עמדת המטפל לפי גישת ה- ACT
שירי מועלם - צעדי - עו"ס M.S.W
ACT (Acceptance and Commitment Therapy) הינה גישת טיפול שצמחה כחלק ממה שמכונה הדור השלישי של טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT.
גישת ה- ACT ממוקדת בערכים והיא עושה שימוש בתהליכים שונים כמו: קבלה, תהליכי מיינדפולנס ומחויבות לתהליכי שינוי התנהגותי, זאת על מנת לייצר גמישות פסיכולוגית (Pierson&Hayes,2007) .
בהתאם לכך ניתן לומר שההתערבויות הטיפוליות בגישה ממוקדות בשני תהליכים עיקריים: 1. קבלה של חוויות, רגשות ומחשבות שנחשבות ללא רצויות עבור המטופל אך אינן בשליטתו 2. ערכים ומחויבות לפעולה לעבר חיים ששווה לחיות אותם (Hariss,2006) .
מטרת הגישה הינה הפחתת הסבל האנושי על ידי פיתוח גמישות פסיכולוגית, גמישות פסיכולגית הבאה לידי ביטוי דרך עבודה על ששת תהליכי הליבה של הגישה Hexaflex The ACT :
נוכחות בהווה
להיות כאן עכשיו, תשומת לב גמישה לחוויה שלנו ברגע זה והיכולת לחוות את החוויה הנוכחית באופן מלא. תשומת לב לעולם הפיזי שמסביבנו, לעולם הרגשי שבתוכנו, או לשניהם יחד.
הפרדה קוגניטיבית-
ללמוד לקחת "צעד אחורה" ולהפריד את עצמנו מהמחשבות, דימויים והזיכרונות שלנו. להסתכל על המחשבות שלנו ולראות אותן כמו שהן- לא יותר ממילים או תמונות .
לאפשר למחשבות להנחות אותנו אך לא לנהל אותנו.
קבלה
לקבל ולעשות מקום לחוויות פרטיות לא רצויות – מחשבות, רגשות, זיכרונות, דחפים, דימויים ותחושות. במקום לברוח ולהיאבק בחוויות אלה להרשות להן לבוא וללכת בזמנן החופשי.
העצמי המבחין
החלק שבנו שמבחין ומודע למה שקורה לנו בכל רגע- אנחנו חושבים, מרגישים, מתנהגים וכו'.
ערכים
מה חשוב לנו? איך אנחנו רוצים להתייחס לעצמנו, לאחרים, לעולם? ערכים נבחרים אשר ינחו ויכוונו אותנו, מעין מצפן שיהווה עבורנו מדריך במסע החיים.
פעולה מחויבת
לפעול בהתאם לערכים שנבחרו, לעשות כל מה שצריך על מנת שנוכל לחיות בהתאם לערכים אלו כך שחיינו יהיו עשירים, מלאים ומשמעותיים. (Hariss,2019)
ב- ACT ישנה התייחסות מיוחדת לפונקציונאליות שיש להתנהגות האדם ולהקשר שבתוכה היא מתקיימת. התייחסות זו מתקיימת גם במובן של ההיסטוריה של ההתנהגות וגם בהקשר של הסיטואציה העכשווית בה מופיעה ההתנהגות.
מהפרספקטיבה הזו ACT יכולה להיחשב כגישה המכוונת ליצירת וריאציה בריאה יותר של התנהגות, כאשר הדרך להתנהגות אפקטיבית ומיטיבה עוברת דרך תהליכים רבים ותנועה בין ששת תהליכי הליבה : קבלה והפרדה קוגניטיבית, חיבור לסיטואציה הנוכחית, ראיית ההתנהגות בהקשר ההיסטורי שלה בחיי האדם, תשומת לב לרגע הנוכחי ולקיחת נקודת מבט מודעת, בחירה בהתנהגות מונחת ערכים ופיתוח דפוסי התנהגות חדשים שנמצאים בשרות הערכים הללו- דרך פעולה מחויבת (Vilardaga & Villatte, Hayes, 2015) .
