בעידן הנוכחי, בו הזירה החברתית מתקיימת בעיקר בכלים דיגיטליים, אין לילד המוחרם אפשרות לברוח, או לקבל הפוגה מחוויית החרם והוא מקבל תזכורת למצב בכל פעם שהוא פותח את המחשב או את הטלפון הנייד.
חייהם של ילדים בעידן הדיגיטלי, שונים מאוד מאלו שהיו לילדים בעבר, לטוב ולרע.
במובן החיובי, יש להם כלים טכנולוגיים זמינים ופשוטים המאפשרים להם לשמור על קשר זה עם זה, גם בתקופות של ריחוק חברתי, ומסייעים להם בביצוע עבודות חקר ולמידה בקלות ובמהירות, בלי לצאת מהבית. אפשר לומר, למעשה, שהעולם כולו נגיש בכף ידם, על כל אוצרות הידע המרתקים הזמינים בו.
יחד עם זאת, להתקדמות הדיגיטלית עלולים להיות גם מחירים לא פשוטים – בעיקר בפן הנפשי והחברתי.
במאמר הקרוב נעסוק בחרם חברתי ברשתות החברתיות, נסביר מדוע הוא כה נפוץ ומה הם מאפייניו.
במאמר הבא בנושא, ניתן לכם כלים למנוע את המצב ולהתמודד איתו במידה ומתרחש.
מדוע ילדים מחרימים?
המין האנושי תלוי באינטראקציות חברתיות ולבני האדם יש צורך הישרדותי ומולד לחוש חלק מקבוצה. על מנת להרגיש חלק, יש צורך להגדיר ולשרטט את גבולותיה של קבוצת ההתייחסות וכפועל יוצא, גם להגדיר את מי שנשארים בחוץ והקבוצה משתמשת בהם כדי לחזק את הגדרתה העצמית. בנוסף לכך, החרם מאפשר לחברי הקבוצה להביע את התוקפנות המובנית בכל אדם ולנתב את התוקפנות הזו כלפי המוחרמים.
מאפיינים של חרם בעידן הוואטסאפ
חרם הוא פרקטיקה חברתית מוכרת בקרב ילדים, מאז ומתמיד. אם כך, מדוע נראה כי המצב גרוע יותר כיום, בעידן הרשתות החברתיות, בעיקר וואטסאפ?
הגבולות מטושטשים
חרם חברתי היא סיטואציה שכולנו יכולים להבין ולדמיין בקלות, אך
בעידן הוואטסאפ הגבולות פחות מוגדרים.
חשוב להבין שחרם או התנכלות חברתית בוואטסאפ יכולה ללבוש פנים רבות, ביניהן פתיחת קבוצה ייעודית להכפשת הילד המוחרם, הכנסה והוצאה תכופה של ילד מקבוצת הוואטסאפ הכיתתית, כאקט של כוחנות ושליטה, הפצה של תמונות או התכתבויות אישיות של הילד המוחרם ועוד.
לא עוצרים לחשוב
רשתות חברתיות מזמנות דינמיקה חברתית מיידית ומהירה בהרבה, ממה שהכירו הדורות הקודמים. אם בעבר ריב בין ילדים היה חייב להסתיים אחרי בית הספר, או בנוכחות מבוגרים כמו הורים ומורים, הרי שכיום יכולים הילדים, באמצעות הכלים הטכנולוגיים הזמינים להם, להמשיך ולפגוע בקורבן החרם בכל זמן, מבלי שיידרשו למגבלות של זמן או מקום מפגש. עובדה זו מורידה חסמים שהיו עשויים לעזור, לפחות לחלק מהילדים, לחשוב על תוצאות מעשיהם ולהפעיל מנגנוני חשיבה ורגש כמו חמלה, ערכים ומוסר.
אין אפשרות להפוגה
בעבר הלא רחוק,
ילדים שהיו מוחרמים בבית הספר, יכלו לחזור הביתה בסוף היום ולמצוא מנוחה מהחוויה הרגשית הקשה של החרם וההדרה החברתית. הם יכלו להתנחם בזרועות ההורים ולבלות עם ילדים מקבוצות התייחסות נוספות, מעבר לקבוצת הכיתה.
בעידן הנוכחי, בו הזירה החברתית מתקיימת בעיקר בכלים דיגיטליים, אין לילד המוחרם אפשרות לברוח, או לקבל הפוגה מחוויית החרם והוא מקבל תזכורת למצב בכל פעם שהוא פותח את המחשב או את הטלפון הנייד.
אף אחד אינו מוגן
בעבר, יכלו גורמי החינוך והטיפול לאפיין ילדים שמועדים, יותר מאחרים, להיות קורבן לחרם חברתי. פעמים רבות היו אלה ילדים עם מוגבלות פיזית, קשיים חברתיים או בעיות רגשיות, שהרחיקו אותם מחברת בני גילם.
מחקרים עדכניים מראים כי במציאות של ימינו, כל ילד עלול להיקלע לסיטואציה של חרם בוואטסאפ, שפעמים רבות מתחיל מוויכוח שטותי ומתדרדר במהירות.
מה אנחנו, כהורים, יכולים לעשות כדי למנוע את החרם הדיגיטלי הבא וכיצד נתמודד עם חרם על הילד שלנו בעידן הוואטסאפ? ריכזנו עבורכם את כל ההמלצות
במאמר הבא בנושא - כאן.