הורים רבים רואים בפנייה לפסיכולוגי ילדים סוג של כישלון הורי וחוששים מאוד מהתגובות החברתיות הצפויות להם ולילד המטופל.
אחת האימהות עימן שוחחנו בנושא זה ציינה כי "חלק גדול מהשאלות בנושא גידול ילדים מתבהרות בדיעבד, ורק אחרי שנים את מגלה אם פעלת נכון, אבל איך אפשר לדעת את זה בזמן אמת?".
התשובה הכנה היא, שכמעט אף פעם אי אפשר לדעת בזמן אמת עם האינסטינקטים ההוריים שלנו היו נכונים והובילו להחלטות שיתבררו בעתיד כהחלטות מיטיבות ומקדמות. מה כן אפשר לעשות? לנסות כמיטב יכולתנו לקבל החלטות מהמקומות הנכונים, כאלה שלוקחות בחשבון את המאפיינים והצרכים האמיתיים של הילד או הילדה שלנו וחשוב לא פחות – לדעת לפנות לעזרה, לייעוץ ותמיכה כאשר אנחנו מרגישים חסרי אונים.
מתי פונים לפסיכולוג ילדים?
לשאלה הזו אין תשובה חד משמעית, מאחר וכל ילד בנוי אחרת, בעל כוחות שונים משל חבריו וצרכים ייחודיים רק לו.
תפקידנו המרכזי כהורים, בהקשר הזה, הוא להיות כל הזמן עם היד על הדופק ופשוט לשים לב לילדים ולסימני מצוקה שהם יכולים להפגין, סימנים שיתנו לנו אינדיקציה שהם זקוקים לעזרה מקצועית.
מתי עולה הסבירות שהילד יזדקק לטיפול רגשי אצל פסיכולוג ילדים?
1. שינויים משפחתיים – גירושי ההורים, לידת אח חדש, מעבר דירה (בעיקר כאשר מדובר על מעבר משמעותי לעיר או לארץ אחרת), מחלה קשה של בן משפחה קרוב או, חלילה, מוות של אדם קרוב.
2. אירועים דרמטיים בחיי הילד – ילדים שחוו פגיעה מינית או התנכלות אלימה, ילדים המתמודדים עם מחלה כרונית או מסכנת חיים, שעברו תאונה קשה שפגעה בהם ועוד.
3. אירועים ברמה הלאומית/ גלובלית – השנים האחרונות חייבו אותנו להתמודד עם אירועים משמעותיים ולא צפויים ובראשם מגפת הקורונה העולמית, שבן רגע שינתה את עולמם של הילדים ושמטה את הקרקע מתחת לשגרה המוכרת והמנחמת לה היו רגילים. אירועים כאלה, לדוגמה אירועים ביטחוניים, פליליים ובריאותיים – משפיעים על הילדים ועלולים לגרום למצוקה שמחייבת טיפול.
4. שינויים התנהגותיים – אם
הילד מציג שינויים בדפוסי האכילה והשינה, שלא ניתן להסבירם באופן אחר, יתכן שהוא מוטרד או מוצף רגשית וזו דרכו לבטא את המצוקה. חשוב במיוחד לשים לב לדפוסי האכילה כדי לזהות מיידית התפתחות של הפרעת אכילה מסוכנת. שינויים התנהגותיים נוספים שעלולים להעיד על מצוקה נפשית הם ירידה פתאומית בהישגים הלימודיים והימנעות ממפגשים חברתיים, גמגום או טיקים שהתחילו פתאום, עצבנות ורגישות יתר, רגרסיה להתנהגויות ילדיות כמו הרטבה במיטה/ מציצת אצבע ועוד.
5. תסמינים פיזיים – הדרכים הפיזיות בהן ילדים מבטאים מצוקה נפשית הם בדרך כלל כאבי בטן חוזרים ונשנים, עצירות או שלשולים, כאבי ראש בלתי מוסברים, קושי בנשימה וסחרחורות.
למה לרוב ההורים קשה לפנות לפסיכולוג ילדים?
בושה והסתרה
אין ספק שעם השנים חל שינוי בתפיסות החברתיות השולטות ביחס לטיפולים רגשיים והסטיגמות הרווחות מהעבר ביחס למי שנזקקו לטיפול פסיכולוגי השתנו ונחלשו. ועדיין, הורים רבים רואים
בפנייה לפסיכולוגי ילדים סוג של כישלון הורי וחוששים מאוד מהתגובות החברתיות הצפויות להם ולילד המטופל.
מה, אני לא מספיק?
קושי מרכזי נוסף של הורים בפנייה לפסיכולוג ילדים קשור בצורך להודות שהם לא מסתדרים לבד וזקוקים לסיוע חיצוני. כהורים, אנחנו נוטים להאמין שביכולתנו לספק לילדינו את כל הדרוש – החל בצרכים פיזיים, דרך גבולות חינוכיים ועד הצרכים הרגשיים העמוקים ביותר. האמת היא, שזה פשוט לא נכון - הורים הם הורים ואינם יכולים להחליף אנשי מקצוע, בעיקר לא בתחום הנפשי והרגשי, הדורש ידע וכלים שרוב האנשים לא מחזיקים.
איך מוצאים את הפסיכולוג המתאים לילד או הילדה שלנו?
פסיכולוג ילדים חייב, כמובן, להיות איש מקצוע מומחה ובעל ניסיון בטיפול בילדים, אך אלו רק פרטים טכניים שלא מבטיחים את הצלחת הטיפול.
הגורם המנבא המשמעותי ביותר
להצלחת הטיפול הפסיכולוגי הוא מידת ההתאמה בין המטפל למטופל, כימיה פשוטה בין בני אדם.
כאשר תמצאו את המטפל או המטפלת שיש להם כימיה עם הילד או הילדה שלכם – תרגישו זאת מיד ותדעו שהוא בידיים טובות.
אם תסמכו על המטפל/ת ותשדרו זאת לילד – תקלו עליו מאוד ותסמנו לו בכך שאתם מאמינים ביכולתם של השניים להתגבר ביחד על הקשיים.