ACT מסתמכת על פארדוקסים ומטאפורות, סיפורים ותרגילים, משימות התנהגותיות ותהליכים חווייתיים, לניתוח לוגי יש תפקיד יחסית קטן בגישה. התערבויות רבות בגישה הן מהנות ומשחקיות, יצירתיות וחכמות, חלקן קצרות ונעשות במספר דקות וחלקן ארוכות ויכולות להתפרש על פני מספר פגישות ((Hayes,2004. היות וישנו שימוש במגוון רחב של תרגילים וטכניקות בגישה, היחסים הטיפוליים והאינטראקציה בין המטפל למטופל הינם מעבר לדיאלוג ורבלי או הסבר מילולי על חוויה וישנה עבודה חווייתית בתוך חדר הטיפולים (Vilardaga & Villatte, Hayes, 2015) .
העבודה הטיפולית בגישה ועמדת המטפל הינה ממצב של שוויון, שנינו בני אדם, שנינו אנושיים והכניסה לחדר הטיפולים הינה כניסה כאדם בשונה מאשר כניסה בתפקיד של מטפל, מייעץ וכו' ((Walser,2019. הנחת המטפל בגישת ה- ACT היא שזה לא רצוי או אפשרי לנסות להציל מטופלים מהקשיים והאתגרים שישנם בתהליך הצמיחה היות וקשיים ואתגרים אלה טבועים בנו, מעצם היותנו בני אדם ((Hayes,2004.
בהקשר של היחסים הטיפוליים ACT מבקשת מהמטפל לענות על השאלה: מה זה באמת להיות מטפל עבורך? כאשר על המטפל למקם עמוק בתוך הלב והנשמה של העבודה הטיפולית את התשובה לשאלה זו.
לרוב ערכי המטפל שמנחים אותו בחייו יהיו עזרה לאחרים, להקל על סבלם של אחרים, להיות אמיתי ולעשות שינוי. ערכים נבחרים אלו של המטפל באים לידי ביטוי במפגש הטיפולי והם מעצימים את הקשר הטיפולי בכך שהם מטווים את הכיוון של הטיפול ושל מערכת היחסים הטיפולית.
ערכים אלה מבססים מערכת יחסים טיפולית אמיתית וכנה בה המטפל עושה כל מה שצריך לעשות בשרות ערכים אלו ובהתאם לערכים אלו נוצר תהליך העבודה- פעולה מחויבת בחדר הטיפולים, עבודה הממוקדת באותם ערכים נבחרים (Pierson&Hayes,2007).
כאשר עמדת המטפל מחוברת לערכיו והוא מתנהל לפיהם נוצרת נאמנות ומחויבות בחדר למטפל, למטופל ולקשר הטיפולי. על כן יש חשיבות רבה לכך שגם המטפל ישקף את החוויה הפנימית שלו בפגישה וידבר על השמחה והכאב המשותפים לאנושות, המטופל אינו לבד.
עמדת המטפל ב- ACT אם כן, הינה עמדה פתוחה, מרגישה, חווה ומגיבה. אין הדבר אומר שעל המטפל לשתף בכל דבר שעולה בדעתו אך הדברים שכן נאמרים הינם נכונים ואמיתיים. הם נאמרים בדרך בה המטפל יכול להזמין את המטופל להיות פתוח לחוויה רגשית, למחשבות ותחושות וגם לייצר חוויה של פתיחות וקבלה לרגשות מחשבות שעולות בתוך חדר הטיפולים ((Walser,2019 .
ולזאר בספרה The heart of ACT ((Walser,2019 מבקשת ממטפלים בגישת ה- ACT להגיב ולשתף את המטופל מהלב ולא מהראש.
לדבריה כאשר המטפל רואה ושומע את כאב המטופל ומגיב מהלב, מתקיימת תקשורת אותנטית והמטפל בנוכחותו ובעמדתו נוכח בחיבור אינטימי למטופל, לתהליך ולחוויה.
בזמן שהמטפל מדבר מהלב המילים פחותות, מטאפוריות ונאמרות בקצרה. ברגעים אלה תגובת המטפל אינה מהודרת, היא אינה מכילה פרשנויות, אינה קוראת לתרגול או מכוונת לתובנה מסוימת. התגובה היא פשוטה, פתוחה ואותנטית.
נוכחות המטפל בהווה ומודעות מאפשרת למטפל לשים לב ולהיות קשוב בתוך חדר הטיפולים לחלק הקטן שבו אשר מספר לו מה הוא מרגיש וחווה באותו הרגע. ההקשבה של המטפל לחלק זה ותשומת הלב אליו מספרת הרבה למטפל באשר למה נדרש ממנו באותו רגע ותורמת רבות לתקשורת אמפטית וחומלת ביחסים הטיפוליים .
