למה אנחנו משקרים כל כך הרבה?

מאז שהיינו ילדים לימדו אותנו שאסור לשקר, אך בה בעת גם הסבירו לנו את ההבדל בין שקר ממש לשקר לבן ואת ההבדל בין שקר טוב לשקר רע וציפו מאיתנו שנדע להבחין בין סוגי השקרים ולהשתמש רק בסוג שמותר ומקובל חברתית.
אז מה זה בעצם שקר? אילו מטרות רגשיות וחברתיות הוא מקדם ולמה אנחנו משקרים כל כך הרבה?

על כל זאת במאמר שלפניכם.

שקר והתפתחות קוגניטיבית

הורים לילדים סביב גיל ארבע מכירים היטב את השלב בו הילד המתוק שלנו, שתמיד אמר את כל האמת בפנים, במתיקות של ינקות, מתחיל פתאום להתאמן בשקרים ועושה את זה בצורה הכי חמודה וחסרת תחכום שיש.

הורים רבים נבהלים מהמאפיין ההתנהגותי החדש ופונים להתייעץ עם אנשי חינוך או עם הורים ותיקים אחרים, כדי לוודא שאכן מדובר רק בשלב התפתחותי ולא בבעיית אמינות.






ואכן – היכולת לשקר מחייבת התפתחות קוגניטיבית מורכבת, שבבסיסה הבנת הפער בין התודעה העצמית לתודעתם של האחרים. או במילים אחרות – הבנה של הילד שלא כל מה שידוע לו, ידוע גם להוריו, לחבריו או לגננת.

למה אנשים משקרים?

חוקרים בתחום הפסיכולוגיה מפרטים מספר סיבות מרכזיות שמביאות ילדים ואנשים מבוגרים לשקר:

1. הימנעות מעונש – זו אולי הסיבה המרכזית וההישרדותית הבסיסית ביותר לשימוש בשקר, הרצון למנוע סנקציה צפויה בעקבות מעשה שאסור היה לעשותו.

2. שאיפה לתגמול – לעיתים נעשה שימוש בשקר מתוך מטרה למקסם את הסיכוי לקבלת תגמול חיובי, למשל במקרה בו מועמדים לעבודה נחשקת מגזימים בניסיון התעסוקתי שהם מתארים בקורות החיים.

3. התמודדות עם מבוכה חברתית – כאן נכללים "השקרים הקטנים" שכולנו עושים בהם שימוש וכוללים תירוצים מומצאים לאי הגעה למפגש חברתי, סיבות שקריות לסיום שיחת טלפון מעיקה והאשמת הכלב בריח הנפיחה בסלון, הכל במטרה למנוע מבוכה מעצמנו או ממישהו אחר שבו איננו מעוניינים לפגוע.

4. האדרה עצמית – שקרים אלה מיועדים להגברת הערך העצמי בעיני עצמנו ובעיני אחרים. דוגמה: "הבחור הזה לא מפסיק להתקשר אלי, אני כבר לא יודעת איך לשחרר אותו ממני".

5. הגנה על פרטיות – בעיקר מפני זרים. שקרים כאלה יכללו, למשל, סיפור של זוג צעיר המספר לחברים מהעבודה שבחרו בחתונה קטנה בחו"ל כי לא רצו להתמודד עם כל המשפחה המורחבת, כאשר האמת היא שפשוט לא יכלו להרשות לעצמם חתונה גדולה.

מתי השימוש בשקרים הופך לבעייתי?

אין אדם שלא משקר וכפי שראינו – הסיבות לשקר עשויות להיות מגוונות מאוד.

עם זאת, ישנם אנשים שמרגישים שאיבדו שליטה על השימוש בשקרים וכי הם מתקשים לספר אמת. ובמקרים אחרים אנשים בסביבתו של אדם מרגישים שהוא משקר כל הזמן והדבר יוצר פגיעה ביחסים. במקרים הללו כדאי לפנות לטיפול פסיכולוגי שיסייע להבין מהם המקורות הנפשיים של השימוש המוגזם בשקרים, אילו מטרות רגשיות וחברתיות השקר מסייע להשיג וכיצד ניתן לשלוט בנטייה לשקר.

לעיתים שימוש תכוף בשקרים נועד לכסות על סוד משמעותי, כמו התמכרות לסמים, התמכרות להימורים או בגידה בין בני הזוג. במקרים הללו כמובן שטיפול בסיבה הבסיסית לשקר יסייע לאדם להפחית את הצורך לשקר.

שקרים אצל ילדים

גם במקרה של שקרים מרובים אצל ילדים חשוב להבין את הסיבה ולהגיב בהתאם.

ילדים צעירים ישקרו לעיתים קרובות כדי להתאמן במיומנות הקוגניטיבית החדשה שרכשו או כדי לבסס אוטונומיה ונפרדות מהוריהם. כאן מדובר בדרך כלל בשקרים פעוטים שאינם מזיקים.

ילדים בוגרים יותר ובני נוער ישקרו כדי להסתיר התנהגות אסורה (למשל גניבה, עישון ושתיית אלכוהול) או מערכות יחסים לא מקובלות (למשל זוגיות עם אדם מבוגר) ובמקרה הזה חשוב לרדת לשורש העניין ולטפל בסיבות להתנהגות המזיקה.