טיפול נגיש הוא טיפול רגיש

א | א | א | א | (שנה גודל אות)

שמי משי, בת 18, נולדתי חירשת למשפחה שומעת. בגיל שנה עברתי השתלת שתל קוכליארי. אני דוברת שפת הסימנים על בוריה וגם מתקשרת באופן אוראלי. עובדת כמדריכה במוזיאון "הזמנה לשקט" ולומדת בתיכון "גאולה" בתל אביב. במסגרת עבודת גמר בתיכון, הקמתי מיזם שנועד להעלות את המודעות למחסור במטפלים המציעים טיפול נגיש לחירשים.

ככבדת שמיעה, זהו קושי שעמדתי מולו פעמים רבות.

קיים פער גדול בין מספר החירשים ובין מספר המטפלים דוברי שפת הסימנים. כ-800 אלף איש בישראל הם כבדי שמיעה וחירשים, מתוכם כ-20 אלף דוברים את שפת הסימנים כשפת אם. לעומת זאת, אחוז אחד בלבד מבין המטפלים דובר את שפת הסימנים.

כדי לקבל תמונת מצב מהימנה, ביצעתי סקר בקרב קהילת החירשים בנוגע לעמדתם על הנגישות לטיפול. הסקר התבצע באמצעות שאלון עליו השיבו כ-50 איש:

1. 70% מהמשיבים חושבים ששליטת המטפל בשפת הסימנים הכרחית וחשובה להבנת עולם התוכן של המטופל.
2. 77% מהמשיבים מרגישים כי קיים מחסור במטפלים הדוברים את שפת הסימנים
3. 80% מהנשאלים ענו כי הנגשת הטיפול בשפת הסימנים תתרום לתחושת החיבור שלהם עם המטפל/ת.

איך מתגברים על הקשיים בטיפול נפשי לאדם חירש?

טיפול רגשי הוא טיפול המצריך תקשורת ואמון בין המטפל למטופל . בעת טיפול רגשי לאדם חירש יש קושי בתקשורת המילולית, יש מספר דרכים להנגיש את הטיפול כדי להתגבר על בעיה זו:






1. באמצעות מתורגמן בטיפול: המתורגמן מתרגם את שני הצדדים כדי שיוכלו לתקשר באופן שוטף. לנוכחות מתורגמן בחדר הטיפולים יתרונות וחסרונות: היתרון הגדול שמתורגמן/ית לשפת הסימנים מציע/ה הינו הבנה שפתית הדדית כשהמטפל לא יודע את שפת הסימנים. החסרונות הבולטים בנוכחות צד שלישי בחדר הם פגיעה באינטימיות של המטופל, ובמרחב שבו המטופל/ת מרגיש/ה בנוח להתבטא לנוכח צד שלישי. יתר על כן, אי רציפות או מעבר בין מתורגמנים שונים בין הפגישות הטיפוליות עלול לפגוע ביכולת של האדם החירש לבטא את עצמו ולהרגיש קשר משמעותי. אם רוצים בכל זאת להיעזר במתורגמן, מומלץ שיהיה מתורגמן אחד לאורך כל הטיפול וכי תהיה לו היכרות עם אתיקה של טיפול רגשי.

2. באמצעות מטפל שיודע את שפת הסימנים: שני הצדדים יוכלו לתקשר בשפת הסימנים. כשהמטפל/ת דובר/ת את שפת הסימנים, למטופל/ת יש אופציה לבטא את עצמו/ה בשפת האם וזה מאפשר תקשורת חופשית וטבעית ותורם לתחושת החיבור עם המטפל/ת לאור העובדה שלמטפל/ת יש היכרות עם השפה, עולמו, תרבותו וצרכיו של המטופל/ת. יחד עם זאת, חסרון עיקרי למטפל/ת היודע/ת שפת סימנים הוא הסיכוי שלמטפל/ת יש היכרות מוקדמת עם האדם החירש ודבר זה לא יאפשר מתן טיפול.