האריס (Hariss,2017) מדגים את המשמעות של עמדת המטפל ב- ACT דרך האמירה: "אנחנו צוות, אני ואתה עובדים יחד, לשנינו מטרה משותפת והיא לבנות חיים טובים יותר עבורך... החיים הטובים, איך שהם נראים בעיניך... תפקידי הוא לא לומר אם זה טוב או רע, או לבקר אותך אלא רק לעבוד יחד איתך כצוות, למענך"
לפי הייז ((Hayes,2004 להיות מטפל ACT פרושו לפעול בהתאם לגישה בעצמך כאדם. כאשר המטפל לכוד ברגשותיו ומחשבותיו, כאלה המעוררים בו סבל וכאב, עמדתו צריכה להיות פתוחה לחוויה האנושית. עליו להכיר בחוויה זו כהזדמנות אנושית שניתנה לו לשים את עצמו בנעלי המטופל ולנהוג כפי שהיה מציע למטופל לנהוג בסיטואציה דומה, מבלי להימנע או לברוח.
האריס (Hariss,2017) ממליץ למטפלי ACT לפעול ולאמץ את הגישה בחייהם הפרטיים מתוך הבנה שככל שהמטפל פועל בחייו על פי הגישה כך גוברת האותנטיות שלו בחדר כמטפל ACT.
בקורסיו הרבים מדבר האריס ( Russ Harris 2017 . www.ImLerningACT.com) על המושג SELF EXPOSURE "חשיפה עצמית" של המטפל. המטרה בחשיפה עצמית היא לנרמל ולתקף את חוויית המטופל אך לא פחות חשוב מכך זוהי דרך להנכיח את גישת ה- ACT בחדר הטיפולים, המטפל לא רק מדבר על ACT אלא גם עושה ACT. המטפל משתף ממקום של שוויון ושותפות שגם המוח שלו פועל באותו אופן כמו שהמוח של המטופל עובד ועל כן יש שותפות ביניהם לחוויות שונות ולדרך בה המוח מגיב לאותן חוויות.
לסיום, בחרתי להביא את המטאפורה הבאה אשר מהווה דרך נפלאה לתאר את עמדת המטפל והיחסים הטיפוליים בגישת ה- ACT (Hariss,2006)
"אני לא רוצה שתחשוב שהחיים שלי מסודרים לגמרי
זה יותר כמו שאתה מטפס על ההר שלך שם,
ואני מטפס על ההר שלי פה
זה לא שאני הגעתי לפסגת ההר ואני נח
פשוט מכאן,
מאיפה שאני עומד על ההר שלי ,
אני יכול לראות מכשולים על ההר שלך שאתה לא יכול לראות.
אז אני יכול להצביע עליהם בשבילך
ואולי להציע לך כמה מסלולים חלופיים שיעקפו את אותם מכשולים" .
ביבליוגרפיה:
Hayes, S.C. (2004). Acceptance and commitment therapy, relational frame theory, and the third wave of behavioral and cognitive therapies. Behavior Therapy, 35, 639 - 665.
Hariss, R.(2006). Embracing your demons: an overview of acceptance and commitment therapy. Psychotherapy In Australia, 12 (4), 1 – 8.
Hariss, R.(2019). ACT made simple (2nd ed). Raincoast Books.
Pierson, H., Hayes, S.C. (2007). Using acceptance and commitment therapy to empower the therapeutic relationship. In P. Gilbert, R.L. Leahy (Ed.) The therapeutic relationship in the cognitive behavioral psychotherapies (pp. 205 – 229). NW: Routledge.
Vilardaga, J.C., Villatte, M., Hayes, S.C.(2015). Understanding and taking advantage of experiential work in acceptance and commitment therapy. In N.C. Thoma, D. Mckay (Ed). Working with emotion in cognitive behavioral therapy techniques for clinical practice. (pp 32 – 59). New York London: Guilford Press.
