הילד מתגייס – מה מדאיג אותו ומה אתם יכולים לעשות כדי לעזור?
צוות על הספה
החוויות האישיות שלכם בצבא יכולות להיות משמעותיות עבור הצעיר המתגייס, אך לעיתים הורים וסבים נוטים לבצע השוואות עם האופן בו נראה הצבא בתקופתם, כאשר המסר המרכזי לצעיר הוא שפעם היה קשה יותר ואין לו סיבה לחשוש. אמירות כאלה, גם כשהן מגיעות מתוך רצון לסייע, עלולות להיות מתסכלות מאוד עבור הצעיר שכעת מתמודד לא רק עם הפחדים שלו מפני השירות, אלא גם עם ביקורת סביבתית.
השינוי שעוברים צעירים עם גיוסם לצה"ל הוא דרמטי ומהיר.
בן לילה הם נדרשים לזנוח את אורחות החיים הקודמים ולהסתגל לסדר יום שונה מאוד ממה שהכירו בעבר. הם מאבדים פרטיות, נדרשים לוותר על הזכות לבחור ולהחליט עבור עצמם והופכים לחיילים שצריכים למלא כל פקודה שניתנה להם.
הדור הצעיר הנוכחי, המורגל בחיי נוחות הכוללים חלל פרטי משלהם וחופש לעשות כרצונם, בעיקר לאחר סיום הלימודים בתיכון, מתקשה אף יותר להסתגל לפער בין החיים שלפני הצבא והחיים שלאחר הגיוס.
ממה חוששים החיילים לעתיד?
נתחיל דווקא בסיכום – כל צעיר או צעירה העומדים לפני גיוס חוששים מהעתיד והחששות שלהם לגיטימיים ומותאמים לעובדה שחייהם עומדים להשתנות לבלי הכר.
החששות המרכזיים שמביעים צעירים וצעירות לפני גיוס ובתקופה הראשונה שלאחריו מתחלקים, כמו כל דבר בצבא, לשלושה סוגים מרכזיים:
1. הבית שנשאר מאחור – חיילים צעירים מתקשים להתמודד עם המרחק מהבית המוכר ומחיי היומיום בחיק המשפחה. הם סובלים מגעגועים עזים להורים, לחברים ולבן או בת הזוג, מתקשים להסתגל לעובדה שאין להם מרחב פרטי ושהזכות לקבל החלטות עצמאיות נלקחת מהם בפתאומיות.
2. שייכות חברתית – הצעירים, שזה עתה יצאו ממערכת חברתית הדוקה המאפיינת את גיל התיכון, עומדים לפתע בפני הצורך לבנות הכל מחדש – להכיר חברים, ליצור לעצמם את התדמית הרצויה ולטפח קשרים חברתיים משמעותיים לעתיד. מדובר במשימה מורכבת מאוד לביצוע, בעיקר כאשר היא מתקיימת לצד אתגרים רבים נוספים שמזמן השירות הצבאי.
3. התפקוד הצבאי – איך מצליחים לקום בבוקר ולהתארגן בזמן שנראה לא הגיוני? איך מסתדרים עם המדים ועם כל הציוד? מה עושים עם הנשק המוזר הזה שצמוד לגוף פתאום והאם הגוף יעמוד בכל מה שמצופה ממנו לעשות? מה יקרה לאחר הטירונות והקורס? איזה מין חייל או חיילת אהיה? האם אצליח בתפקיד שיוטל עלי? מעבר לאתגרים החברתיים והאישיים שתיארנו מעלה – עומדות בפני החייל הצעיר גם שאלות מקצועיות רבות, הנוגעות לעתידו.
מה אתם כהורים יכולים לעשות?
1. להיות מודעים לקושי ולנסות לצפות אותו מראש
כל הורה מכיר את ילדיו ואם אתם חושבים שלילד שלכם עלול להיות קשה במיוחד – יתכן שאתם לא טועים. צעירים המגיעים מבתים מגוננים במיוחד עם תלות גבוהה בהוריהם וצעירים שהפגינו קשיי הסתגלות במשך החיים יהיו בסיכון גבוה יותר לפתח חרדה סביב הגיוס ועשויים להיתרם במיוחד מתהליך הכנה מתאים.
2. הכנה מוקדמת
בהמשך לסעיף הקודם, הכנה מוקדמת לשירות הצבאי עשויה לסייע לצעיר להתמודד עם החששות. חפשו קבוצות הכנה לצה"ל שיתרמו להכנה פיזית, מנטלית ורגשית של הצעיר לשירות, עודדו את הצעיר לדבר עם אחרים על חוויות הצבא שלהם, לקבל טיפים ובעיקר להבין שהכל עובר.
אפשר למצוא מידע רב נוסף ולהתייעץ עם הורים אחרים ועם אנשי מקצוע מומחים בפורום שירות צבאי של 'על הספה'.
3. הימנעות משיפוטיות ומהשוואות לאחרים
החוויות האישיות שלכם בצבא יכולות להיות משמעותיות עבור הצעיר המתגייס, אך לעיתים הורים וסבים נוטים לבצע השוואות עם האופן בו נראה הצבא בתקופתם, כאשר המסר המרכזי לצעיר הוא שפעם היה קשה יותר ואין לו סיבה לחשוש. אמירות כאלה, גם כשהן מגיעות מתוך רצון לסייע, עלולות להיות מתסכלות מאוד עבור הצעיר שכעת מתמודד לא רק עם הפחדים שלו מפני השירות, אלא גם עם ביקורת סביבתית.
