הדעה הרווחת בעבר היתה, שכדי לחיות חיים ארוכים וטובים חשוב לשמור על אורח חיים בריא, לאכול נכון ולהיות פעילים מבחינה פיזית.
בשני העשורים האחרונים, מדגישים מקרים רבים את חשיבותה של העמדה הרגשית והנפשית של האדם, ומוכיחים את הקשר בין עמדה חיובית לאריכות ימים ולאיכות חיים.
על הקשר בין גישה אופטימית לאריכות ימים
בשנת 2010, חוקרת מאוניברסיטת ייל החליטה לבדוק את הקשר הזה ומכיוון שלא רצתה לחכות עשרות שנים תוצאות, היא התבססה על תוצאות מחקר קודם, שנערך 35 שנה קודם לכן באוניברסיטת אוקספורד. המחקר משנות השבעים, בחן את מידת שביעות הרצון של כאלף איש מחייהם בהווה ואת תפיסותיהם לגבי העתיד.
החוקרת מייל חזרה אל אותם אנשים שהשתתפו במחקר בשנות ה-70 ובדקה מי מהם עדיין חי ומה מצבו הנוכחי.
התוצאות המדהימות היו חד משמעיות – האנשים ש 35 שנה קודם לכן, היו מרוצים מחייהם והביעו אופטימיות לעתיד. חיו יותר שנים מהאנשים שלא האמינו שיהיה טוב.
כמה יותר? אנשים אופטימיים חיו בממוצע 7.5 שנים יותר פסימיים.
משמעותי, לא?
הקשר בין גישה אופטימית לתפקוד מוחי
מחקר אחר, שנערך באוניברסיטת לונדון בשנת 2020, מצא כי חשיבה חיובית מסייעת למנוע דעיכה קוגניטיבית בגיל מבוגר וכי דפוסי חשיבה שליליים גורמים לפעילות יתר של חלבונים אשר נמצאו כמקושרים להופעת אלצהיימר.
במילים אחרות – אנשים אופטימיים מועדים פחות לחלות
במחלות של ניוון מוחי.
למה זה קורה?
פסימיות מביאה איתה רגשות ודפוסי חשיבה שליליים, שגובים מחיר נפשי ופיזי מהאדם.
למשל – נדודי שינה הנגרמים כתוצאה מדאגות ומחשבות שליליות ופוגעים בבריאות לאורך זמן, התקפי לב ואירועים מוחיים הנגרמים כתוצאה מלחץ מתמשך,
אכילה רגשית שמובילה להשמנה על שלל סיכוייה, הימנעות מפעילויות ומפגשים חברתיים כתוצאה מדאגנות יתר וחרדות שמובילה לירידה במידת האושר ועוד.
בנוסף, נמצא קשר בין חשיבה חיובית ואופטימית להישגים לימודיים גבוהים ולהצלחה בחיים בכלל.
האם ניתן לאמן את שריר האופטימיות?
מחקרים פיזיולוגיים שנערכו מראים כי יש הבדל במבנה המוחי בין אנשים אופטימיים לאנשים פסימיים ושההבדל הוא כנראה מולד.
כלומר – אדם נולד עם פרה-דיספוזיציה גנטית לאופטימיות.
מצד שני – מחקרים עדכניים מראים כי בהחלט ניתן לאמן את המוח לחשיבה אופטימית, שכאמור תורמת לאיכות החיים ולמשכם.
איך ניתן לשפר את האופטימיות?
ראשית, חשוב להבין האם הנטייה הגנטית שלכם היא אופטימיות או פסימיות.
זאת תוכלו לעשות באמצעות מבחן ייעודי שיצרה פרופ' פוקס מאוניברסיטת אסקס.
המבחן עושה שימוש בתמונות של אנשים מחייכים ושל אנשים זעופים ומבקש מכם ללחוץ כמה שיותר מהר על חיצים שמצביעים למעלה או למטה. אנשים שמבנה המוח שלהם מחווט לפסימיות, ישימו לב יותר לפרצופים הזועפים ולהיפך וכך יזהו מהר יותר את החיצים שמופיעים מאחורי הפרצופים שהם נוטים לראות קודם.
ומה עושים אחרי שהבנו אם אנחנו אופטימיים או פסימיים?
פרופ' פוקס ואחרים יצרו תוכנות תרגול, שמטרתן לסייע בחיווט נוירונים במוח לכיוון האופטימי של החיים.
70% מהאנשים שעושים שימוש בכלים הללו בקביעות וברצף למשך 8 שבועות לפחות – משפרים את הציון שלהם במבחני האופטימיות.
שיטה נוספת לחיזוק שריר האופטימיות היא
קשיבות מודעת – Mindfulness
שמסייעת לכם להיות נוכחים ברגע, מבלי לתת למחשבות שליליות להסיח את דעתכם.
השיטה עושה שימוש בנשימה מודעת והתרכזות בהווה, למשל 15-20 דקות בכל יום.
גם במקרה הזה, אחרי 8 שבועות של תרגול קבוע, נמצאה עלייה ברמת הפעילות של האונות במוח, אשר אחראיות על רגשות חיוביים.