Walser, R.D. (2019). The heart of ACT developing a flexible, process-based & client – centered practice using acceptance & commitment therapy.( Kindle Store) Retrieved from C:\Users\user\AppData\Local\Amazon\Kindle\application\Kindle.exe
Russ Harris 2017 . www.ImLerningACT.com
Russ Harris 2017. Actminafully.com.au
שירי מועלם - צעדי
עובדת סוציאלית M.S.W
מטפלת בגישה ההתנהגותית-קוגניטיבית
גישת ה- ACT ממוקדת בערכים והיא עושה שימוש בתהליכים שונים כמו: קבלה, תהליכי מיינדפולנס ומחויבות לתהליכי שינוי התנהגותי, זאת על מנת לייצר גמישות פסיכולוגית (Pierson&Hayes,2007) .
בהתאם לכך ניתן לומר שההתערבויות הטיפוליות בגישה ממוקדות בשני תהליכים עיקריים: 1. קבלה של חוויות, רגשות ומחשבות שנחשבות ללא רצויות עבור המטופל אך אינן בשליטתו 2. ערכים ומחויבות לפעולה לעבר חיים ששווה לחיות אותם (Hariss,2006) .
מטרת הגישה הינה הפחתת הסבל האנושי על ידי פיתוח גמישות פסיכולוגית, גמישות פסיכולגית הבאה לידי ביטוי דרך עבודה על ששת תהליכי הליבה של הגישה Hexaflex The ACT :
נוכחות בהווה
להיות כאן עכשיו, תשומת לב גמישה לחוויה שלנו ברגע זה והיכולת לחוות את החוויה הנוכחית באופן מלא. תשומת לב לעולם הפיזי שמסביבנו, לעולם הרגשי שבתוכנו, או לשניהם יחד.
הפרדה קוגניטיבית-
ללמוד לקחת "צעד אחורה" ולהפריד את עצמנו מהמחשבות, דימויים והזיכרונות שלנו. להסתכל על המחשבות שלנו ולראות אותן כמו שהן- לא יותר ממילים או תמונות .
לאפשר למחשבות להנחות אותנו אך לא לנהל אותנו.
קבלה
לקבל ולעשות מקום לחוויות פרטיות לא רצויות – מחשבות, רגשות, זיכרונות, דחפים, דימויים ותחושות. במקום לברוח ולהיאבק בחוויות אלה להרשות להן לבוא וללכת בזמנן החופשי.
העצמי המבחין
החלק שבנו שמבחין ומודע למה שקורה לנו בכל רגע- אנחנו חושבים, מרגישים, מתנהגים וכו'.
ערכים
מה חשוב לנו? איך אנחנו רוצים להתייחס לעצמנו, לאחרים, לעולם? ערכים נבחרים אשר ינחו ויכוונו אותנו, מעין מצפן שיהווה עבורנו מדריך במסע החיים.
פעולה מחויבת
לפעול בהתאם לערכים שנבחרו, לעשות כל מה שצריך על מנת שנוכל לחיות בהתאם לערכים אלו כך שחיינו יהיו עשירים, מלאים ומשמעותיים. (Hariss,2019)
ב- ACT ישנה התייחסות מיוחדת לפונקציונאליות שיש להתנהגות האדם ולהקשר שבתוכה היא מתקיימת. התייחסות זו מתקיימת גם במובן של ההיסטוריה של ההתנהגות וגם בהקשר של הסיטואציה העכשווית בה מופיעה ההתנהגות.
מהפרספקטיבה הזו ACT יכולה להיחשב כגישה המכוונת ליצירת וריאציה בריאה יותר של התנהגות, כאשר הדרך להתנהגות אפקטיבית ומיטיבה עוברת דרך תהליכים רבים ותנועה בין ששת תהליכי הליבה : קבלה והפרדה קוגניטיבית, חיבור לסיטואציה הנוכחית, ראיית ההתנהגות בהקשר ההיסטורי שלה בחיי האדם, תשומת לב לרגע הנוכחי ולקיחת נקודת מבט מודעת, בחירה בהתנהגות מונחת ערכים ופיתוח דפוסי התנהגות חדשים שנמצאים בשרות הערכים הללו- דרך פעולה מחויבת (Vilardaga & Villatte, Hayes, 2015) .
ACT מסתמכת על פארדוקסים ומטאפורות, סיפורים ותרגילים, משימות התנהגותיות ותהליכים חווייתיים, לניתוח לוגי יש תפקיד יחסית קטן בגישה. התערבויות רבות בגישה הן מהנות ומשחקיות, יצירתיות וחכמות, חלקן קצרות ונעשות במספר דקות וחלקן ארוכות ויכולות להתפרש על פני מספר פגישות ((Hayes,2004. היות וישנו שימוש במגוון רחב של תרגילים וטכניקות בגישה, היחסים הטיפוליים והאינטראקציה בין המטפל למטופל הינם מעבר לדיאלוג ורבלי או הסבר מילולי על חוויה וישנה עבודה חווייתית בתוך חדר הטיפולים (Vilardaga & Villatte, Hayes, 2015) .
