הפרעות שינה – מה עושים עם זה?

מאז שחר ההיסטוריה נהגו אנשים לצאת לעיסוקיהם עם עלות השחר ולחזור ולהתכנס פנימה, אל הבית והמשפחה, לאחר שקיעת החמה.

העידן המודרני הביא איתו אורח חיים קדחתני ושונה בתכלית, בו התרחקנו מאורחות הטבע והתחלנו לאכול, לישון ולחיות בזמן הרצוי לנו, ללא קשר למציאות שבחוץ.

לא פלא שרבים כל כך מגלים שלהתרחקות הזו מסדר היום הטבעי, יש מחיר המתבטא פעמים רבות בהפרעות מצב רוח, הפרעות אכילה והפרעות שינה – בהן מתמקד במאמר זה.

איך תדעו שאתם סובלים מהפרעת שינה

נדודי שינה (קושי להירדם בלילה) הם תופעה מרכזית ברורה אחת, אך אולי תתפלאו לדעת שלהפרעות שינה יש סימפטומים רבים ונוספים שעלולים להעיד על בעיה:

• שינה לא רציפה הכוללת התעוררויות מרובות במשך הלילה.
• התעוררות בשעה מוקדמת מהרצוי.
• קימה בתחושה שהשינה לא הספיקה.
• מחשבות רבות בנושא השינה ודאגות מהלילה המתקרב, שעתיד להביא איתו קשיים בהירדמות ובשינה.
• עייפות מרובה במשך היום.
• תסמינים שנובעים מעייפות כרונית של הגוף, כמו כאבי ראש, בעיות במערכת העיכול, רגזנות וחוסר סבלנות, קושי להתרכז בביצוע משימות היום-יום וסיכון גבוה לטעויות וחלילה אף לתאונות.

השפעות ארוכות טווח של הפרעות שינה

מעבר לחוסר הנוחות שבעייפות הכרונית, הפרעות שינה עלולות לגרום לנזקים ארוכי טווח ומכאן נובעת חשיבות הטיפול המהיר בהן.



אנשים הסובלים מהפרעות שינה לאורך זמן יטו לעלות במשקל ולפתח הפרעות חרדה ודיכאון, המערכת החיסונית שלהם תהפוך לפחות אפקטיבית ויעלה משמעותית הסיכון למחלות כרוניות כמו סוכרת, יתר לחץ דם ומחלות לב.

הפרעות שינה ממושכות יגבו, כמובן, גם מחיר תפקודי ויגרמו להאטה בתגובות, אשר תוביל לקושי בביצוע משימות ותגביר את הסיכון לתקלות ותאונות מסוכנות.

אז מה עושים עם זה?

אבחון הבעיה

כמו במקרים רבים אחרים, גם הטיפול בהפרעות שינה צריך להתחיל בשלב האבחון, שיסייע בהבנת מקור הקושי איתו מתמודדים ויתווה את הטיפול המתאים.

התחנה הראשונה בתהליך האבחון תהיה מפגש עם הרופא המטפל שירכז את הסימפטומים השונים מהם אתם סובלים וישאל את השאלות הנכונות שיסייעו בהבנת המצב.

אבחנה מבדלת

אחת הפעולות החשובות שצריך הרופא לעשות, היא שלילת בעיה פיזית שגורמת להפרעת השינה, כמו פעילות יתר או פעילות חסר של בלוטת התריס. ברוב המקרים הרופא יזדקק לבדיקות דם מקיפות שיתנו תמונה מלאה על המצב ויסייעו באבחנה המבדלת.

מעבדת שינה

בחלק מהמקרים, כאשר הרופא לא מצליח לאתר את הסיבה להפרעה או כאשר היא טומנת בחובה סיכון בריאותי אקוטי (למשל במקרה של הפסקת נשימה בשינה), תקבלו הפנייה למעבדת שינה ושם תעבירו לילה, כאשר אתם מנוטרים בעזרת מכשירים שונים, אשר עוקבים אחר מדדי הגוף במהלך השינה ומחפשים שינויים בגלי המוח, בנשימה ובקצב הלב. שינויים כאלה, שניתן לאתר רק באמצעות ניטור שינה במעבדת שינה, עשויים להצביע על מקור הבעיה ולסייע בהתוויית הטיפול העתידי.

אילו טיפולים קיימים?

אחרי שלב האבחנה, בתקווה שבוצעה בהצלחה, מגיע שלב הטיפול שמטרתו להפחית את הסימפטומים אשר גורמים סבל לאדם.

טיפול התנהגותי

במרבית המקרים, השלב הראשון בטיפול בהפרעות שינה יהיה טיפול התנהגותי, שנמצא כיעיל ביותר ואינו דורש התערבות תרופתית.

טיפול התנהגותי בהפרעות שינה כולל, בין היתר, את הדברים הבאים:

• שינוי בהרגלי השינה ליצירת שינה טובה יותר, למשל: הליכה לישון בשעה קבועה, טקס שינה, ארגון חלל השינה, כניסה למיטה רק למטרות שינה ועוד.
• טכניקות הירגעות ונשימות לפני השינה ובמהלך ההתעוררויות בלילה.
• הגבלת גירויים בחדר השינה ובסביבת האדם בשעות המיועדות לשינה.

טיפול תרופתי

רופאים רבים מאמינים בשילוב בין טיפול התנהגותי לטיפול תרופתי ומשלבים בטיפול ההתנהגותי נטילה קבועה של כדורי שינה מסוגים שונים.

רוב כדורי השינה הקיימים בשוק גורמים להתמכרות בצריכה לאורך זמן ולכן יש להקפיד על שימוש לטווח זמן מוגבל ומבוקר על ידי רופא מוסמך.

כאשר נמצא כי הפרעות השינה נגרמות, לפחות בחלקן, ממצב של דיכאון – עשוי הרופא להמליץ על שימוש בכדורים נגד דיכאון וחרדה, בעלי השפעה מרדימה, ולהורות על נטילתם בשעות הערב, לפני השינה.

מלטונין ופוטו-תרפיה

מלטונין הוא חומר המקדם שינה ומופרש בגוף האדם באופן טבעי בעקבות חשיפה לשמש. אנשים רבים סובלים ממחסור במלטונין, בעקבות חשיפה לתאורה מלאכותית לאורך כל שעות היום ובעקבות "זיהום אור" (כינוי לתאורת יתר מלאכותית אליה אנו נחשפים ברחובות הערים ובמבנים ציבוריים).

טיפולים מתאימים לחוסר במלטונין עשויים לכלול נטילת מלטונין כתוסף תזונה וטיפול באמצעות חשיפה מבוקרת לתאורה המדמה אור יום, בשעות מסוימות, כדי לגרום לגוף להפריש כמות גדולה יותר של מלטונין בזמן הרצוי.