בגיל מבוגר יותר, מוקד רגשי האשמה עובר לזוגיות, לילדים, לעבודה ולהורים המזדקנים שמתחילים להזדקק לנו. בשורה התחתונה – כמעט בכל גיל, לאחר תקופת הבגרות, יחווה האדם רגשות אשמה כאשר יחוש שלא פעל בדרך הנכונה ו/או שמעשיו פגעו במישהו אחר.
רגשות אשם מהווים את אחת התחושות הקשות עבור האדם הסביר והקושי לשאת אותם מוביל, פעמים רבות, לתגובות של כעס ותוקפנות, בניסיון להתחמק מאחריות.
במאמר זה ננסה להבין מהם רגשות אשם, איזו תועלת הישרדותית טמונה בהם ואיך אפשר להתמודד עמם בצורה יעילה ומועילה.
מהם רגשות אשמה?
בלימודי התואר השני פגשתי סטודנט שהיתה לו תיאוריה אודות 'משולש רגשי האשמה של הסטודנט': או שאתה מרגיש שאתה לא לומד מספיק, או שאתה מרגיש שאתה לא עובד מספיק, או שאתה מרגיש שאתה לא חי מספיק ולא צובר מספיק חוויות. אין שום דרך, טען הסטודנט, להיות נטול רגשות אשמה בכל שלושת התחומים הללו, בזמן שאתה לומד לתואר שני, בהינתן שלא נולדת למשפחת עשירים שיכולה לממן את כל צרכיך במהלכו.
בגיל מבוגר יותר, מוקד רגשי האשמה עובר לזוגיות, לילדים, לעבודה ולהורים המזדקנים שמתחילים להזדקק לנו. בשורה התחתונה – כמעט בכל גיל, לאחר תקופת הבגרות, יחווה האדם רגשות אשמה כאשר יחוש שלא פעל בדרך הנכונה ו/או שמעשיו פגעו במישהו אחר.
רגשות האשמה יופיעו כאשר מה שעשינו או אמרנו לא עולה בקנה אחד עם אמות המוסר האישיות שלנו, או במילים אחרות – כאשר אנחנו לא עומדים בסטנדרטים של עצמנו.
למה אנחנו חווים כל כך הרבה רגשות אשמה?
האדם הוא יצור חברתי, הזקוק לאנשים אחרים כדי לשרוד – פיזית ופסיכולוגית.
משום כך, המנגנונים הרגשיים שלנו מכוונים מאוד לאנשים אחרים ותגובתם אלינו ורגישים למצבים של חוסר נעימות חברתית, או פגיעה במישהו אחר.
האדם הוא יצור ייחודי בהקשר זה וככל הידוע לנו, מהווה את החיה היחידה בטבע שהגיוני שתפעל על פי מצפון, מוסר, רגשות אשמה ואלטרואיזם – שהמשותף לכולם הוא נכונות לוותר על צרכים מידיים למען רווח חברתי או מוסרי עתידי, שנתפס משמעותי יותר.
מחקרים שנערכו בנושא אשמה מצאו כי אנשים נוטים להרגיש אשמים בעיקר במקרים של בגידה, שקרים והזנחת אדם אחר.
מתי רגשי אשמה אינם אפקטיביים?
כאמור, לאשמה יש סיבה הישרדותית והיא מובנית בטבע האנושי, כאשר מדובר במבנה אישיות נורמטיבי.
לכן, תחושת אשמה והכאה על חטא בעקבות טעות או פגיעה באדם אחר, שנעשתה בשוגג ואפילו במכוון, היא טבעית ואף חשובה.
תחושת האשמה גורמת לאדם להרהר במעשיו, להתחרט עליהם ולעיתים אף להתנצל ולתקן. בלי ספק מדובר בחוויה חשובה של למידה לעתיד.
אולם, אנשים מסוימים מסתובבים עם רגשות אשמה תמידיים, שלא נפסקים לעולם, וכאן כבר מדובר במצב שאינו בריא ואינו מקדם למידה או השתפרות, להיפך.
מהם הסיכונים באשמה כרונית?
אנשים שמרגישים אשמים תמיד, מגיבים בדרך כלל בצורה לא פרופורציונאלית לאירועי החיים וכל סטייה קלה ממה שמוגדר אצלם כהתנהגות מושלמת, יוביל להלקאה עצמית, לרגשות אשמה, לבושה ולכעס.
אלו אנשים המופעלים על ידי מצפון קשיח ונוקשה, שלא מאפשר מרחב לטעויות. מצפון כזה מתפתח, ברוב המקרים, בבתים בהם ההורים נוהגים בביקורתיות כלפי ילדיהם.
רגשות אשמה מתמשכים וביקורת עצמית כרונית לאורך זמן, פוגעות בדימוי העצמי של האדם, גורמות למתח, חרדה ודיכאון, עלולות להוביל להפרעות שינה והפרעות נוספות, לעיתים במטרה של הענשה עצמית.
בחלק מהמקרים המצב הוא הפוך, הפרעת
דיכאון או
חרדה היא המקור לרגשות האשמה המתמשכים.
איך מתמודדים עם רגשות אשמה?
כדי להתמודד עם רגשות אשמה, מבלי שיובילו להתנהגות הרסנית ולפגיעה מתמשכת בערך העצמי, חשוב להכיר בהם ולהבין את מקורם.
זיהוי רגשות האשמה והיכרות עם הגורמים שעלולים להביא אותם, משתכללים
באמצעות קשיבות פנימית (mindfulness) ושיפור היכולת העצמית לנתח את האירועים הללו ולהבין מה בדיוק קרה שם.
מאחר ובדרך כלל קל יותר להגיד מאשר לעשות, אנשים רבים זקוקים לעזרה בשיפור יכולת הזיהוי והניתוח של האירועים מעוררי האשמה ועל אחת כמה וכמה, זקוקים לעזרה בפיתוח היכולת לשנות את הפרשנות הקוגניטיבית ואת העמדה הנפשית כלפי האירועים הללו.
טיפול נפשי הכולל רכיבים של קשיבות וניתוח דפוסי חשיבה והתנהגות, כדוגמת ACT או
CBT, עשוי להיות אפקטיבי מאוד בשיפור היכולת שלכם להתמודד עם רגשות אשמה ולהחזיר אותם "לגודלם הטבעי" – כתמרור אזהרה חברתי שאמור לאותת באופן זמני ורק מסיבה טובה.