3. עבור כבדי שמיעה עם יכולת גבוהה להבנת דיבור: באמצעות מטפל/ת שומע/ת שמדבר/ת בצורה ברורה ובקול רם, ועל ידי כך מנגיש את התקשורת שלו/ה. תקופת הקורונה גרמה למכשול חדש, עקב השימוש במסכות פנים שמפריעות לחירשים לקרוא שפתיים ומעבר לכך גם הופכות את הדיבור לפחות ברור. מומלץ למטפלים להשתמש במסכות שקופות. אפשרות נוספת היא להשתמש בעזרים שמיעתיים כמו למשל FM. חשוב לשהות בחדר עם תאורה טובה ותנאי רעש מינימליים המאפשרים ראיה טובה של הבעות פנים וקריאת שפתיים ללא רעשי רקע.

איך אפשר להיחשף לקהילת החירשים?

קיימות מספר דרכים למטפלים שרוצים להיחשף ולהכיר לעומק את העולם של החירשים מבלי לפגוע בטיפול. למשל, המטפל/ת יכול/ה להצטרף לקבוצת חירשים אחת בלבד כדי לצמצם את האפשרות של היכרות מוקדמת עם המטופל/ת החירש/ת שלא תאפשר מתן טיפול. בנוסף המטפל/ת יכול/ה לשוחח עם אדם חירש/ת או עם מתורגמן/ית וללמוד על השוני בעולמות ואף לתרגל איתו/ה תקשורת בשפת הסימנים.

ניתן לומר שקהילת החירשים היא סוג של קבוצה אתנית שיש לה שפה משותפת, מנהגים, קודים התנהגותיים, מנטליות וקהילתיות. חירשים מתמודדים עם קשיים רבים בעקבות החירשות. אחד הקשיים שרבים מהחירשים ובמיוחד כבדי השמיעה מתמודדים איתו הוא משבר זהות. משבר זהות מתרחש בעיקר בילדות ובעת שילוב במסגרות שאינן מותאמות לחרשים בהן החירש/ת נמצא לבד. במשבר זה יש קושי בהגדרה עצמית, מה אני? חירשת? כבדת שמיעה? לאן אני שייכת?, לפי מה להגדיר את עצמי?, איפה החברה מצפה שאהיה? וכו'. קושי נוסף הוא תחושת חריגות במשפחה. תחושה זו עולה בעיקר במשפחות בהן האדם החירש/ת או הכבד/ת שמיעה נולדים לתוך משפחה שומעת. במצבים אלו האדם החירש מרגיש/ה שאף אחד לא מבין מה שהוא חווה ועובר, לעיתים הוא מרגיש "הכבשה השחורה" במשפחה בשל חוסר מכנה המשותף והקושי לתקשר עם שאר המשפחה. מאוחר יותר חירשים מתמודדים גם עם תחושת חריגות בחברה ומחפשים לאן להשתייך- לחירשים? לכבדי שמיעה? או אולי בכלל לחברה השומעת? דבר זה יוצר תסכול ותחושת בדידות קשה. חירשים מתמודדים עם קשיים גם בפן הזוגי, תוהים כיצד הצד השני השומע או החירש יקבל אותם. ככל שמתבגרים, חירשים מבינים שיש קשיים שתמיד יהיו. למשל, הקושי התעסוקתי- מציאת עבודה ופיתוח קריירה מהווים אתגר שבמהלכו האדם החירש נאלץ להתמודד עם סטיגמות רבות כגון שחירשים הם גם אילמים, או שכישוריהם דלים. מעסיקים רבים נמנעים מלהעסיק אדם חירש או כבד שמיעה ויעדיפו לבחור בדרך הקלה ונטולת המאמץ בכדי לתקשר, כלומר לבחור מועסק "רגיל".

כולי תקווה כי דברים אלו יתרמו למודעות רבה יותר לבעיות הייחודיות שלנו ולדרכים שיכולות לסייע לנו לתקשר עם מטפלים בכדי לקבל טיפול רגשי נגיש.