ניכור הורי? יש לזה מחיר כבד

מהו ניכור הורי?

המושג ניכור הורי מתאר מצב בו ילד או מספר ילדים במשפחה מסוימת מסרבים להיות בקשר עם אחד מהוריהם, כאשר אין לדבר הצדקה נראית לעין (התעללות פיזית או נפשית של ההורה המנוכר למשל). ההנחה של גופי הרווחה והמשפט המעורבים במקרים הללו, היא שהסירוב להיפגש או להיות בקשר עם ההורה אליו הילדים מתנכרים – הוא תולדה של תהליך הסתה מתמשך מצד ההורה השני (שמכונה ההורה המנכר).

למה הורה מסית את ילדיו כנגד ההורה השני?

לעיתים, בתהליך של פרידת ההורים, הורה אחד נותר פגוע וזועם, הדבר יכול לנבוע מפגיעה ממשית מצד בן או בת הזוג (למשל במקרה של בגידה) או מכך שהפרידה היתה חד צדדית ולא בהסכמה.





בחלק מן המקרים הללו, הכוח היחיד שנותר בידי ההורה הפגוע קשור ביחסי הילדים עם ההורה השני והם מפעילים את הכוח הזה בניסיון להרחיק בינו לבין ילדיו, כאקט של ענישה ונקמה בבן הזוג.
לעיתים, ההורה הפגוע מנכר גם ללא כוונה מכוונת, מתוך זיהוי שגוי בין רגשותיו שלו, ומשקעיו השליליים ממערכת היחסים, ובין רגשותיהם וצרכיהם של ילדיו.

איך מצליחים הורים לנכר את ילדיהם מההורה השני?

לכולנו ברורה ההשפעה הנפשית העצומה שיש להורים ילדיהם, בעיקר בגיל הצעיר.

בתהליך של ניכור הורי ההורה המנכר עושה שימוש ביכולת ההשפעה הזו ובתהליך מתמשך של הסתה יוצר אצל הילד כעס וסלידה כלפי ההורה המנוכר. יש מטפלים המתארים את התהליך הזה כשטיפת מוח של ממש, שמטרתה לגרום לילד להאמין שההורה המנוכר היה הורה מזניח שפגע במשפחתו ולעיתים אף לשתול אצל הילד זיכרונות כוזבים הנוגעים להתעללות ההורה המנוכר ולעודד אותו לפנות לרשויות החינוך והחוק בתלונות על התעללות מומצאת זו.

מהו המחיר הנפשי הכבד שמשלמים הילדים?

הורים מנכרים, השקועים בניסיון לגרום להורה המנוכר לשלם מחיר נפשי על הניתוק מילדיו, בדרך כלל לא עוצרים לחשוב על המחיר שמשלמים הילדים וזוהי אולי הנקודה החשובה ביותר בסיפור. לעיתים, הם מסיקים גם באופן שגוי שהניכור יסייע לילדיהם, ו"יציל" אותם מקשר עם הורה אשר מעורך על ידם באופן שלילי.





הילדים במשפחות בתהליך ניכור הורי משמשים, שלא בטובתם, כלי במלחמת חורמה בין ההורים ומשלמים על כך מחיר נפשי כבד. הילדים הללו מושמים במרכזו של מאבק פסיכולוגי-משפטי וכלכלי בין הוריהם, נדחפים ונמשכים משני הצדדים והצרכים שלהם כילדים הזקוקים לשני ההורים – אינם ממומשים.

מחקרים מראים כי ילדים שהיו חלק מתהליך ניכור הורי היו בסיכון גבוה יותר מילדים אחרים לפתח הפרעות אישיות והפרעות התנהגות והם מועדים יותר מאחרים בני גילם לדיכאון ולחרדה.

המחיר שמשלם ההורה המנוכר

ברוב המקרים של ניכור הורי, הצד הנפגע ביותר – אחרי הילדים – הוא ההורה המנוכר, שנדחה על ידי ילדיו על לא עוול בכפו. תהליך הניכור הוא תהליך מתמשך ובדרך כלל עובר לא מעט זמן עד שההורה המנוכר מבין מה קורה ומדוע ילדיו מתרחקים ממנו, עד שכבר מאוחר מדי וליחסים בין ההורה לילד המנכר נגרם נזק שיהיה קשה עד בלתי אפשרי לתקן.

ההורה המנוכר צריך להוכיח בערכאות משפטיות שהוא אינו אשם בהתנהגות בו מאשימים אותו הילדים וההורה המנכר והוא נדרש להשקיע זמן רב, כספים ואנרגיה נפשית עצומה בתהליך, שקשה למצוא לו סוף טוב.

המחיר שנגבה מההורה המנכר בבית המשפט

תופעת הניכור ההורי הופכת מוכרת יותר ויותר עם השנים ובתי המשפט לומדים לתת לה מענה, שבדרך כלל כולל השתת פיצוי כספי של ההורה המנכר להורה המנוכר.

שתי נקודות חשובות בהקשר זה:

* הפיצוי הכספי ופסיקת בית הדין שמחייבת חידוש הקשר בין ההורה המנוכר לילדיו, אינה מספיקה כדי לתקן את המעוות ולפצות את הצדדים בגין הפגיעה הקשה שחוו. לניכור ההורי יש השלכות פסיכולוגיות ורגשיות על כל המעורבים, שקשה מאוד לתקן.

* בקרב אנשי מקצוע רבים יש חשש מהיפוך היוצרות, כאשר ילד או הורה המאשימים את ההורה השני בהתעללות או בפגיעה, יתקלו בחשד מצד הרשויות שימהרו להניח שמדובר בתהליך של ניכור הורי וכתוצאה מכך לא יחקרו את המצב כראוי ואף יחייבו את הילד הנפגע להיפגש עם ההורה הפוגע.

על מנת לזהות תהליכי ניכור הורי כבר מראשיתם, ולהימנע עד כמה שניתן מנזקים ארוכי טווח של ניכור, יש צורך באבחון ובטיפול מתאימים. באמצעות אבחונים פסיכודיאגנוסטים לילדים ניתן לזהות השפעות אפשריות של ניכור על ההתפתחות הרגשית. אבחוני מסוגלות הורית יכולים לזהות תהליכי ניכור הורי המבוצעים אצל ההורים. המלצות של אבחונים כאלו יכולות לכוון להתערבויות טיפוליות מתאימות לתופעה.


חיים פינקלמן, פסיכולוג קליני. עוסק במתן הערכות פסיכודיאגנוסטיות באבחון מסוגלות הורית.