4. עידוד מהיציע
האמינו בצעירים שגידלתם ושדרו את הביטחון שלכם ביכולתם להתמודד עם אתגרי השירות ואף לצמוח ולהתפתח כתוצאה מההתמודדות הצפויה להם. מה שלא יקרה – אל תיכנסו ביחד איתם לבהלה המובילה לשיתוק, הם מסתכלים עליכם ולומדים כיצד להתמודד.
5. כל אחד מגיב אחרת
הילד או הילדה שלכם אינם דומים לילדים אחרים והם זקוקים לאישור שלכם להתמודד בדרכם. לא תמיד תסכימו עם האסטרטגיות שבוחרים הצעירים ופעמים רבות תרגישו שאתם יודעים טוב יותר מה כדאי לעשות, אך זהו תפקידכם לאפשר להם לבחור כיצד להתמודד עם הקושי. זכרו כי ליכולת הבחירה עצמה יש משמעות עצומה בשלב בו הם מצויים.
6. היו ערניים לסימני מצוקה
רוב הצעירים יצלחו את תקופת המעבר מהאזרחות בכוחות עצמם ובתמיכת חברים ומשפחה, אך חלקם יתקשו לעשות זאת ללא עזרה מקצועית. שימו לב לסימני מצוקה כמו שינויים בדפוסי השינה והאכילה, עצבנות יתר וירידה בתפקוד ופנו לטיפול אצל אנשי מקצוע מתאימים במידת הצורך.
יש לכם שאלות נוספות לגבי גיוס לצה"ל? מוזמנים לפורום שירות צבאי בניהול טל גרגי, להעלות כל שאלה הקשורה לבריאות הנפש סביב השירות הצבאי,
אנשי מקצוע רלוונטים לתחום
פסיכולוגית קלינית מומחית
התמחות: התפתחות אישית, טראומה, פוסט טראומה, התמודדות עם משברי חיים, מצבי תודעה ,דיכאון, חרדה, אבל ואובדן, ני
אזור בארץ: תל אביב יפו, חיפה ואזור הקריות, מודיעין ואזור השפלה
שפה: עברית,אנגלית
פתיחת האופק והכלה לכאב, למשבר ולאתגר מתוך תואמות ואיזון עם סביבת החיים. מפגש של נוכחות חומלת, אי שיפוטיות ותנועה לחירות פנימית. פי
קרימינולוגית קלינית
התמחות: דיכאון, חרדה, התמודדות עם מחלה נפשית, משברי חיים, קשיים ביחסים בין אישיים, בעיות במיניות, טראומה, הת
אזור בארץ: קרית טבעון, עמק יזרעאל, יוקנעם, אזור הקריות, אזור הצפון ומטפלת אונליין.
שפה: עברית,אנגלית
מומחית בטיפול במבוגרים ומתבגרים המתמודדים עם משברים וקשיים רגשיים, חרדה, דיכאון, קשיים בתחום המיני, הבין אישי, טראומה והתמכרויות.
פסיכולוגית בהתמחות קלינית
התמחות: משברי חיים, חרדות,דיכאון,אבל ואובדן, בעיות במשפחה, משברים בגיל שלישי,נכויות ומחלות כרוניות,וויסות רג
אזור בארץ: קריות,צפון,אונליין
שפה: עברית,רוסית
מטפלת בנהריה וקרית מוצקין, טיפול אונליין. אני מציעה מרחב טיפולי לנשים. משלבת טיפול דינמי וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי בהתאם לצורך.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
מהי לקות למידה לא מילולית (NVLD)? צוות על הספה
לקות למידה לא מילולית הוא שם כולל למספר לקויות למידה שמקורן נוירולוגי-התפתחותי, אשר פוגעות ביכולות הלמידה, ההתארגנות והניהול העצמי של האדם, מבלי לפגוע ביכולתו להבין מלל ולהתבטא מילולית.
הסוד – יחסים בין הורים למתבגרים צוות על הספה
מתבגרים, התפתחות הילד, זוגיות ומשפחה, טיפול פסיכולוגי, איכות חיים
איך עושים את זה? מתי זה יגמר? השאלות המציפות הורים למתבגרים הן רבות וקשות. זהו גיל בו מצד אחד הגוף משתנה, מוצף בהורמונים שמקשים על יכולות לויסות עצמי ועם כל אלו- כל כך רוצים בסתר ליבם, תוך כדי מרד, חוצפה, התרסה – להרגיש אהובים ומוערכים על ידי הוריהם.
לא לפחד מהפחד – כיצד ניתן לטפל בהפרעת פאניקה
"אני לא יודע מה קורה לי פתאום: הלב דופק לי במהירות ויש לי כאבים בחזה, הידיים מזיעות, גלי חום וקור עוברים בכל הגוף. אלו תחושות מפחידות, ואני נמצא בחרדה עצומה. אני מרגיש שאני הולך למות, או לפחות להשתגע."
מה זה טיפול דיאדי? כל מה שצריך לדעת על טיפול דיאדי צוות על הספה
טיפול דיאדי (דיאדה-צמד) הוא טיפול קצר מועד משותף להורה ולילד, שבמרכזו עומדת מערכת היחסים ביניהם. המטרה המרכזית בטיפול היא לשפר את התקשורת בין ההורה לילד ובכך לחזק את מערכת היחסים הראשונית ביניהם ולהתמודד עם האתגרים המרכזיים שמקשים עליה.