מטרת הטיפול לסייע למטופל למצוא את הדרכים לחוש בנוח בתוך עורו ולהשיג הלימה בין תחושותיו הפנימיות לאופן בו המגדר בא לידי ביטוי מבחינה חיצונית: לבוש, התנהגות, עיסוקים ולעיתים אף שינוי המאפיינים הביולוגיים בהתאם.
אצל רוב האנשים קיים מתאם בין המין אליו נולדו, לתחושות הפנימיות ולחוויה האישית שלהם ביחס למגדר המשויך לאותו המין.
אצל אנשים עם דיספוריה מגדרית אין מתאם כזה והם חשים, מגיל צעיר מאוד, מצוקה נפשית בעקבות היעדר ההלימה בין המין למגדר.
כמה מילים חשובות על מין ומגדר
רבים מתבלבלים בין מין (Sex) למגדר (Gender) ולכן חשוב לעשות סדר במושגים, לפני שמדברים על דיספוריה מגדרית.
מין מתאר מצב ביולוגי – קיום איברי מין זכריים או נקביים, הימצאות או היעדר רחם ושחלות וכד'. המושגים הנכונים בהקשר זה יהיו זכר ונקבה.

מגדר מתאר את שלל המרכיבים הרגשיים והתרבותיים הנלווים באופן סטריאוטיפי לכל מין וכאן כבר נכון יהיה להתייחס במונחים של בן ובת, גבר ואישה.
כאשר אדם נולד עם מאפיינים ביולוגיים של זכר, אך לא חווה את זהותו כגבר – זוהי דיספוריה מגדרית, כך גם לגבי מצבים בהם אדם נולד עם מאפיינים ביולוגיים נקביים, אך לא חווה את עצמו כאישה.
מאפיינים וביטויים של דיספוריה מגדרית
הקהילה הפסיכולוגית מתייחסת למספר מצבים ומאפיינים, שקיומם לאורך זמן מעיד על דיספוריה מגדרית, הדורשת התייחסות וטיפול מותאם:
1. היעדר הלימה בין המין הביולוגי לבין חווית המגדר.
2. רצון עז לשנות את מאפייני המין הביולוגי, כך שיתאימו לחוויית המגדר.
3. רצון עז לחיות את החיים בהתאם לחוויית המגדר הפנימית, ולא בהתאם למין הביולוגי.
4. התנגדות לסממני מגדר מקובלים חברתית – סירוב ללבוש בגדים המצופים בהתאם למין הביולוגי.
5. העדפה ברורה למשחקים ופעילויות המותאמים חברתית למין המולד ורצון לעסוק בפעילות המקושרת חברתית עם המין השני.
6. מצוקה רגשית, שנובעת מהפער בין המין למגדר וכתוצאה מתפיסות חברתיות שליליות ביחס למצב זה.
7. ירידה בתפקוד לימודי/חברתי, כתוצאה מהמצוקה המתוארת.
לא כל האנשים יציגו את אותם ביטויים וגם הופעתם של חלק מהם, לאורך זמן, מעידה על דיספוריה מגדרית.
גיל הופעת דיספוריה מגדרית
אנשים עם דיספוריה מגדרית מציגים את המאפיינים המתוארים מעלה מגיל צעיר, לעיתים כבר בגילאי 3-4.
בדורות הקודמים, כאשר התופעה הייתה פחות מוכרת ומקובלת, אנשים "יצאו מארון" הדיספוריה המגדרית בגיל מאוחר יותר ועדיין סיפרו שהתחושות היו שם, מאז שהם זוכרים את עצמם.
למה חשוב לטפל בדיספוריה מגדרית?
ראשית, הבהרה חשובה - כשאנו מתייחסים לטיפול, אין הכוונה לשינוי התפיסות הרגשיות של המטופל ביחס למגדר או לניסיון להעלים את הפער שהוא חווה בין המין למגדר.
מחקרים מראים כי ניסיונות להתעלם מהפער או "לתקן" אותו – מועדים לכישלון ומגבירים משמעותית את הסיכון למצוקה נפשית, שמתבטאת בדיכאון ומגיעה לא פעם לאובדנות.

מטרת הטיפול תהיה, אם כך, לסייע למטופל למצוא את הדרכים לחוש בנוח בתוך עורו ולהשיג הלימה בין תחושותיו הפנימיות לאופן בו המגדר בא לידי ביטוי מבחינה חיצונית: לבוש, התנהגות, עיסוקים ולעיתים אף שינוי המאפיינים הביולוגיים בהתאם.
מה כולל הטיפול בדיספוריה מגדרית?
טיפות בדיספוריה מגדרית מבוצע על ידי אנשי מקצוע מומחים בתחום המגדרי וכולל שני מישורי התערבות מרכזיים:
מישור פסיכולוגי ומישור רפואי.
טיפול פסיכולוגי לדיספוריה מגדרית
הטיפול הפסיכולוגי מסייע למטופל לבחון את רגשותיו ואת רצונותיו, תוך הימנעות מביקורת ומשיפוטיות. שלב טיפולי זה, מאפשר למטופל להתמודד עם תופעות נלוות מוכרות לדיספוריה מגדרית כמו
דיכאון וחרדה, למנוע את החמרתן ולאפשר מיקוד בחקר התפיסות והתחושות העצמיות בנוגע למגדר.
טיפול רפואי לדיספוריה מגדרית
לאחר השלב הפסיכולוגי, או במקביל אליו, ניתן להתחיל טיפול רפואי המותאם לגילו, צרכיו ורצונותיו של המטופל.
טיפול כזה עשוי לכלול רכיבים של:
1. טיפול הורמונלי – בגיל הצעיר נהוג שימוש ב'בלוקרים', הורמונים שמטרתם לעכב הופעת תסמיני מין כמו צמיחת שדיים והופעת וסת אצל מי שנולדו כנקבות וצמיחת שער פנים וגוף אצל מי שנולדו כזכרים. בגיל מאוחר יותר, ניתן להתחיל בטיפול הורמונלי מותאם למגדר הרצוי.
2. טיפול כירורגי – ניתוחים להסרת שדיים ולשינוי איברי המין עמם נולד המטופל.
חשוב להבין – אין דרך אחת נכונה ומתאימה להתמודדות עם דיספוריה מגדרית. אצל חלק מהמטופלים הרצון לשינוי מגדרי יחלוף עם ההתבגרות, חלק יבקשו רק את הטיפול ההורמונלי ולא יבצעו את התערבות כירורגית, שיש לה
השלכות פוטנציאליות על התפקוד המיני בעתיד וחלק מהמטופלים יבקשו לבצע את כל ההתערבויות האפשריות, במטרה לבצע התאמה מוחלטת בין המופעים הביולוגיים בגופם לבין הזהות המגדרית שלהם.