על הספה - כתבות ומאמרים

---

ממחקר בין לאומי שנערך בשנת 2019, בו לקחו חלק 33,000 בני 15 מישראל, מקנדה ומאירופה נמצא כי שני הגורמים המנבאים העיקריים לפגיעה בבריאות הנפש של בני נוער הם שימוש מוגבר ולא מבוקר ברשתות החברתיות והיעדר תמיכה הורית מספקת.

מהי התמכרות לרשתות החברתיות?

נגדיר התמכרות כשימוש אינטנסיבי ולא מבוקר ברשתות, תחושת כורח לנוכחות ברשתות כמעט בכל זמן והתנהגות סיכונית הנובעת מכך, למשל אינטראקציה עם מבוגרים זרים.

סכנות בהתמכרות לרשתות החברתיות

ההשפעה של התמכרות בני נוער לרשתות החברתיות דרמטית וניכרת כמעט בכל תחומי החיים:
1. השפעות פיזיולוגיות ובריאותיות: השמנת יתר, פגיעה באיכות השינה, חוסר בוויטמין D בעקבות אי חשיפה מספקת לשמש, עייפות כרונית.

2. השפעות נפשיות: טראומות כתוצאה מחשיפה לתכנים בלתי הולמים שאינם מותאמים לגיל (על פי מחקרים עדכניים 83% מבני הנוער נחשפו לתוכן מסוכן ברשתות), דיכאון וחרדה, פגיעה בערך העצמי מתוך השוואה הדדית בלתי נגמרת.

3. השפעות קוגניטיביות: פגיעה ביכולת הריכוז והזיכרון, פגיעה ביכולת הלימודית.

4. השפעות התנהגותיות וחברתיות: הזנחה של גורמי עניין נוספים בחיים, פגיעה באיכות הקשרים החברתיים בעולם הממשי, מעורבות באירועי בריונות (כתוקף או כקורבן), התבודדות.

5. אובדן הפרטיות: אחד הסיכונים המרכזיים בהתמכרות לרשתות הוא אובדן שליטה על המידע האישי שמופץ לאחרים. מתוך הרצון להרגיש רלוונטיים בתוך אוטוסטרדת המידע האין סופית, עלולים בני הנוער להסלים את מידת החשיפה האישית שלהם – גם ברמה הרגשית (שיתוף בתחושות פרטיות עם אנשים זרים) וגם ברמה הוויזואלית (שיתוף בתמונות וסרטונים פרטיים).

איך נדע אם הילד שלנו מכור לרשתות?

כמו בכל התמכרות אחרת, יש חשיבות לממד הזמן שמושקע בגורם ההתמכרות ומידת הפגיעה בפעילויות ובתחומי עניין אחרים.





אם הילד או הילדה שלכם מעדיפים להיות ברשתות החברתיות בכל רגע נתון ועל פני כל פעילות אחרת, אם הם מסתגרים ומתבודדים עם המסך בכל שעות היום, אם הם עצבניים ומגיבים בזעם לכל ניסיון להרחיק אותם מהרשתות החברתיות, אם הם עייפים ולא מסוגלים לתפקד בעולם האמיתי – כנראה שיש בעיה הדורשת התערבות.

איך אפשר להיגמל מההתמכרות לרשתות החברתיות?

בדומה להתמכרויות אחרות – גם במקרה של התמכרות לרשתות החברתיות הצעד הראשון בדרך לגמילה הוא להכיר בעובדה שיש בעיה ונדרש סיוע חיצוני כדי להיגמל.

במצבים הקלים

במקרים הפשוטים יותר, או כאשר ההתמכרות מאותרת בשלב מוקדם מאוד – יתכן שתספיק התערבות הורית והצבת גבולות מוגדרים וברורים בנושא: שעות בהן ניתן לגלוש ברשתות החברתיות ושעות בהן הדבר לא אפשרי, מידת השיתוף העצמי המקובלת על הנער ועל ההורים גם יחד כולל הגדרות ברורות במה לא ניתן לשתף, התקנת אפליקציות המתריעות מפני שימוש יתר ברשתות והקפדה על פעילויות חברתיות נוספות, בעולם האמיתי.

כאשר המצב קשה

במקרים חמורים יותר, כאשר ההורים לא מצליחים להתמודד עם המצב – תידרש התערבות של איש מקצוע באחד האמצעים הטיפוליים הבאים:

1. טיפול משפחתי ו/או הדרכת הורים – שיסייע להורים להבין את מקור ההתמכרות ויעזור להם לרכוש את הכלים הדרושים כדי להתמודד הם הנער/ה המכורים, להציב גבולות על פי תפיסות עולמם ולייצר חלופות אישיות ומשפחתיות לשהות ברשתות.

2. טיפול קוגניטיבי התנהגותי – הבנת הטריגרים שמניעים את הנער/ה לפנות לרשתות החברתיות בתדירות גבוהה וללא יכולת בקרה או ניטור עצמי ואיתור חלופות מתאימות למבנה האישיותי של המטופל/ת.

המטפל יסייע למטופל להבין מהם דפוסי החשיבה אשר הובילו להתמכרות ואילו דפוסים ניתן לאמץ במקומם.