איך מתמודדים עם רגשי נחיתות

אנחנו מרשים לעצמנו לנחש שכל אחד מכם עמד פעם בסיטואציה המוזרה הבאה: אתם מדברים עם ילד/ה או מבוגר/ת שנראים לכם קרובים לשלמות, מתרגשים מכמה שהם יפים, חכמים ומצחיקים, מוכשרים וטובי לב, אבל כשאתם אומרים זאת בקול רם, אתם מגלים לתדהמתכם שאותו אדם או ילד שראיתם בעיניים כל כך טובות ומעריכות – חושב על עצמו דברים הפוכים בתכלית ומאמין שהוא לא יפה, לא מוכשר, לא חכם מספיק ובכלל, לא שווה כלום.

מוכר לכם? במאמר הבא נדבר קצת על רגשי נחיתות – מה גורם להם, למה הם עלולים לגרום בתמורה ואיך אפשר לשפר את המצב.

מהם רגשי נחיתות

רגשי נחיתות יתבטאו אצל אנשים שונים בצורות שונות, אך באופן עקרוני מדובר בתחושה הפנימית העמוקה של אדם שאחרים טובים ממנו וכי הוא נחות, בהשוואה אליהם.

המחקר נוטה להבחין בין שני סוגים של רגשי נחיתות:

1. רגש נחיתות ראשוני – שמופיע בגילאי הילדות ונובע מחוויה של חולשה וחוסר יכולת, אל מול אחרים במשפחה.
2. רגש נחיתות שניוני – מופיע בגילאי הבגרות ונובע מחוויה (אובייקטיבית או סובייקטיבית) של חוסר הצלחה בהשגת יעדים שאמורים היו לשפר את רגש הנחיתות הראשוני.

מה גורם לרגשי נחיתות?

התשובה המתאימה ביותר לשאלה זו תהיה: מה לא? זאת, מכיוון שקל מאוד לגרום לאנשים לחוש נחותים מאחרים. מקור הקושי – בדומה לבעיות פסיכולוגיות רבות אחרות - נעוץ בדרך כלל בילדות.




אז מה גורם לרגשי נחיתות? כל מה שגורם לילד להרגיש שאינו טוב מספיק:

* הורים נוקשים וביקורתיים המרבים להעיר לילד, להדגיש את הטעויות שלו ולהביע את חוסר שביעות רצונם ממנו.

* לקות פיזית שגורמת למוגבלות כלשהי או למראה שונה של הילד מילדים אחרים.

* השתייכות לקבוצה הסובלת תדיר מאפליה והדרה חברתית על רקע צבע עור, השתייכות דתית, גזע, נטייה מינית, מעמד כלכלי נמוך ולעיתים אף מגדר. רגשי נחיתות על רקע אפליה חברתית עלולים "לעבור בירושה" ולהופיע גם אצל בני הדור השני והשלישי לדור שסבל באופן ממשי מהאפליה.

* מגבלה נפשית או קוגניטיבית שמקשה על הילד להגיע להישגים המצופים מבני גילו. שימו לב –לקויות למידה לגמרי נכללות בקטגוריה הזו.

* רגשי נחיתות תרבותיים – מצב בו תסביך נחיתות מופיע ברמת הכלל ולא ברמת האדם היחיד, בדרך כלל בקרב תרבויות שנחשבו נחותות.

הסיכונים הטמונים ברגשי נחיתות

כולנו שואפים לגדל ילדים בטוחים בעצמם, שמתנהלים בעולם בתחושת שייכות ומאמינים ביכולתם להשתלב ולהצליח בו, אך אדם שגדל עם רגשי נחיתות ירגיש בדיוק ההיפך מכך וכתוצאה מרגשי הנחיתות שהוא חווה, יהיה פגיע לתחושות ולהתנהגויות שיש בהן סיכון:

* תחושת נחיתות עלולה להביא את הילד או המבוגר לביטול עצמי ולגרום לו לאפשר לאנשים אחרים לשלוט בו ולהוביל אותו. לעיתים זה יהיה לא נעים ופעמים רבות זה עלול להיות ממש מסוכן ולהוביל לפגיעות מיניות, שימוש בחומרים ממכרים ופגיעה עצמית.

* בחלק מהמקרים נראה תופעה, שעל פניה נראית הפוכה לרגשי נחיתות, אך למעשה נובעת מאותו מקום - מדובר על "תסמונת נפוליאון", מונח שהגה אלפרד אדלר כדי לתאר מצב בו אדם שחש נחות, עושה שימוש מופרז בכוח שניתן לו במסגרת תפקיד פורמאלי ומפגין את השררה שלו באמצעים כוחניים הגורמים להשפלה של אחרים.

מה אפשר לעשות

ברוב המקרים רגשי נחיתות אינם אינהרנטיים אלא מופיעים כתגובה ליחס מזלזל, פוגע, מקטין או משפיל שחווה האדם לאורך זמן. החדשות הטובות שנובעות מכך, הן שניתן למנוע, או לפחות למזער את הופעתם של רגשי נחיתות בקרב האנשים הקרובים לנו. פשוט על ידי כך שנתייחס אליהם אחרת.

ריכזנו כאן מספר המלצות להפחתת הסיכון להופעת רגשי נחיתות או לטיפול בהם:

1. ילדים רבים נוטים לרגשי נחיתות בעקבות חוסר הצלחה בלימודים, כפי שמבוגרים רבים חשים נחותים אם אינם מצליחים בקריירה שהם תופסים כראויה. מומלץ לנסות ולשים דגש על תכונות אחרות שבגינן יכול הילד או המבוגר לחוש תחושת ערך ומסוגלות: טוב לב, חברותיות, רגישות לזולת וכד'. כאשר אתם מזהים תכונה כזו אצל ילדכם – השתדלו להאיר אותה באור יקרות, להחמיא להם בגינה ואף לספר על כך לאנשים אחרים, במטרה לחזק את תחושת הערך של הילד.

2. תנו לילדים כבוד ואפשרו להם לבצע בחירות המשפיעות על חיי היום-יום שלהם. ילדים רבים הסובלים מרגשי נחיתות באים מבתים בהם לא הקשיבו לדעתם, כפו עליהם לעשות דברים שלא רצו בהם, הקטינו אותם וזלזלו בעמדותיהם.

3. אל תפנקו את הילדים יותר מדי – זה אולי נשמע מוזר, אבל פינוק מוגזם עלול ליצור רגשי נחיתות הנובעים מתחושתו של הילד שאינו מסוגל לעשות דברים בעצמו ולמען עצמו.

4. אם אתם חשים שתחושת הנחיתות משפיעה על תחומי חיים רבים ופוגעת ביכולתו של הילד לתפקד ולהתפתח כראוי – כדאי לפנות לטיפול.