העבודה הטיפולית בגישה ועמדת המטפל הינה ממצב של שוויון, שנינו בני אדם, שנינו אנושיים והכניסה לחדר הטיפולים הינה כניסה כאדם בשונה מאשר כניסה בתפקיד של מטפל, מייעץ וכו' ((Walser,2019. הנחת המטפל בגישת ה- ACT היא שזה לא רצוי או אפשרי לנסות להציל מטופלים מהקשיים והאתגרים שישנם בתהליך הצמיחה היות וקשיים ואתגרים אלה טבועים בנו, מעצם היותנו בני אדם ((Hayes,2004.
בהקשר של היחסים הטיפוליים ACT מבקשת מהמטפל לענות על השאלה: מה זה באמת להיות מטפל עבורך? כאשר על המטפל למקם עמוק בתוך הלב והנשמה של העבודה הטיפולית את התשובה לשאלה זו.
לרוב ערכי המטפל שמנחים אותו בחייו יהיו עזרה לאחרים, להקל על סבלם של אחרים, להיות אמיתי ולעשות שינוי. ערכים נבחרים אלו של המטפל באים לידי ביטוי במפגש הטיפולי והם מעצימים את הקשר הטיפולי בכך שהם מטווים את הכיוון של הטיפול ושל מערכת היחסים הטיפולית.
ערכים אלה מבססים מערכת יחסים טיפולית אמיתית וכנה בה המטפל עושה כל מה שצריך לעשות בשרות ערכים אלו ובהתאם לערכים אלו נוצר תהליך העבודה- פעולה מחויבת בחדר הטיפולים, עבודה הממוקדת באותם ערכים נבחרים (Pierson&Hayes,2007).
כאשר עמדת המטפל מחוברת לערכיו והוא מתנהל לפיהם נוצרת נאמנות ומחויבות בחדר למטפל, למטופל ולקשר הטיפולי. על כן יש חשיבות רבה לכך שגם המטפל ישקף את החוויה הפנימית שלו בפגישה וידבר על השמחה והכאב המשותפים לאנושות, המטופל אינו לבד.
עמדת המטפל ב- ACT אם כן, הינה עמדה פתוחה, מרגישה, חווה ומגיבה. אין הדבר אומר שעל המטפל לשתף בכל דבר שעולה בדעתו אך הדברים שכן נאמרים הינם נכונים ואמיתיים. הם נאמרים בדרך בה המטפל יכול להזמין את המטופל להיות פתוח לחוויה רגשית, למחשבות ותחושות וגם לייצר חוויה של פתיחות וקבלה לרגשות מחשבות שעולות בתוך חדר הטיפולים ((Walser,2019 .
ולזאר בספרה The heart of ACT ((Walser,2019 מבקשת ממטפלים בגישת ה- ACT להגיב ולשתף את המטופל מהלב ולא מהראש.
לדבריה כאשר המטפל רואה ושומע את כאב המטופל ומגיב מהלב, מתקיימת תקשורת אותנטית והמטפל בנוכחותו ובעמדתו נוכח בחיבור אינטימי למטופל, לתהליך ולחוויה.
בזמן שהמטפל מדבר מהלב המילים פחותות, מטאפוריות ונאמרות בקצרה. ברגעים אלה תגובת המטפל אינה מהודרת, היא אינה מכילה פרשנויות, אינה קוראת לתרגול או מכוונת לתובנה מסוימת. התגובה היא פשוטה, פתוחה ואותנטית.
נוכחות המטפל בהווה ומודעות מאפשרת למטפל לשים לב ולהיות קשוב בתוך חדר הטיפולים לחלק הקטן שבו אשר מספר לו מה הוא מרגיש וחווה באותו הרגע. ההקשבה של המטפל לחלק זה ותשומת הלב אליו מספרת הרבה למטפל באשר למה נדרש ממנו באותו רגע ותורמת רבות לתקשורת אמפטית וחומלת ביחסים הטיפוליים .
