על הספה - כתבות ומאמרים

---

איזה כיף זה לטוס לחו"ל, נכון? ההתרגשות וההכנות לפני הנסיעה, ההגעה לשדה התעופה בשעות מוזרות, הדיוטי-פרי ואפילו האוכל המוזר במטוס – כל אלו מבשרים על הדרך ליעד מרגש וחדש ועל התקרבותה של חופשה שהיינו כל כך זקוקים לה.

אבל האמת היא, שעבור למעלה מ 10% מהאנשים אין שום דבר נעים ומרגש בחוויית הטיסה, ההיפך הוא הנכון. הדבר מעורר אצלם חרדה של ממש ופעמים רבות מביא אותם להימנעות מוחלטת ממטוסים ושדות תעופה.

מהי פוביה מטיסות וכיצד היא באה לידי ביטוי

ראשית, נזכיר שפוביה משתייכת להפרעות החרדה והיא מבטאת פחד מוחשי מגורם שהאדם חווה כמאיים ומסכן חיים, גם אם במציאות אינו כזה. אנשים מתמודדים עם פוביות שונות, כמו פחד מכלבים, פחד ממרחב פתוח, פחד ממקומות סגורים ועוד.

במאמר זה נתמקד בפוביה (פחד) מטיסות וננסה להבין למה היא מופיעה ובעיקר, מה ניתן לעשות כדי לטפל בה.

איך נראית פוביה מטיסות

אדם המתמודד עם פוביה מטיסות יחווה את הצורך לטוס כאירוע מסכן חיים וגופו יגיב בהתאם, בסימפטומים כמו נשימה מהירה ושטוחה, בחילה, רעד ודפיקות לב לא סדירות.

לפני הטיסה

כבר בעת המחשבה על הטיסה הקרובה, האדם עם הפוביה יהיה מוטרד מאוד. הוא יחשוב על הטיסה בכל רגע פנוי, יחלום עליה בסיוטי הלילה, ידמיין כל מה שעלול להשתבש, ינסה לבטל את רוע הגזירה ואם הדבר לא ניתן, ינסה לעשות כל שביכולתו כדי לשלוט בסיטואציה ולהתכונן. פעמים רבות הצורך להתכונן מביא את האדם לקרוא עוד ועוד על תאונות מטוסים ובכך לעשות למעשה את ההיפך, ולחזק את הפחד.

בעת הטיסה

בזמן הטיסה עצמה, האדם עם הפוביה עלול לחוש בחילה וסחרחורת, להיות חיוור ולנשום בכבדות, להיאחז בכוח בידיות המושב, להזדקק לעזרת הדיילת או הנוסעים האחרים שוב ושוב ולעצום עיניים בחוזקה בניסיון להרחיק את עצמו מהסיטואציה המאיימת.



כאמור, במקרים החמורים של פוביה מטיסות, האדם יעשה מאמצים ניכרים כדי להימנע לחלוטין מעלייה למטוס ובכך יטיל על עצמו מגבלה משמעותית בחיים האישיים והמקצועיים.

מדוע אנשים סובלים מפוביית טיסות

כשחושבים על זה רגע, מדוע לא? הרי יש משהו לא הגיוני בכניסה לגליל מתכת ענק שאמור להטיס אותנו מרחק אלפי קילומטרים. אך בעוד רוב האנשים מצליחים להתגבר על העניין ולסמוך על המטוס ועל הטייסים שיביאו אותם בשלום למחוז חפצם, אדם עם פוביה מטיסות לא מסוגל לעשות זאת, מסיבות שונות:

טראומה מהעבר

בחלק מהמקרים, פוביה מטיסות נובעת מחוויה קשה עמה התמודד האדם במהלך טיסה בעבר, אך לעיתים קרובות די בכך שאדם ישמע על תאונת מטוס או על חוויה קשה שעברו אנשים אחרים במהלך טיסה, כדי לפתח את הפוביה, מבלי שיצטרך לחוות את החוויה הקשה על בשרו.

פחדים אחרים

במקרים רבים, הפוביה מטיסות מבטאת פחד אחר שיש לאדם, למשל קלאוסטרופוביה (פחד ממקומות סגורים) או פחד גבהים. הפחדים הללו מתחדדים בעקבות השהות במטוס, שאין דרך לצאת ממנו במהלך הטיסה, ולכן הופכים לפוביה מהטיסה עצמה.

הצורך בשליטה

אחד הגורמים המרכזיים שנמצאים בהלימה עם פוביה מטיסות הוא הצורך הגבוה בשליטה. אנשים שחשים צורך לשלוט בכל פרט בסיטואציה בה הם נמצאים, מגלים שהדבר קשה עד בלתי אפשרי לביצוע בעת טיסה, ונוטים לפתח פחד מטיסות ולהימנע מהן ככל האפשר.

איך אפשר לטפל בפוביה מטיסות

החדשות הטובות הן שניתן לטפל בפחד ולשכך אותו בהדרגה, כך שהאדם יוכל לחיות את חייו ללא הימנעות מטיסות ועם מינימום סבל במהלכן.

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי

טיפול כזה נמצא כאפקטיבי ביותר בהתמודדות עם פוביות שונות, ובכללן פוביה מטיסות והוא מתמקד בשינוי דפוסי החשיבה וההתנהגות ביחס לגורם שמעורר את הפחד.
• ידע הוא כוח – השלב הראשון בטיפול CBT (קוגניטיבי-התנהגותי) הוא רכישת ידע על גורם הפחד, במקרה זה – טיסות. האדם לומד על האחוז הנמוך של תאונות טיסה, על מבנה המטוס ואופן פעולתו וגם על מאפייניה של הפרעת חרדה. הידע מאפשר לו להתייחס לפחד ממקום הגיוני יותר ולשלוט בו באפקטיביות.
• החלפת דיסקט – במקום לשכנע את עצמו שהטיסה עומדת להיות קטסטרופלית והוא עומד למות, האדם עם הפוביה לומד לשנן לעצמו מסרים אחרים, חיוביים יותר.
• תרגול ההתנהגות – אחרי שנרכש ידע ותורגלו דרכי המחשבה ביחס לגורם הפחד, אפשר להתחיל ולתרגל את ההתנהגות עצמה ולהיחשף בצורה הדרגתית למטוס ולטיסות, כאשר כל חווית הצלחה מסייעת ביצירת דפוסי התמודדות חדשים ובריאים יותר.

דרכים נוספות בהן ניתן לסייע לאדם הסובל מפוביית טיסות

• הסחת דעת – עיסוק בדברים אחרים במהלך הטיסה עשוי לסייע לשיכוך הפחד והסחת הדעת ממנו. האפשרויות רבות וכוללות קריאה, יצירה, משחקי מחשבה, צפייה בסרטים
• שיטות הרפיה שונות – דמיון מודרך, נשימה מודעת, מדיטציה ועוד, שעשויות לסייע לאדם להרגיע את החרדה.
• ביופידבק – ניטור מדדים פיזיולוגיים במטרה לסייע לאדם לשלוט טוב יותר בתגובותיו הפיזיות מול גורם הפחד ולשנות אותן בהדרגה.