מאניה דפרסיה

סביר להניח שפגשתם בחייכם אנשים שהתיאור הבא מתאים להם כמו כפפה ליד: אתם רואים אותם ברחוב, בעבודה או באירוע חברתי והם תזזיתיים ואנרגטיים, קופצים מנושא לנושא, מדברים מהר ומספרים בהתרגשות על תוכניות מרחיקות לכת שלהם, שאת כולן הם מתכוונים להוציא אל הפועל עכשיו ומיד, בו זמנית.

כשאתם פוגשים אותם בפעם הבא, שבוע לאחר מכן, הם כבויים ושקטים, חסרי אנרגיה, לא מתקשרים אתכם ונראים על סף ייאוש, זה בהנחה שבכלל הצליחו לצאת מהמיטה.

להתמודדות הנפשית המורכבת הזו קוראים מאניה דפרסיה או הפרעה דו קוטבית.

מהי מאניה דפרסיה

זוהי הפרעה נפשית מורכבת המתבטאת בשינויים חדים ודרמטיים במצב הרוח, ללא קשר או תלות לאירועי המציאות. האנשים שמתמודדים עם מאניה דפרסיה נעים בין קצוות רגשיים של דיכאון עמוק והתרוממות רוח ויכולים לעבור ממצב אחד למשנהו במהירות.

שכיחות התופעה היא סביב 1-2% מהאוכלוסייה, כאשר נשים נוטות יותר לסבול מאפיזודות דיכאוניות וגברים – מאפיזודות מאניות.

הגיל הממוצע להתפרצות ההפרעה הוא 19 שנים.

איך מתבטאת מאניה דפרסיה ומהן ההשלכות

אנשים עם הפרעה דו קוטבית יחוו אפיזודות דיכאוניות קשות במהלכן יתקשו לתפקד ויהיו עצובים ומיואשים ואחריהן אפיזודות מאניות שיתבטאו בהתרוממות רוח עד אופוריה של ממש, תחושת כל יכולות ואנרגיה שאין לה סוף.



תנודתיות זו בין מצבי הקיצון הרגשיים גובה, באופן טבעי, מחיר כבד מהאנשים שמתמודדים עם ההפרעה ויש לה השלכות משמעותיות על החיים – קושי לחיות בשגרה בגלל האפיזודות הדיכאוניות והמאניות, דפוסים משובשים של שינה ואכילה, קושי בקבלת החלטות בהתבסס על תמונת מציאות וכמובן, סיכון פיזי קבוע לפגיעה עצמית (באפיזודות הדיכאון) או להתנהגות שיש בה סיכון, אשר נובעת מתוך תחושת חוסר פגיעות בזמן אפיזודות המאניה.

כיצד מאבחנים מאניה דפרסיה

לפני הכל חשוב להבהיר שרוב האנשים בעולם מתמודדים עם שינויים במצב הרוח, אך אצל האנשים הנורמטיביים השינויים הללו נובעים מאירועי המציאות והם בדרך כלל נשלטים.

בהפרעה דו קוטבית המצב שונה בתכלית ויש לה מאפיינים ייחודיים שמאפשרים אבחנה.

סימפטומים לאפיזודה מאנית או אפיזודה היפו מאנית (מאניה מתונה יותר):

* מרץ בלתי נדלה, פעלתנות יתר וחוסר יכולת לשבת במנוחה או לישון
* דיבור מהיר וחשיבה אסוציאטיבית (קפיצה מנושא לנושא)
* אופוריה רגשית מוגזמת
* ירידה בעכבות בכל הקשור למין, לקניות ולהשקעות כספיות
* תפיסה עצמית של כל-יכולות וחוסר פגיעות
* התנהגות פרובוקטיבית, רגזנות, נטייה להתפרץ בלי סיבה נראית לעין

סימפטומים לאפיזודה דיכאונית:

* תחושת עצבות, חרדה וריקנות הנמשכת פרק זמן ארוך (לפחות שבועיים)
* שינויים במשקל הגוף תוך פרק זמן קצר
* שינויים דרמטיים בדפוסי השינה
* עייפות מוגברת, עד כדי קושי לצאת מהמיטה
* תחושת חוסר ערך, חוסר יכולת ואשמה
* מחשבות תכופות על מוות

כאשר הסימפטומים הללו מופיעים ביחד (לפחות חלקם) לאורך זמן ולא ניתן להסביר אותם בדרך אחרת (למשל כתוצאה של שימוש בחומר משנה תודעה, אירוע קיצון במציאות או הפרעה נפשית אחרת) – אבחנת הפסיכיאטר עלולה להיות מאניה-דפרסיה.

הגורמים למאניה דפרסיה

כפי שקורה בהפרעות פסיכולוגיות אחרות, גם במקרה הזה נראה כי מדובר בשילוב בין גורמים ביולוגיים לגורמים סביבתיים.

בין הגורמים שנמצאו להפרעה:

* גנטיקה – אם יש במשפחה אנשים עם ההפרעה, הסיכון להתפרצותה עולה
* שינויים הורמונליים טבעיים או בעקבות אירועי חיים, כמו לידה
* שינויים כימיים או שינויים במבנה המוח, המתרחשים במהלך החיים
* חשיפה למתח וללחץ לפרק זמן ממושך
* אירועי חיים טראומטיים
* שימוש מוגזם בחומרים משני תודעה או בתרופות פסיכיאטריות

האם ניתן לטפל במאניה דפרסיה ואיך עושים זאת

המחקר לא מדבר על ריפוי של מאניה-דפרסיה, אך בהחלט מציע טיפול שמאפשר לשמור את ההפרעה תחת שליטה ולחיות לצידה לאורך זמן.

הטיפול מתחלק לשני סוגים מרכזיים:

1. טיפול תרופתי – מאניה דפרסיה מאופיינת בחוסר איזון כימי ולכן הרכיב התרופתי בטיפול כה משמעותי.
בין התרופות המרכזיות שמשמשות לטיפול בהפרעה ניתן למצוא תרופות לייצוב מצב הרוח (כדוגמת לית'יום), תרופות נגד פירכוס המשפרות איזון כימי במוח, תרופות הרגעה (כמו קלונקס) ותרופות נוגדות דיכאון וחרדה (כמו ציפרלקס).

את השילוב המדויק בין התרופות בונה הפסיכיאטר מתוך היכרות עמוקה עם המצב האישי של כל מטופל.

חשוב לדעת - תרופות לטיפול במאניה דפרסיה יש ליטול בקביעות, גם כאשר המצב יציב, בכדי למנוע הישנות של האפיזודות הקיצוניות.

2. טיפול פסיכותרפי – המחקר מראה על יעילות טיפול פסיכותרפי בשילוב עם תרופות בהתמודדות עם מאניה דפרסיה, בעיקר כאשר הפסיכולוג עושה שימוש בכלים מעולם המיידפולנס (קשיבות) שנמצאו אפקטיביים בשיפור יכולת הוויסות הרגשי, החשובה במיוחד במקרה הזה.