טיפול פסיכולוגי בפוסט טראומה - סוגי החרדות, והטיפול בהן

א | א | א | א | (שנה גודל אות)

טיפול פסיכולוגי בפוסט טראומה

"המחלה השקופה" והעיקשת. זו שמילים לא יספיקו כדי לתאר אותה. שתמיד צועדת עם הנפגעים ממנה, גם אם הם ביום טוב. טיפול פסיכולוגי בפוסט טראומה כבר נחשב לשמחתנו לאמצעי לגיטימי, מוכר ומקובל להתמודדות ובאמצעותו אפשר להשיג שלווה ונחת, שליטה בניתוח ובעיסוק המקרה הטראומטי וכמובן להמשיך לספוג את הנאות החיים ולהביא לצמיחה.

הפרעת פוסט טראומה - PTSD

הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD, בעברית: הַלֶּמֶת) נוצרת לאחר אירוע טראומטי ולעתים קיצוני, כמו מוות או סכנת מוות ממשית, פציעה חמורה, איום במוות או בשלום הגוף של הנפגע או של אחרים, פחד מוות, אימה קיצונית וחוסר אונים.

ההפרעה מתבטאת על ידי תסמינים שונים כמו פלאשבקים לאירוע הטראומטי, חרדה, עוררות גופנית מוגברת, ניתוקים (דיסוציאציה), התנהגות של הימנעות, ירידה במצב הרוח ועוד.

אמנם הפוסט טראומה נתפסת כהפרעה כרונית, אך יש כלים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים יעילים מאוד לטיפול בה.

סוגים אפשריים של חוויה טראומטית

הפרעת PTSD נוצרת עקב אירוע טראומתי שמתקבל באחת או יותר מהדרכים הבאות:

* היחשפות עצמית לאירוע מסכן חיים
* עדות בגוף ראשון לאירוע מסכן חיים שאדם אחר חווה – מצב שמשפיע כשלעצמו, גם כאשר הטראומה נחוותה למעשה בצורה עקיפה. ממחקרים עולה שעצם הידיעה שאדם קרוב אלינו נפגע מהווה כשלעצמה גורם סיכון לפוסט טראומה.
* חשיפה חוזרת ונשנית לטראומות, או חשיפה לטראומה קיצונית – מצבים המאפיינים צוותים רפואיים בחדרי מיון וחירום, מתנדבי מד"א וזק"א, חיילים, שוטרים, כבאים וכו'. יש מקומות שבהם מצב זה מסווג כטראומה משנית או עקיפה.

הפרעת לחץ אקוטית – ASD (Acute Stress Disorder)

הפרעת לחץ אקוטית נחשבת לתגובה הנפוצה והמוכרת ביותר שמופיעה מיד אחרי אירוע טראומטי. היא חולקת חלק מהתסמינים עם הפרעת ה-PTSD אך בשונה ממנה, נחשבת לברורה במובן הקליני.

לרוב ASD מופיע בין שלושה ימים ועד חודש אחד מיום החשיפה לטראומה ומתבטא בלחץ חמור, מצב נפשי קשה, חרדה, סטרס, מתחים וחששות. לאחר מכן חוזרים למצב הנפשי הקודם.



למעשה, כאשר ASD נחווה בצורה חוזרת ונשנית, הוא עשוי להחמיר עד כדי הפרעה נפשית כרונית – התנהגותית ותפקודית המתבטאת כפוסט טראומה.

טיפול פסיכולוגי פוסט טראומה – איך מאבחנים את זה?

כיום האבחנה לפוסט טראומה יעילה ומהירה יותר מבעבר. לרוב הדבר מתבצע על ידי עריכת ראיון אישי וביצוע מבחן פסיכולוגי קצר, שנועדו להעריך את הרקע של החשיפה לטראומה בקרב המטופל ולקבוע את מידת החומרה שלה ומכאן גם את סוג הטיפול המתאים לכך.
כלי הערכה מוכר לצורך העניין הוא שאלון בשם CAPS-5 או DSM-5 שנועד להעריך האם קיימת הפרעה פוסט טראומטית מהתקופה האחרונה או מהעבר.

מלבד כלי זה, יש דרכים נוספות לגלות בנוגע לפוסט טראומה של אדם מסוים. מחקרים עדכניים בנושא הראו שבקרב סובלים מפוסט טראומה קיימת תופעה של כיווץ והתרחבות האישונים באופן שונה מיתר האוכלוסייה, בעת גירוי מעורר רגשית.

כמובן שההפרעה הפוסט טראומטית לובשת שלל צורות שמקשות על הזיהוי, כמו למשל ניסיון מצד המטופל "לגמד" את מצבו כדי שהמטפל יהיה שבע רצון מהתקדמות ולכן חשוב שהמטפל יקבע נקודות ציון מדויקות שמבהירות האם האבחנה והטיפול המיושמים משיגים את ההתקדמות המצופה.

טיפול פסיכולוגי בתסמיני הימנעות של פוסט טראומה

כאשר אדם מסוים סובל מפוסט טראומה, ייתכן שהוא ימנע ככל האפשר מגירויים שנקשרים בתודעה שלו לאותו האירוע.

זו יכולה להיות הימנעות מסיטואציות שמאזכרות את הטראומה (כמו צפייה במהדורת חדשות בה מדווחים על מעשה אונס או חייל הרוג), הימנעות ממקומות מסוימים שמעוררים זיכרון ותחושה מהאירוע וגם הימנעות אוטוביוגרפית (אמנזיה פסיכוגנית), שבה אדם "מוחק מזיכרונו" פרטים מההיסטוריה האישית שלו.

