הקושי שלנו לסלוח

חודש אלול עומד לקראת סיום והימים ימי סליחות הם.

היהדות מוכיחה שוב הבנה עמוקה בנפש האדם ומציעה מענה לנטל הפסיכולוגי העמוק שמכביד על מי שחטאו וצריכים לבקש סליחה ולא פחות מכך, על מי שחטאו להם וצריכים למצוא בנפשם את הכוח לסלוח.

למה כל כך קשה לנו לבקש סליחה ולסלוח?

מומחים מתארים שלוש סיבות מרכזיות לקושי:

1. רבים חשים שבקשת סליחה או היענות לבקשה כזו מעידות על חולשה או פחיתות כבוד, חלק מהאנשים אפילו חווים את הצורך לבקש סליחה כהשפלה של ממש.

2. מאפייני אישיות נוקשים מקשים על הפנמה עמוקה של מושג הפשרה, שמהווה חלק מתהליך הסליחה, כך גם במקרים של אישיות ביקורתית באופן קיצוני, בין אם הביקורת מופנית פנימה ובין אם החוצה. בכל המקרים הללו האדם עלול לחוות צורך עז בשליטה ויתקשה לשחרר אותה במידה המאפשרת לו לבקש סליחה או לסלוח.

3. חוויות מהעבר האישי שקשורות ליחסים עם ההורים, עם אחים, עם בני זוג בהווה או בעבר. אנשים שחוו ניצול או היו קורבן להשפלה בתוך המשפחה או בסביבה החברתית, יחששו לתת אמון ולהתאכזב שוב ועלולים לחוות קושי בבקשת סליחה או בקבלתה.

להחזיק את הכעס בפנים

אנשים רבים שנפגעו על ידי אחרים, בעיקר אלו הקרובים אליהם במיוחד, ממשיכים להחזיק בכעס על הפגיעה שחוו, מתוך אמונה שהדבר מעניק להם שליטה על הסיטואציה ומשאיר בידיהם את הכוח בתוך מערכת היחסים הפגועה.

במקרים בהם הפגיעה קשה מאוד והקשר מנותק לחלוטין, קל יותר לפעמים לכעוס על האדם שביצע את הפגיעה מאשר להתאבל ולכאוב את חסרונו. לעיתים חוסר הנכונות לסלוח משרת צורך בנקמה על הפגיעה.

מהו המחיר הכבד של חוסר הנכונות לסלוח?

האמת היא, שכמעט בכל המקרים המתוארים בפסקה הקודמת, המטרה שרואים לנגד עיניהם האנשים שמסרבים לסלוח אינה מושגת. ההפך הוא הנכון.

חוסר הנכונות לסלוח מגביר את הכאב ומותיר אותו חי, הוא לא מספק שליטה אמיתי במצב ומשאיר את התחושות הקשות על כנן, תוך שהוא מונע מהאדם להשתנות ולאפשר לרגשות חדשים ורעננים לחדור פנימה.





אנשים המתבצרים בכעסם ובזעם שהם חשים כלפי האחר, מוצדק ככל שיהיה – מועדים יותר מאחרים לחוש דיכאון וחרדה, לחוות התקפי זעם ולהפוך לאנשים בודדים.

האנרגיה הנפשית הרבה שמושקעת בליבוי להבת הכעס ובחוסר הנכונות לסלוח, מפחיתה אנרגיה מתחומי חיים אחרים ועלולה לפגוע ביכולתו של האדם להתקדם בתחום המקצועי, המשפחתי והאישי.

לסלוח עבור עצמנו

מחקרים מצאו קשר הדוק וחיובי בין היכולת לסלוח לבין שיפור במצב הנפשי של הסולח, אשר מתבטא בתחושת שחרור והקלה מהכעס שהוחזק זמן רב ובהפחתת מתח בחיים בכלל.

יתרה מזאת, חוקרים מצאו כי אנשים הנוטים לשכוח ולסלוח לאחרים בקלות, יהיו בריאים יותר פיזית מאנשים הנוטרים טינה ומשקיעים אנרגיה בכעסים האצורים אצלם.

אז איך עושים את זה? איך סולחים?

ראשית, חשוב להבהיר – ההמלצה לאמן את שריר הסליחה אין משמעה שאסור לכם לכעוס על מי שפוגע בכם, כלל וכלל לא.

מותר וחשוב לכעוס כאשר נגרם לכם עוול, אך בהחלט כדאי לעשות זאת בצורה שאינה הרסנית ותאפשר לכם, בהמשך הדרך, לאחר שאווררתם את הרגשות הקשים, לסלוח למי שפגע בכם.

ואיך כדאי לבקש סליחה כדי להגביר את הסיכוי שתקבלו אותה?

סליחה חייבת להיות אותנטית, בכדי שתתקבל אצל הצד השני.

לכן אל תבקשו סליחה משפה אל החוץ אלא התכוונו אליה.

אל תאמרו סליחה אם פגעתי בך, ובוודאי שלא סליחה אם נפגעת – קחו אחריות ואמרו סליחה שפגעתי בך. שתפו במה שאתם מבינים על עצמכם בעקבות הסיטואציה ואיך אתם מתכוונים להבטיח שלא תחזור על עצמה.