דימוי גוף שלילי אצל מתבגרים

גיל ההתבגרות מלא באתגרים – פיזיים, חברתיים ונפשיים גם יחד.

מבחינה גופנית חלים אצל הנער או הנערה שינויים מרחיקי לכת שחלים במהירות ופעמים רבות יש להם ביטוי חיצוני (שיער פנים וגוף, פצעי בגרות, צמיחת החזה והתארכות לא פרופורציונאלית של הגפיים).

למרבה הצער, השינויים הללו חלים בד בבד עם שלב התפתחותי-רגשי שהופך את המתבגרים למודעים לעצמם במיוחד, חרדים לתגובות הסביבה החברתית שלהם ומוכנים לעשות הכל כדי לא להתבלט.

השילוב בין שני התהליכים הללו מביא לכך שמתבגרים רבים מתמודדים עם דימוי גוף שלילי.

מהו דימוי גוף?

דימוי גוף מתייחס לאופן בו האדם תופס את גופו וכיצד תפיסה זו גורמת לו להרגיש.

דימוי גוף חיובי – משמעו שהאדם מתייחס לגופו באופן חיובי, חש בנוח בעורו ושמח באופן בו הוא נראה בעיני עצמו.

דימוי גוף שלילי משמעו שהאדם אינו מרוצה מהאופן בו הוא נראה וגופו מהווה מקור לתסכול ומבוכה.

מתי מתקבע דימוי הגוף?

למען האמת, דימוי הגוף של אדם עשוי להשתנות במהלך החיים, אף יותר מפעם אחת.

יחד עם זאת, מחקרים מראים כי ילדים שהיה להם דימוי גוף חיובי, היו בעלי סיכוי גבוה יותר לשמור על הדימוי הזה גם בתקופת ההתבגרות ולאחר מכן בבגרות.






בהתאם, ילדים בעלי דימוי גוף שלילי מגיל צעיר, יטו לראות את גופם באורח שלילי גם בעת ההתבגרות וכתוצאה מכך יהיו בעלי סיכון גבוה לפגיעה בהערכה העצמית ובבריאות הנפש שלהם.

נראה שהם אף פעם לא מרוצים

כמעט לכל מתבגר או מתבגרת יש ביקורת על האופן בו הם נראים, ביקורת אשר נובעת מהשוואה חברתית בלתי פוסקת לקבוצת השווים ולגוף "האידיאלי" המשתקף אליהם מתוכניות הטלוויזיה, הפרסומות והרשתות החברתיות.

יחד עם זאת, חשוב לשים דגש על מידת הביקורת העצמית ובעיקר להשפעותיה על מצבם הנפשי של המתבגרים ועל אורח חייהם. כלומר – לא כל נער שרוצה לפתח שרירים ולא כל נערה שחולמת להיות גבוהה יותר, סובלים בהכרח מדימוי גוף שלילי, שאינו בריא ואף מסוכן.

מהם הסיכונים בדימוי גוף שלילי בגיל ההתבגרות?

מתבגרים בעלי דימוי גוף שלילי עלולים לסבול מכך במספר דרכים:

מבחינה נפשית – הם עסוקים כל העת בהשוואת עצמם לאחרים ותמיד יוצאים מההשוואה הזו כשידם על התחתונה, מה שמוביל אותם פעמים רבות לתחושת דיכאון וייאוש.

מבחינה גופנית – הם בעלי סיכון גבוה להפרעות אכילה, פעילות ספורט אובססיבית ושימוש באמצעים לא בטוחים להורדה במשקל (כדוגמת גלולות הרזייה שאינן במרשם)

מבחינה חברתית/התנהגותית – הם מפגינים חרדה לפני פעילות הדורשת מהם לחשוף את גופם, כמו בילוי חברתי בים או בבריכה ולעיתים אפילו בשיעור ספורט.

איך אפשר לעזור למתבגרים בעלי דימוי גוף שלילי?

הנקודה החשובה ביותר היא שהרבה יותר פשוט ונכון לסייע לילדים לאמץ דימוי גוף חיובי בילדות, מאשר לנסות ולשנות דימוי גוף שלילי שכבר הושרש בנפש.

לשם כך אנו ממליצים על הצעדים הבאים:

? דוגמה אישית – קשה להפריז בחשיבות הנושא בהקשר של דימוי גוף. מתבגרים שרואים את הוריהם עסוקים באופן לא מידתי בנושא הגוף והמשקל ומביעים חוות דעת שלילית קבועה על גופם – יטו לעשות זאת בעצמם.

? הימנעות מהתייחסות יתר לגוף – גם אם אתם חושבים שילדכם סובל מעודף משקל, אל תעירו לו על כך לפני שהתייעצתם עם מומחים כדאי לגשת לנושא מבלי להזיק. כמובן שיש להימנע מהתייחסות לגופם של אחרים ובמקום זאת לשים דגש על מאפיינים אחרים הקשורים באישיות שלהם.

? תיווך המדיה אליה נחשפים המתבגרים – נהלו אתם שיחות על מבנה הגוף כפי שהוא מוצג להם בפרסומות וברשתות החברתיות ועזרו להם להבין שברוב המקרים מדובר בתמונות שעברו טיפול בתוכנית פוטושופ ואינן מייצגות את המציאות.

? מחמאות על התוכן – תנו למתבגר או המתבגרת שלכם להבין שאתם חושבים שהם נהדרים כפי שהם, שבחו את התכונות החיוביות שלהם (חברותיות, לב טוב, יצירתיות וכד') ועזרו להם להבין שאלו הדברים החשובים באמת, הרבה יותר מעוד סנטימטר של שרירים או פחות 2 ק"ג במשקל.

מתי יש לפנות לקבלת עזרה מקצועית?

אם אתם חשים שהמתבגרים משקיעים את כל זמנם, תשומת ליבם ומרצם בניסיון לשנות את המראה החיצוני שלהם ובטוחים שאם רק יצליחו בכך, חייהם ישתנו ללא הכר.





וכמובן שאם אתם מזהים התנהגויות סיכון ברורות יותר כמו דיאטה חריפה מדי, אימונים גופניים כפייתיים והבעות של שנאה גלויה של המתבגרים כלפי גופם – כדאי לפנות להתייעצות עם מומחה ולוודא שהמתבגרים מקבלים את העזרה הדרושה להם בזמן.