקע היסטורי

הפסיכולוגיה החיובית היא ענף חדש בשדה, שמקורה בסוף שנות התשעים ותחילת שנות האלפיים, כאשר "מגיפת" הדיכאון בעולם המערבי התפשטה עד שהוגדרה על ידי ארגון הבריאות העולמי כאחת משלוש המחלות השכיחות בעולם וכגורם המוות השני הנפוץ ביותר.

העיסוק הרב בדיכאון ובהשלכותיו, הוביל לעלייה בהיקפי המחקרים שעסקו באושר ובשגשוג האנושי וסייע לפריצתה לקדמת הבמה של הגישה הפסיכולוגית החדשה, שמטרתה המוצהרת היתה להפחית את שכיחות הדיכאון באוכלוסייה באמצעות חיזוק החוסן האישי של הפרטים בה. ובמילים אחרות – גישה המבקשת לחקור את מקורות החוזק ואת התכונות החיוביות של האדם במקום להתמקד בחולשות ובחולי.

רקע מחקרי – תיאורטי

מחקרים פסיכולוגים שנערכו בסוף המאה העשרים, מצאו כי אחד המנבאים המרכזיים לתחושת האושר של האדם הוא גישתו לחיים, אשר נמצא כמעט שווה בחשיבותו לגורם הגנטי. ממצא דרמטי זה עורר עניין רב בקרב קהילת המטפלים וחוקרי בריאות הנפש והעלה את קרנה של הפסיכולוגיה החיובית, שמבקשת להשפיע על גישתו של האדם ועל תפיסותיו בנוגע לאושר.



מחקרים שנערכו בתחילת המאה ה-21 כבר הראו את ההשפעות מרחיקות הלכת של תחושת האושר על בריאותו הנפשית והפיזית של האדם ומצאו מתאם חיובי בין רמת אושר גבוהה לבין יכולתו של האדם להחלים ממחלות, לעבד מידע, לנהל מערכות יחסים מוצלחות ואף להתמיד ולהצליח בעבודתו. פרמטרים אחרים כמו גיל, מוצא אתני, מגדר ורמות הכנסה – נמצאו כבעלי מתאם נמוך וזניח לאושר.

פרקטיקה

הפסיכולוגיה החיובית מציעה מספר דרכי פעולה, שתרגול קבוע שלהם יכול לסייע בהגברת תחושת האושר האישי של האדם:

הכרת הטוב – פרקטיקה מרכזית ומוכרת בפסיכולוגיה החיובית, המבוססת על מחקר של סליגמן (נשיא האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה) אשר השווה בין מצבן הקליני של שתי קבוצות אנשים אשר התמודדו עם דיכאון, כאשר קבוצה אחת נשלחה לטיפול פסיכולוגי וחברי הקבוצה השנייה כתבו בכל יום 3 דברים שעליהם הם מוקירים תודה. המחקר העלה כי חברי הקבוצה השנייה הציגו תמונה קלינית טובה יותר מחברי הקבוצה הראשונה לאחר 30 יום מתחילת המחקר.

טכניקות שונות לתרגול הכרת הטוב כוללות, מלבד כתיבה יומית כמתואר לעיל, גם תיאור סיטואציות חיים בהן באו לידי ביטוי התכונות הטובות של האדם, תיאור בכתב של עשייה למען הזולת, הבעת רגשי תודה לאנשים אחרים ועוד.

חיזוק תכונות חיוביות – פרקטיקה המתמקדת בחיזוק תכונות מסוימות של האדם, אשר נתפסות כחיוביות כמעט בכל תרבויות העולם. תכונות אלו אוגדו על ידי חוקרי הפסיכולוגיה החיובית בספר שנקרא Character Strengths and Virtues או בקיצור CSV, וכוללות חכמה וידע, אומץ, אנושיות, צדק, איפוק והתעלות. הפסיכולוגיה החיובית גורסת שחיזוק התכונות הללו, מסייע לאדם למצות את תחושת האושר האישי.

מטפלים רבים משלבים כיום אלמנטים של פסיכולוגיה חיובית בתוך טיפול פסיכותרפי דינמי, קוגניטיבי או התנהגותי, ונותנים מקום של כבוד לכוחות ולעוצמות של המטופל, כחלק מהכלים המשמשים לטיפול בו.