האריס (Hariss,2017) מדגים את המשמעות של עמדת המטפל ב- ACT דרך האמירה: "אנחנו צוות, אני ואתה עובדים יחד, לשנינו מטרה משותפת והיא לבנות חיים טובים יותר עבורך... החיים הטובים, איך שהם נראים בעיניך... תפקידי הוא לא לומר אם זה טוב או רע, או לבקר אותך אלא רק לעבוד יחד איתך כצוות, למענך"
לפי הייז ((Hayes,2004 להיות מטפל ACT פרושו לפעול בהתאם לגישה בעצמך כאדם. כאשר המטפל לכוד ברגשותיו ומחשבותיו, כאלה המעוררים בו סבל וכאב, עמדתו צריכה להיות פתוחה לחוויה האנושית. עליו להכיר בחוויה זו כהזדמנות אנושית שניתנה לו לשים את עצמו בנעלי המטופל ולנהוג כפי שהיה מציע למטופל לנהוג בסיטואציה דומה, מבלי להימנע או לברוח.
האריס (Hariss,2017) ממליץ למטפלי ACT לפעול ולאמץ את הגישה בחייהם הפרטיים מתוך הבנה שככל שהמטפל פועל בחייו על פי הגישה כך גוברת האותנטיות שלו בחדר כמטפל ACT.
בקורסיו הרבים מדבר האריס ( Russ Harris 2017 . www.ImLerningACT.com) על המושג SELF EXPOSURE "חשיפה עצמית" של המטפל. המטרה בחשיפה עצמית היא לנרמל ולתקף את חוויית המטופל אך לא פחות חשוב מכך זוהי דרך להנכיח את גישת ה- ACT בחדר הטיפולים, המטפל לא רק מדבר על ACT אלא גם עושה ACT. המטפל משתף ממקום של שוויון ושותפות שגם המוח שלו פועל באותו אופן כמו שהמוח של המטופל עובד ועל כן יש שותפות ביניהם לחוויות שונות ולדרך בה המוח מגיב לאותן חוויות.
לסיום, בחרתי להביא את המטאפורה הבאה אשר מהווה דרך נפלאה לתאר את עמדת המטפל והיחסים הטיפוליים בגישת ה- ACT (Hariss,2006)
"אני לא רוצה שתחשוב שהחיים שלי מסודרים לגמרי
זה יותר כמו שאתה מטפס על ההר שלך שם,
ואני מטפס על ההר שלי פה
זה לא שאני הגעתי לפסגת ההר ואני נח
פשוט מכאן,
מאיפה שאני עומד על ההר שלי ,
אני יכול לראות מכשולים על ההר שלך שאתה לא יכול לראות.
אז אני יכול להצביע עליהם בשבילך
ואולי להציע לך כמה מסלולים חלופיים שיעקפו את אותם מכשולים" .
ביבליוגרפיה:
Hayes, S.C. (2004). Acceptance and commitment therapy, relational frame theory, and the third wave of behavioral and cognitive therapies. Behavior Therapy, 35, 639 - 665.
Hariss, R.(2006). Embracing your demons: an overview of acceptance and commitment therapy. Psychotherapy In Australia, 12 (4), 1 – 8.
Hariss, R.(2019). ACT made simple (2nd ed). Raincoast Books.
Pierson, H., Hayes, S.C. (2007). Using acceptance and commitment therapy to empower the therapeutic relationship. In P. Gilbert, R.L. Leahy (Ed.) The therapeutic relationship in the cognitive behavioral psychotherapies (pp. 205 – 229). NW: Routledge.
Vilardaga, J.C., Villatte, M., Hayes, S.C.(2015). Understanding and taking advantage of experiential work in acceptance and commitment therapy. In N.C. Thoma, D. Mckay (Ed). Working with emotion in cognitive behavioral therapy techniques for clinical practice. (pp 32 – 59). New York London: Guilford Press.
Walser, R.D. (2019). The heart of ACT developing a flexible, process-based & client – centered practice using acceptance & commitment therapy.( Kindle Store) Retrieved from C:\Users\user\AppData\Local\Amazon\Kindle\application\Kindle.exe
Russ Harris 2017 . www.ImLerningACT.com
Russ Harris 2017. Actminafully.com.au
שירי מועלם - צעדי
עובדת סוציאלית M.S.W
מטפלת בגישה ההתנהגותית-קוגניטיבית
אנשי מקצוע רלוונטים לתחום
פסיכותרפיסטית ומומחית לטיפול בחרדות ומשברי חיים
התמחות: חרדות, חרדה חברתית, משברי חיים, מעברים ושינויים, דימוי עצמי, קשיי קשב וריכוז, טיפול בטראומות, בריאות הנפש, קשיים בזוגיות ומציאת משמעות.
