מה הוא ניכור הורי?

סיפורים על אובדן קשר של אחד ההורים עם ילדיו מוכרים לנו משחר ההיסטוריה ויש אף המפרשים את סיפור 'משפט שלמה' הידוע, כדוגמה לניסיון של שני צדדים לנכס לעצמם את הילד שעומד בשורש המריבה.

עם זאת, רק בשנת 1985 הוגדר לראשונה המושג "ניכור הורי", על ידי פרופסור גארדנר שעבד עם זוגות רבים של הורים פרודים ופגש מקרוב את הנושא.

מה זה בכלל ניכור הורי?

ניכור הורי הוא מצב בו ילד מתנכר לאחד מהוריו ומסרב להיות איתו בקשר כלשהו, כאשר הסיבה לכך אינה מוצדקת באופן אובייקטיבי, אלא תולדה של תהליך מתמשך של הסתה מצד ההורה השני (שנקרא ההורה המנכר, זה שלמעשה אחראי ליצירת הנתק בין הילדים להורה השני).

הסיבה לתופעת הניכור ההורי

ברוב המכריע של המקרים, ניכור הורי נוצר כאשר הילדים משמשים ככלי במאבק רגשי-כלכלי-משפטי בין ההורים, בדרך כלל סביב תהליך של פרידת ההורים.

ההורה המנכר מבקש להגביר את התלות של הילד בו, להרחיק אותו מההורה השני ולמעשה "להעניש" את בן או בת הזוג לשעבר באמצעות ניתוק הילדים ממנו.

נמצא מתאם חיובי בין הפרעות אישיות שונות (למשל פראנויה, נרקיסיזם ועוד) לסיכוייו של הורה להפוך להורה מנכר בתהליך פרידה זוגית.

איך נוצר ניכור הורי?

ההורה המנכר משפיע פסיכולוגית על הילד ובאמצעות תהליך ממושך של הסתה ושטיפת מוח, יוצר אצל הילד תודעה כוזבת לגבי ההורה השני. בתהליך הניכור יוצר ההורה המנכר אצל הילד את הרושם שההורה השני הוא הורה מזניח, אגואיסטי ולעיתים אף מסוכן לילד ולמשפחה. בתהליך הפסיכולוגי של יצירת הניכור אצל הילד, ההורה המנכר עלול "לשתול" זיכרונות שליליים מההורה השני באמצעות חזרה על סיפורים מוגזמים או שקריים, ואף לעודד את הילד לפנות לרשויות השונות בתלונות כלפי ההורה אותו מבקשים לנכר מהילד – מסגרות החינוך, גורמים טיפוליים ולעיתים אף המשטרה וגורמי חוק נוספים.

כיצד מתנהג ילד המנוכר מאחד מהוריו?

* פעמים רבות נשמע ילדים מנוכרים משתמשים בשפה שאינה מותאמת לגילם, דבר המהווה עדות נוספת לכך שהם מדברים, למעשה, "מגרונו" של ההורה המנכר.
* אובדן אמפתיה מוחלט כלפי ההורה אליו מתנכרים – חוסר עניין בחייו ובמחירים הגבוהים שהוא או היא משלמים בעקבות הנתק מהילד.
* הזדהות מוחלטת עם ההורה המנכר – אימוץ תפיסותיו כלפי ההורה השני, שכנוע עמוק בנרטיב לפיו הורה אחד הוא טוב וההורה השני הוא רע (ספליט) ולעיתים אף שמחה לאידו של ההורה המנוכר שנפגע עמוקות בתהליך.
* פעמים רבות הילד המנוכר יסביר שהנתק מההורה הגיע מיוזמתו, ללא מעורבות של ההורה המנכר ובמרבית המקרים הילד יתנתק גם מהמשפחה המורחבת של ההורה המנוכר.

השלכות של ניכור הורי על הילד המנוכר

לרוב האנשים ברור הצורך של הילד בשני הוריו וברורה גם עוצמת הנזק שנגרם לילד ולהורה המנוכר כתוצאה מהנתק שחל ביניהם, בלי שתהיה לכך הצדקה אמיתית. ואכן, ילדים רבים שמוצאים את עצמם במוקד של מאבק משפטי ופסיכולוגי בין ההורים ונדחפים על ידי אחד ההורים להתנכר להורה השני, נמצאים בסיכון גבוה להפרעות פסיכולוגיות והתנהגותיות, כך שניתן לומר במידה רבה של ודאות כי ניכור הורי אינו עולה בקנה אחד עם טובת הילד ואף מנוגד לה.

איך אפשר למנוע ניכור הורי או לטפל בו?

מקרים של ניכר הורי נוטים להסלים באופן קיצוני, וקשה מאוד לתקן את המצב בדיעבד, כאשר הילד המתנכר לאחד ההורים כבר אימץ את העמדה השלילית והשקרית של ההורה המנכר. לכן ההמלצה היא לפעול למניעת ההתדרדרות ולטיפול במצב, כאשר התהליך נמצא רק בתחילתו, באמצעות פנייה לטיפול רגשי, לייעוץ או לגישור על ידי גורם מוסכם.

כאשר התהליך נמצא כבר בשלב מתקדם, יהיה קשה עד בלתי אפשרי לתקן את המצב ללא התערבות משפטית שתחייב זאת, זאת לאור ההתנגדות המוחלטת של ההורה המנכר ושל הילד לקיים קשר כלשהו עם ההורה השני.

מה בכל זאת יכול לסייע בתיקון המצב?

מחקרים שנערכו בקרב משפחות רבות, שהתמודדו עם ניכור הורי, מצאו שלושה מנבאים עיקריים לתיקון הקשר בין ההורה לילד המנוכר:

1. התערבות אפקטיבית של המערכת המשפטית, בדאגה לזכויותיו של ההורה השני ובייזום בנייתו המחודשת של הקשר בין הילד להורה.
2. אירועי חיים דרמטיים כמו מחלה קשה, תאונה או מוות של אדם משמעותי, אשר גורמים למעורבים לשקול מחדש את התנהלותם ולשנות אותה.
3. התנגדות של אחד האחים במשפחה לניכור ההורי וסירוב לאמץ את הנרטיב של ההורה המנכר עשויה להוות טריגר עבור הילדים האחרים לחזור בהם מהנתק.