אם הילד צריך לדבר בכיתה/ להעביר מצגת – עשו איתו חזרות בבית עד שירגיש בנוח וישלוט לחלוטין בטקסט. הדבר יפנה לו כוחות רגשיים וקוגניטיביים להתמודד עם הביישנות.
כולנו היינו רוצים לראות את ילדינו מרגישים בטוחים בסביבתם החברתית, מדברים ללא קושי מול אנשים אחרים, מובילים ומנהיגים.
במציאות, חלק גדול מהילדים מתקשים באזורים הללו ולוקח להם זמן "להפשיר" וליצור אינטראקציות חברתיות.
במאמר זה ננסה להסביר מהו מקור הביישנות אצל ילדים ומה אתם ההורים יכולים לעשות כדי לסייע.
למה הילד שלי ביישן?
ביישנות נובעת, ברוב המקרים, משילוב של גורמי אישיות מולדים ביחד עם גורמים סביבתיים ופסיכולוגיים.
ילדים נולדים עם טמפרמנט מסוים, שבדרך כלל מאפיין אותם לאורך החיים, כך שביישנות בסיסית עשויה להיות עניין לגמרי מולד.
כאשר מוסיפים לנטייה המולדת מרכיבים נוספים כמו הורים מגוננים יתר על המידה, חיים בריחוק גיאוגרפי מאנשים אחרים, ניסיונות מוגבלים ביצירת קשרים חברתיים מסיבות שונות, דימוי עצמי נמוך וכד' – הסיכוי לביישנות הולך וגדל.
מה אפשר לעשות כדי לתמוך בילד ביישן?
ניתן לתמוך בילד שלכם במגוון דרכים על מנת לסייע לו לקבל את עצמו, הנה מספר דרכים כיצד להתמודד עם המצב.
1. לנסות להימנע מתיוג – אפשר להשתמש בביטויים אחרים מלבד ביישנות, כדי להימנע משיפוטיות. ילד שלוקח לו קצת זמן להתחיל לדבר עם אנשים, שונה מילד ביישן, ושימוש בתיאור כזה מביע ביטחון בילד וביכולותיו להתמודד ומראה לו שאתם מבינים מה עובר עליו.
2. לסייע בתיווך – כשהילד נמצא בסיטואציה חברתית ומסתתר מאחוריכם, אפשר לומר לילדים האחרים שהוא ישמח להצטרף אליהם בהמשך, כשירגיש יותר בנוח. אמירה כזו מורידה לחץ רגשי מהילד ומסייעת להסביר אותו לסביבה.
בגילאים הצעירים ניתן להצטרף אל הילד במפגשים חברתיים, כדי לנסוך בו ביטחון.
3. לאפשר התנסות – הורים רבים לילדים ביישנים, נוטים להימנע מסיטואציות חברתיות שעלולות להקשות על הילד. הכוונות טובות, ללא ספק, אך בפועל ההורים מונעים מילדיהם התנסויות חשובות ואת היכולת ללמוד להתמודד עם הנטייה לביישנות.
4. לחזק הצלחות קטנות – בכל פעם שהילד מצליח להשתחרר ולפעול בחברה, שבחו אותו על כך ותנו לו להבין שאתם רואים אותו, מבינים את הקושי ומעריכים את המאמץ שעשה כדי להצליח להתגבר.
5. להוות דוגמה אישית – הילדים לומדים מכם הכל, כולל האופן בו רצוי להתנהג בחברה. אם תראו להם התנהגות נינוחה, רגועה וזורמת – הם עשויים לחקות אתכם.
6. לחזק את תחושת הערך העצמי – כפי שכתבנו בתחילת הדברים, ביישנות הולכת יד ביד עם ערך עצמי נמוך. עשו כל שביכולתכם להגביר את תחושת הערך העצמי של הילד – אפשרו לו למצוא תחום שבו הוא חזק ולהתקדם בו (אמנות, ספורט וכד'), שבחו על כל הצלחות והפגינו אהבה ועניין בו.
7. להתכונן מראש – מידת המוכנות של הילד למשימות חברתיות שעל הפרק, מנבאת במידה רבה את סיכויי ההצלחה.
אם הילד צריך לדבר בכיתה/ להעביר מצגת – עשו איתו חזרות בבית עד שירגיש בנוח וישלוט לחלוטין בטקסט. הדבר יפנה לו כוחות רגשיים וקוגניטיביים להתמודד עם הביישנות.
לפני אירוע חברתי כמו מסיבה או טיול – חזרו עם הילד על דרכי התנהגות רצויות כמו שמירה על קשר עין, לדבר בקול רם מספיק כך שישמעו אותו וכד'.
האם צריך לגשת לטיפול פסיכולוגי בגין ביישנות אצל ילדים?
לשאלה הזו אין מענה חד משמעי והדבר תלוי בעוצמת הביישנות ובמידה בה היא מפריעה לילד לחיות חיים מלאים וטובים.
אנו ממליצים לשקול התערבות מקצועית במקרים הבאים:
* ביישנות קיצונית שלא מאפשרת לילד לנהל אינטראקציה חברתית משום סוג, כולל מענה לשאלות בכיתה.
* כשהילד מציג
תסמיני חרדה לפני מפגשים חברתיים.
* הימנעות של הילד מסיטואציות חברתיות, באופן שפוגע בשגרת החיים שלו.
* כשהוא מביע רצון ביצירת חברויות, אך לא מצליח לעשות זאת.
* כאשר הביישנות פוגעת ביכולת שלו ללמוד ולהגיע להישגים בבית הספר.
איך מטפלים בביישנות?
במידה והחלטתם להיעזר באנשי מקצוע –
כדאי לשלב טיפול פסיכולוגי עם הדרכת הורים.
בטיפול הפסיכולוגי יסייע המטפל לילד להבין את הגורמים הנפשיים העמוקים שעומדים בבסיס הביישנות ולסייע לו להתמודד איתם, יהיו אשר יהיו.
בהדרכת הורים תרכשו כלים מעשיים שבאמצעותם תוכלו לסייע לילד שלכם להתמודד עם הקושי בצורה הטובה ביותר, בלי לשפוט אותו.