ההימנעות עשויה לגרום גם לאובדן העניין לגבי פעילויות שונות, תחושת זרות וניכור כלפי הסביבה, צמצום הטווח הרגשי בדרך של קהות ופסימיות, הימנעות מעבודה, חיי חברה, משפחה ועוד.

מבחינה קלינית, כל ניסיון הימנעות משטח עוד ועוד את יכולות ההתבטאות הרגשיות של הנפגע, כך שיהיה לו קשה יותר להתמודד עם הטראומה והזיכרונות או הרגשות ממנה.

טיפול פסיכולוגי פוסט טראומה ופסיכוזה

פסיכוזה מאותת להתפתחות של מחלה נפשית חמורה, כאשר PTSD עשוי להוביל אליה. מדובר במצב מגוון ומשתנה מאוד: הסובל עשוי לסבול מהזיות שונות כמו מחשבות שווא, קולות או מראות, אמונה עצמית סותרת את המציאות כמו אמונה בעל טבעי, דיבור נסער ומהיר לגבי תיאוריות שלא מתיישבות בהיגיון הסביר ועוד.

במצב כזה, האבחנה תתבסס על השתייכות למספר קריטריונים, חלקם משתייכים לפסיכוזה אך מצביעים על הפרעת PTSD:

פלאשבקים

מופיעים במצבי לחץ ומפחידים משמעותית את החווה

סכיזופרניה

תחלואת PTSD עם פסיכוזה בחלק מהמקרים

פרנויה

אדם שסובל מהפרעת דחק פוסט טראומטי עשוי לטפח מחשבות פרנואידיות ואפילו לדווח על משמע צלילים מטרידים ומציקים, טינטון או קולות.

הימשכות המצב הפסיכוטי

כאשר פסיכוזה היא ההפרעה המרכזית, המצב ההזייתי או הבלתי הגיוני נמשך לאורך זמן. אך אם מדובר במצב שמופיע לפרקים, כאילו "נכלא" בתודעה וצץ מעת לעת, הרי שמדובר ב-PTSD.

ניתוק (דיסוציאציה)

מצב שמאפיין חיבור לזמן במציאות שכבר חלפה.

טיפול פסיכולוגי בפוסט טראומה מורכבת (C-PTSD)

את המונח הזה שהגתה ג'ודית הרמן, פסיכולוגית המתמחה בטיפול בפוסט טראומטיים, מכירים כיום בכל העולם המערבי. מדובר בהפרעה מורכבת ומתמשכת, חוזרת ונשנית שמתקבלת בשלל מצבי חיים כתוצאה מהמקרה הטראומטי ולאורך זמן מביאה לשינוי אישיותי.
מדובר בהפרעה נפרדת מהפרעה פוסט טראומטית "רגילה", שכן זהו מצב פחות ברור וחד לזיהוי. הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא בקרב ילדים, שעשויים לפתח טראומה בגיל צעיר בסביבה פוגענית ולכן כמבוגרים הם נושאים צלקות ופצעים ישנים מן העבר. סיטואציות שכאלה הן למעשה טראומות מורכבות – מותירות ייאוש ופסימיות שמתבטאים לאורך זמן בכל המובנים.

לכן הטיפול הפסיכולוגי הוא כלי הכרחי במקרה של טראומה מורכבת ויש להראות לאדם הסובל שיש דרך חזרה מתחושותיו, שמצבו בעצם הפיך.

כמובן שטיפול בפוסט טראומה – כהפרעת דחק וכהפרעה פסיכוטית או מורכבת דורש התגייסות אדירה מצד המטופלים ודורש מהם לעבור תקופת טיפול ממושכת וקשה.

יחד עם זאת, לתחום יש הצלחות רבות ואנשים הסובלים מפוסט טראומה מצליחים בכל זאת לשקם את חייהם, להתנהל בצורה נורמטיבית, להקים משפחה, ללמוד, לטפח קריירה, להגיע להישגים ולהגשים מטרות.

טיפול פסיכולוגי במצבי דכדוך, דיכאון ועוררות יתר

כאשר עולם הפנימי מוצף בטרדות, כאוס ומופעים שליליים של תודעה, החווה אותם עשוי לפתח אמונות שליליות לגבי תפיסת העצמיות שלו, תפיסת אחרים ותפיסת העולם בכלל.

תובנות כמו "אי אפשר לסמוך על אף אחד", "אני כלום. אפס גדול" וכדומה, יוצרים קוגניציה מעוותת לאורך הזמן וגורמים לא פעם להטלת השלכות האירוע או נסיבותיו דווקא על קרבן הטראומה עצמו. במקרה אחר, ייתכן שהוא יאשים בכך אחרים.

מצבים אלו יוצרים ביטוי התנהגותי ורגשי שבו קיים קושי בחוויית רגשות חיוביים, פער בזיהוי ההבדלים בין כאב ועונג והצורך בחוויות אינטנסיביות ועוצמתיות כדי לחוש "חיים", למלא את הריקנות.

עוררות היתר כשלעצמה עשויה להתבטא במתחים, קשיי שינה, עצבנות, התפרצויות זעם, תוקפנות, נטייה להתנהגות מסוכנת או הרסנית, בהלה ודריכות מוגזמים ועוד.

חשוב להבין שבכל אחד מהמצבים הללו, בייחוד בחוויית הדיכאון העמוק, המצב לא יחלוף מעצמו וחשוב לטפל בו, לרוב על ידי שילוב בין פסיכותרפיה וטיפול תרופתי. הטיפול בפוסט טראומה מתבסס על שיטות יעילות ומבוססות מחקרים, מאפשר למטופלים לתאר רגשות קשים ולעבד את סיפור הטראומה בדרך שתאפשר הימנעות ממפגש עם סבל וכאב.