על הספה - כתבות ומאמרים

---

גיל ההתבגרות הוא תקופה מאתגרת כמעט לכולם. שינויים גופניים ונפשיים דרמטיים מתחוללים, הרגישות החברתית בשיאה, סוגיות משמעותיות של ערך עצמי ושאלות רבות ונוקבות על העתיד לבוא.

בתוך המכלול הזה – צפוי שבני נוער יתמודדו עם חרדות באופן נקודתי וסביב אירועים שעשויים להיות משמעותיים, כמו מעבר מחטיבת הביניים לתיכון או יום-יומיים, כמו הצורך לדבר מול הכיתה או דייט ראשון.

אירוע חרדה נקודתי שבו שהתסמינים חולפים מאליהם תוך פרק זמן קצר, הוא דבר נורמלי ותואם גיל. אך בחלק מהמקרים הסימפטומים יתמשכו והאירוע הנקודתי יהפוך להפרעת חרדה שדורשת טיפול מתמשך.

מהי הפרעת חרדה?

להפרעת חרדה, או בעיית חרדה, יש שלושה מאפיינים מרכזיים:
1. בעלת סימפטומים חמורים – פיזיים ונפשיים.
2. נמשכת פרק זמן של למעלה משבועיים.
3. פוגעת באיכות החיים של הנער או הנערה וביכולת התפקוד היום-יומי.







הפרעת חרדה היא אחת ההפרעות הנפשיות הנפוצות ביותר בקרב בני נוער בישראל ובעולם המערבי בכלל, כאשר בנות מתמודדות איתה בשיעורים גבוהים יותר מאשר בנים.

סוגים שונים של הפרעות חרדה בקרב בני נוער

הפרעות חרדה מתחלקות למספר סוגים מרכזיים:

1. חרדה חברתית – כאשר מוקד החרדה הוא חברתי והחרדה היא ממבוכה או דחייה חברתית.
2. חרדת נטישה - פחד להתרחק מהבית ומאנשים יקרים.
3. פוביות שונות – פחד ממוקד מפני גורם מסוים: כלבים, חרקים, גבהים ועוד.
4. הפרעת חרדה כללית – שאינה ממוקדת בגורם מסוים, אך מכילה בתוכה את הסימפטומים הבאים של הפרעות חרדה.

סימפטומים גופניים של הפרעת חרדה:

* דפיקות לב מואצות
* הזעה מוגברת
* כאבי ראש ובטן או כאבי שרירים
* שינויים בדפוסי השינה והאכילה הרגילים
* צורך מוגבר ללכת לשירותים

סימפטומים רגשיים והתנהגותיים של הפרעת חרדה:

* מתח ועצבנות שאינם נשלטים
* הימנעות ממצבים חברתיים
* תפיסת עולם פסימית (בטוח אכשל, אף אחד לא רוצה אותי)
* מחשבות אובססיביות ו/או התנהגות אובססיבית – חזרה על פעולות, ספירה של פעולות או חפצים, סידור וארגון השולחן שוב ושוב וכד'
* קושי להתרכז במטלות לימודיות ונטייה לדחיינות
* שכחת משימות או התחלתן וקושי לסיימן

אם הילד או הילדה שלכם מציגים את הסימפטומים הללו במשך יותר משבועיים ללא הטבה ואם המצב פוגע ביכולתם לתפקד ולהתנהל בשגרת החיים – פנו לקבלת עזרה.

גורמי סיכון להפרעת חרדה אצל בני נוער:

1. תורשה – הפרעות חרדה של הורים או חברים אחרים במשפחה מעלות את הסיכוי להופעת הפרעת חרדה אצל בני הנוער.
2. סביבה – אירועים דרמטיים כמו תקיפה מינית, מוות במשפחה, הגירה, מחלה ממושכת וכד'.
3. משפחה – נמצא מתאם בין ציפיות גבוהות מדי ולחץ שמופעל על המתבגר/ת על ידי ההורים לבין הפרעות חרדה.
4. אישיות – מבנה אישיות בעל מאפיינים של רגישות יתר למשל.

טיפול בחרדות לבני נוער

חשוב לדעת – רוב הפרעות החרדה מגיבות היטב לטיפול וסיכויי ההצלחה עולים ככל שהטיפול ניתן בשלב מוקדם יותר.

שתי שיטות טיפול נמצאו כאפקטיביות במיוחד להתמודדות עם הפרעות חרדה של בני נוער:

1. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי: טיפול אשר מתמקד בדפוסי החשיבה השליליים שמובילים לחרדה ומנסה להחליפם בדפוסים בריאים ומסתגלים יותר. הטיפול כולל גם אימונים מעשיים שמטרתם שינוי ההתנהגות, אימוץ טכניקות להרגעה עצמית ועוד.
2. טיפול פסיכודינמי – שיח טיפולי שמבקש לאתר את מקורות החרדה של המטופל, להגביר את מודעותו למושא הפחד ולשכלל את הכלים שיש בידיו כדי להתמודד עם החרדה.

חשוב לדעת –
בכל אחת משיטות הטיפול המתוארות במאמר זה, נדרשת מעורבות הורית ותמיכה משפחתית במהלך הטיפולי.
לכן מומלץ מאוד לקבל הדרכת הורים במקביל לטיפול במתבגר/ת שלכם. הדרכה כזו תסייע להם לשפר את דפוסי התקשורת במשפחה ולעזור למתבגר בהתמודדותו עם החרדה.

מספר המלצות להורים בהקשר זה:

1. הכירו בחרדה – הדבר יאפשר לילדכם להיפתח ולשתף אתכם ולא להיות עסוק בהכחשה או בהסתרה.
2. עזרו לו להתמודד – בתיאום עם המטפל, עודדו את ילדכם להתמודד עם מושאי החרדה. כמובן בקצב ובמידה שמתאימים למצבו.
3. הביעו בטחון – שדרו ביטחון ביכולתו של ילדכם להתמודד עם החרדה ולהתגבר עליה.
4. תנו דוגמה אישית – התמודדו עם החרדות שלכם כפי שהייתם מצפים מילדכם להתמודד עם החרדות שלו. זה אומר להיות מודעים לבעיה ובמידת הצורך לפנות לקבלת טיפול מקצועי.