אלימות במשפחה – מה עושים ולמי פונים?

רבים נוטים לחשוב שאלימות במשפחה מתבטאת אך ורק בצורה פיזית ובכך, למעשה, מתעלמים מדרכים רבות אחרות בהן יכולה אלימות כזו לבוא לידי ביטוי.

במאמר זה נסקור את הדרכים בהן אלימות במשפחה יכולה להופיע, ניתן לכם רשימת סימנים שכדאי לשים לב אליהם כדי להבין אם אתם, או מישהו בסביבתכם, נתון לגילויי אלימות ונציע דרכים להתמודד עם המצב המורכב.

מהי אלימות במשפחה ומה היקף התופעה בישראל כיום?

ההגדרה המקובלת לאלימות במשפחה היא הפעלת כוח כדי לשלוט בבן או בת משפחה, כך שיעשו כרצונו של התוקפן.

ממדי התופעה בישראל של פוסט עידן הקורונה מפחידים: כ 15%-10% מהנשים בישראל סבלו או סובלות מאלימות בתוך המשפחה.

על פי נתוני ויצו יש בישראל כיום כ-200,000 נשים ו 500,000 ילדים החשופים לאלימות במשפחה ברמה יום-יומית ולמעלה מ 170 נשים שילמו בחייהן בעשור האחרון כאשר נרצחו על ידי בני זוגן.

אלימות במשפחה – איך זה נראה?

כאמור, שימוש בכוח בתוך המשפחה עלול להופיע במגוון צורות ודרכים:

1. אלימות פיזית – המוכרת והברורה ביותר לרובנו. מצב בו אחד מבני הזוג מכאיב לבן או בת הזוג ו/או לילדים, באמצעות מכות, זריקת חפצים, הטחה בקירות ועוד.

2. אלימות מינית – הטרדות, תקיפות מיניות וקיום יחסי מין בכוח, ללא הסכמת הצד השני.

3. אלימות מילולית – השפלות, קללות, שימוש קבוע בכינויי גנאי מקטינים.

4. אלימות רגשית (גזלייטינג) – האשמות שווא בניסיון לגרום לנפגע לאבד אמון בעצמו ובתפיסת המציאות שלו, זלזול והשפלה, ביטול תחושת הערך של בן/בת הזוג.

5. אלימות כלכלית – הדרה עקבית של בן או בת הזוג ממקורות ההכנסה של המשפחה, מניהול הכסף ומתהליך קבלת ההחלטות הכלכליות של המשפחה.

6. אלימות חברתית – הדרה של בן או בת הזוג ממקורות התמיכה החברתיים והמשפחתיים שלהם, בידוד, מניעת פרטיות וניסיון לשלוט בכל צעד בחיי היום-יום של הצד הנפגע.

חשוב להבין שכל ההתנהגויות המתוארות לעיל הן בבחינת אלימות, גם אם אין הרמת יד פיזית על הנפגע/ת.

השפעות של אלימות במשפחה

השלכותיה של התנהגות אלימה בתוך המשפחה הן דרמטיות וזו גם הסיבה לכך שפעמים רבות היא נותרת מושתקת ומתנהלת בחדרי חדרים, מתחת לרדאר של הסובבים.

אלימות במשפחה מובילה לפגיעה אנושה, לעיתים אף חסרת תקנה, בתחושת הביטחון הבסיסי, זאת מאחר והבית והמשפחה אמורים להיות המקום הבטוח ביותר שלנו.

נשים וילדים נפגעי אלימות משלמים מחיר חברתי כבד – הסתגרות מפני כל מי שעלול לזהות את המצב ולהתערב, פחד תמידי ודריכות, ירידה ביכולת התפקוד בלימודים ובעבודה, פגיעה קשה בתחושת הערך העצמי (אני לא ראוי/ה לאהבה ולהגנה), התנהגויות סיכון כמו שימוש בסמים ובאלכוהול, פגיעה עצמית שעלולה להגיע עד לאובדנות, הפרעות אכילה ולעיתים אף פגיעה במערכת החיסונית, שהופכת את נפגעי האלימות לפגיעים יותר למחלות.

אסור לשכוח שהשלכותיה של אלימות במשפחה נותרות גם הרבה אחרי שהאלימות נפסקת (כשהגורם המכה נעצר או כשהילדים ו/או האישה עוזבים את הבית) ואנשים שנפגעו מאלימות בבית הם בעלי סיכון גבוה ביותר לנהוג באלימות בעצמם בהמשך החיים.

איך מזהים אלימות במשפחה?

עין בוחנת ואוזן קשובה של אדם אחד, עשויות להוות את ההבדל בין חיים בסבל מתמשך להפסקת האלימות.

למה כדאי שתשימו לב?

1. תחושת בטן – האינסטינקטים שלנו מחודדים יותר מהנהוג לחשוב ובדרך כלל יצלצלו פעמוני אזעקה פנימיים כאשר נפגוש במשפחה שחיה באלימות. הקשיבו לתחושת הבטן שלכם וחפשו אישוש למה שאתם מרגישים.

2. שינוי בהתנהגות האישה או הילדים נפגעי האלימות – הסתגרות חברתית, ירידה בלימודים, מצב רוח קודר לאורך זמן, שינויים בדפוסי אכילה ושינה, עצבנות ותוקפנות, הירתעות משאלות אישיות.

3. הימנעות קבועה מהזמנת חברים ובני משפחה לבית, או ביטול חוזר ונשנה של מפגשים כאלה לאחר שנקבעו, עשויות להוות סימן לכך שמשהו אינו כשורה.

4. סימני פגיעה פיזית חוזרים שאינם מוסברים.

5. רתיעה ממגע על כל סוגיו, עלולה להעיד על פגיעה מתמשכת.

חשוב להבין שלא כל סימן מהמתוארים כאן, משמעותם שיש אלימות במשפחה, אך צירוף של סימנים בהחלט עלול להעיד על בעיה.

אם אתם לא בטוחים – ניתן להיעזר בשאלון אנונימי להערכת סיכון עבור עצמכם או עבור אנשים שאתם חושדים שנפגעים מאלימות במשפחה.

מה עושים כאשר מתגלה אלימות במשפחה?

אם זיהיתם שאתם, או אנשים אחרים, נתונים לאלימות במשפחה – חשוב לפעול בזהירות.

1. בשום אופן ובשום מקרה אין להתעמת עם האדם האלים מאחר ואין לנו שום יכולת לצפות את ההשלכות של עימות כזה.

2. מתייעצים עם גורמי רווחה או מוקדי סיוע ייעודיים המופעלים על ידי משרד הרווחה או עמותות.

באתר משרד הרווחה תוכלו למצוא מידע רב אודות מוקדי הפנייה, החירום והסיוע העומדים לרשותכם, כולל מרכזים ייעודיים למניעה ולטיפול באלימות במשפחה.

3. עזיבת הבית האלים צריכה להיות מתוכננת מראש ולא אימפולסיבית, על מנת להבטיח יציאה מוגנת ולוודא שלנפגעים יש את כל מה שהם צריכים, כדי לעבור את התקופה הראשונה מחוץ לבית. התייעצו עם גורם המקצוע ותכננו את המהלך בדקדקנות.

4. אתם לא לבד – בישראל מופעלות מגוון תוכניות סיוע לנפגעי אלימות במשפחה וזכויות רבות שניתן לממש. באתר כל זכות תוכלו למצוא פירוט של הזכויות הללו והדרכים למימושן.