איך תבדילו בין חרדה ללחץ
צוות על הספה
חרדה שאינה חולפת מעצמה תדרוש, בדרך כלל, התערבות מקצועית, על ידי אנשי מקצוע מדיסציפלינות פסיכולוגיות שונות:
התחושות הללו גורמות לרבים לחשוש שהם חווים התקף חרדה ולהגיע לטיפול כשהם מבולבלים ומתקשים להסביר כיצד הם מרגישים.
חשוב לדעת – בעוד לחץ וחרדה מעוררים לעיתים סימפטומים דומים, למעשה מדובר בשתי תופעות שונות לגמרי, הנבדלות זו מזו בסיבות להופעתן, בהשפעה שיש להן על נפש האדם ובטיפול הנדרש כדי להתמודד איתן.
מה בין לחץ וחרדה ?
לחץ – המכונה גם סטרס או דחק הוא תגובה אוטומטית, רגשית וגופנית, למצב שבו האדם חווה עומס משימות, קונפליקטים ואירועים וחש שאין בידיו את המשאבים להתמודד עמם. בדרך כלל, תחושת לחץ תתעורר אל מול גירוי/ אירוע חיצוני שנתפס ככזה העלול לאיים על האיזון הרגשי של האדם. לעיתים, גירוי כזה יכול להיות אפילו אירוע חיובי בעיקרו, כמו לידת ילד חדש, מעבר דירה או חתונה מתקרבת.
במצבי לחץ, האיום שהנפש חווה, מעורר תגובה גופנית של מוכנות לפעולה מיידית, שמתבטאת בדרך כלל בדפיקות לב מואצות, מתח שרירים ועלייה בלחץ הדם.
חרדה -בשונה מלחץ, חרדה אינה זקוקה לטריגר או גירוי חיצוני קונקרטי שיפעיל אותה והיא ערטילאית יותר, ממוקדת פחות ויכולה להתעורר רק מעצם המחשבה על הגורם מעורר החרדה, גם בלי שנפגוש בגורם הזה בפועל.
איך מבדילים בין לחץ לחרדה ?
כשאתם מנסים להבין האם מה שאתם חווים הוא חרדה או "רק" לחץ יום-יומי שנוצר מעודף משימות, שאלו את עצמכם ארבע שאלות:
1. האם אתם מתמודדים עם מחשבות טורדניות ובלתי פוסקות על נושא מסוים, משחזרים בראש שוב ושוב סיטואציה קשה, מתקשים להתרכז או מרגישים שמשהו נורא עומד לקרות?
2. האם נלוות למחשבות הללו תחושות כמו עצב, עצבנות, אשמה, בושה, דיכאון ואי שקט, גם אם לכאורה אין לתחושות הללו הסבר הגיוני?
3. האם אתם חווים תגובות פיזיות כמו דפיקות לב מואצות, הזעה, מתח או רעד בשרירים, בחילות, כאבי ראש או תחושת מחנק, כאשר אתם חושבים על מושא החרדה או פוגשים בו?
4. האם ההתנהגות שלכם השתנתה לאחרונה ואתם חשים שהפכתם לסגורים, אדישים ומרוחקים יותר? תלותיים יותר? עצבניים יותר משהייתם בעבר? האם אתם יוצרים מגדרכם כדי להימנע מהגורם המפחיד?
אם התשובות לשאלות הללו, כולן או רובן, חיוביות - רוב הסיכויים שאתם מתמודדים עם חרדה שיכולה להיות כללית או ממוקדת בנושא מסוים (מצבים כמו שהות במקומות סגורים, אובייקטים כמו חרקים ועוד).
מה עושים עם זה?
טיפול בלחץ או סטרס הוא פשוט יחסית, ופעמים רבות מספיק להפחית את עומס המשימות והאירועים בחיי היום-יום ובכך לאפשר הקלה מיידית על תחושת הלחץ. פרקטיקות נוספות שנמצאו כמסייעות בהפחתה משמעותית של תחושת הלחץ הן אימוץ טכניקות הירגעות מותאמות (מיידפולנס, מדיטציה ועוד), שיחות עם אנשים קרובים ושיתוף בתחושות, ארגון מחדש של משימות היום ואימוץ אורח חיים בריא שכולל תזונה מאוזנת ופעילות גופנית קבועה.
חרדה שאינה חולפת מעצמה תדרוש, בדרך כלל, התערבות מקצועית, על ידי אנשי מקצוע מדיסציפלינות פסיכולוגיות שונות:
טיפול רגשי-דינמי, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, ביופידבק ולעיתים אף טיפול תרופתי שיסייע בהפחתת תסמיני החרדה עד או תוך כדי הטיפול.
אנשי מקצוע רלוונטים לתחום
פסיכולוגית חינוכית מומחית
התמחות: קשיים: רגשיים, חברתיים ( דחיה בידוד), התנהגותיים התפרצויות זעם, הפרעות חרדה, OCD,קשב וריכוז,הדרכת הו
אזור בארץ: שרון,כפר סבא,הוד השרון,פתח תקווה
שפה: עברית
מאמינה בהתאמת השיטה הטיפולית ואורך הטיפול קצר וממוקד או ארוך לצרכיו הייחודיים של כל מטופל ומטרותיו תוך שימוש בגישות טיפוליות שונות
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
טיפול נפשי אצל עובד סוציאלי קליני צוות אתר על הספה
רבים שואלים את עצמם ואותנו, האם יש ההבדל בין פסיכולוג קליני לעובד סוציאלי קליני ומהו משמעות ההבדלים ביניהם, בהיבט של בחירת איש מקצוע לטיפול נפשי, במאמר זה ננסה לשפוך אור על הסוגיה ונתחיל בכך שנסביר כי היום ניתן לקבל טיפול נפשי על ידי פסיכותרפיסט, שיכול להיות עובד סוציאלי או פסיכולוג בהכשרתו
איך אפשר לשכנע אדם שהוא זקוק לטיפול? צוות אתר על הספה
לעיתים, הצורך של אדם בטיפול נפשי ברור לכל הסובבים, מלבד האדם עצמו, בחלק מהמקרים הסיבה היא הדחקה וסירוב להודות בקיומה של בעיה, במקרים אחרים הסיבה היא היעדר אמונה שטיפול יכול לסייע - האדם מסרב ללכת לטיפול ואתם, כמי שקרובים אליו ואוהבים אותו, לא באמת יודעים איך לשכנע אותו
מהו טיפול אינטגרטיבי? צוות אתר על הספה
פסיכולוגיה אינטגרטיבית היא גישה המשלבת בסיס ידע תיאורטי וכלים מעשיים משתי גישות פסיכולוגיות שונות, או יותר. אם בעבר היה צורך ליצור בידול בין השיטות, כדי לוודא שכל אחת מהן עומדת על בסיס תיאורטי ומעשי איתן משל עצמה - הרי שכיום רווחת הנטייה לשלב ולמזג בין כלים ותפיסות טיפוליות
הורות למתבגרים - אובדן משמעות ואובדן שליטה רועי אזולאי
גיל ההתבגרות איפוא הינו שלב מאתגר, סוער ודרמטי בחיי הנער וההורים, אך כמו בכול שלב קודם גם כאן להורים תפקיד מכריע ביכולת המתבגר לעבור אותו בשלום תוך שמירה על מערכת יחסים טובה ובטוחה.