אזור בארץ: רעננה, הוד השרון, הרצליה, כפר סבא, השרון
שפה: עברית
טיפול רגשי וטיפול cbt במבוגרים, מתבגרים וילדים במצבי משבר וחרדות - הבנה של הקושי עמו מתמודדים הכוונה, ייעוץ, ליווי וטיפול נפשי. מלווה תהליכים לעבר ריפוי ומימוש עצמי.
פסיכותרפיסט מוסמך
התמחות: חרדה, דיכאון, משברי חיים, קשיים בזוגיות ובעבודה, חשיבה טורדנית והתנהגות כפייתית.
ילדים עם קשיי התנהגות ו''אוטיזם בתפקוד גבוה''.
אזור בארץ: חיפה
שפה: עברית
פסיכותרפיסט ועובד סוציאלי קליני. בטיפול אני משלב בין פסיכותרפיה פסיכודינמית לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) אני מקבל לטיפול מבוגרים, בני נוער וילדים. קליניקה באהוד 14, חיפה.
טיפול נפשי למתבגרות ונשים צעירות
התמחות: חרדה ופוביה, דיכאון, בעיות במיניות וזהות מינית, אבל ואובדן, התמודדות עם משברי חיים, טיפול במתבגרים
אזור בארץ: שרון,כפר סבא
שפה: עברית,אנגלית
מומחית לטיפול רגשי למתבגרות ונשים צעירות סביב חרדה, דיכאון, קשיים במערכות יחסים, דימוי עצמי נמוך, אבל ,קשיים במערכות יחסים ובדידות.
פסיכותרפיסטית ועובדת סוציאלית קלינית
התמחות: התמודדות עם משברי חיים, אבל ואובדן, עיבוד חוויות טראומתיות, הריון ולידה, קשיים חברתיים, קשיים בזוגיות, רילוקיישן,
חרדות ופוביות ספציפיות (CBT),
פוביה מכלבים
אזור בארץ: מודיעין, ראשון לציון, שפלה
שפה: עברית, אנגלית
אני מאמינה שבכל שלב בחיים, יש לנו הכוח והיכולת לשנות ולהתמודד בצורה טובה יותר שתאפשר לחיות חיים מלאים.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
כל מי שיש לו ילדים יודע - לתפקיד הכי חשוב שאי פעם נמלא, אנחנו נכנסים כמעט ללא כל הכנה מוקדמת, מבלי שאף אחד לימד אותנו מה ואיך צריך לעשות ותוך הסתמכות מרבית על אינסטינקטים ותחושות בטן, בתקווה שהללו לא יכזיבו.
הפסיכולוגיה כוללת זרמים רבים ושיטות שונות ומגוונות לטיפול בנפש האדם. חלק מהשיטות מתמקדות בהיסטוריה האישית של המטופל, שיטות אחרות מתמקדות בכאן ובעכשיו ומנסות לתת מזור לנפש המטופל . CBT משתייך לסוג השני.
בעיות בזוגיות? חמש סיבות בגללן טיפול זוגי יעשה פלאים לזוגיות שלכם - צוות על הספה
זוגיות ומשפחה, טיפול פסיכולוגי, איכות חיים
זוגיות היא דבר נפלא וחשוב בחיים של כל אדם. כמעט ואין אנשים אשר בטווח הרחוק, רוצים להישאר לבד. האדם בנוי לחיים בזוגיות. הזוגיות היא ה"מגן" שלנו מפני תחושת בדידות, תלישות. היא המענה הראשון לפחד שלא להיראות ושלא יהיה על מי להישען.
תלונות על בעיות בתקשורת, למשל בין בני זוג, הביאו לניסיונות רבים להתגבר על כך. האם זה בתחום האפשרי? מהי הרלוונטיות של היבט זה על ה"תקשורת" בקליניקה? מדוע, למרות בעיה מבנית בהקשר זה, אפשר בכל זאת לדבר על "טאקט רפואי" בפרקטיקה הטיפולית?