מהי לקות למידה לא מילולית (NVLD)?

מהי לקות למידה לא מילולית?

מדובר בשם כולל למספר לקויות למידה שמקורן נוירולוגי-התפתחותי, אשר פוגעות ביכולות הלמידה, ההתארגנות והניהול העצמי של האדם, מבלי לפגוע ביכולתו להבין מלל ולהתבטא מילולית.

בין הלקויות המרכזיות שנכללות בקבוצה זו ניתן למצוא הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD), לקויות כתיבה (דיסגרפיה, דיסלקציה ודיסקלקוליה), קושי בהתארגנות, הפרעת קשב וריכוז (ADD) ועוד.




בנוסף, חלק נרחב מהתסמינים של לקות למידה לא מילולית, חופפים לתסמיני אנשים שנמצאים על הרצף האוטיסטי ופעמים רבות אכן קיימת חפיפה בין ההפרעות.

מהם הסימנים ללקות למידה לא מילולית?

אחד המאפיינים המרכזיים לקות למידה לא מילולית, שמקשה פעמים רבות על האבחון, הוא הפער העצום בין יכולת החשיבה המילולית הגבוהה של הילד לבין יכולות הביצוע הנמוכות במבחנים בכלל ובמבחני אינטליגנציה בפרט.

את מאפייני הלקות נהוג לחלק למספר תחומי תפקוד שונים: אקדמי, מוטורי, רגשי וחברתי.

מאפיינים בהתנהלות לימודית (תחום אקדמי):

* קושי ביכולת חשיבה מופשטת
* קושי בקריאת גרפים, מפות או כלים נוספים הדורשים הבנה של סמליות
* קושי במתמטיקה – נובע מהקושי בהבנת ייצוגים ומושגים מופשטים
* זיכרון מילולי יוצא דופן ואוצר מילים גבוה בהרבה מהממוצע
* יכולת קריאה טובה בהרבה מיכולת ההבנה והניתוח של הטקסט
* קושי בקריאת שעון

מאפיינים של לקות למידה לא מילולית בפן החברתי:

* קושי להבין ולקרוא סימנים ורמזים שאינם מילוליים, למשל הבעות פנים ושפת גוף
* קושי בהבנת מסרים לא מילוליים כמו סרקזם, אירוניה, ציניות והומור בכלל
* קושי בקריאת רגשות האחר והבנת סאב-טקסט
* קושי במודעות לקודים חברתיים ובהתאמת השיח לסיטואציה (למשל דיבור גבוה מדי עם קבוצת השווים, שיכול לגרום לתפיסת הילד כמתנשא או חכמולוג)
* דברנות מופרזת

מאפיינים של לקות למידה לא מילולית בפן הרגשי:

* קושי בהתמודדות עם שינויים בשגרה המוכרת
* קושי בקבלת ביקורת
* נטייה להתבודדות והימנעות מסיטואציות חברתיות מאתגרות
* דימוי עצמי נמוך
* חרדה, פוביות שונות, התנהגות אובססיבית

מאפיינים של לקות למידה לא מילוליתבפן המוטורי:

* קושי במוטוריקה עדינה (למשל עבודה עם מספריים, שריכת שרוכי נעליים)
* נטייה להתקלות בחפצים ולנפילות רבות
* בעיות קוארדינציה
* כתב יד לא קריא
* קושי ברכישת מיומנויות כמו רכיבה על אופניים, מסירה ותפיסה של כדור וכד'

למה קשה לאבחן לקות למידה לא מילולית?

הקשיים המרכזיים העומדים בפני אבחון מוקדם הם:

1. הדמיון בין מאפייני הלקות למאפייני הרצף האוטיסטי, במיוחד תסמונת אספרגר.
2. הפער בין היכולות המילוליות הגבוהות, שבאות לידי ביטוי בגיל מוקדם, לבין קשיי ההתארגנות והביצוע שבאים לידי ביטוי רק מאוחר יותר – במחצית השנייה של הלימודים היסודיים.

בגלל אתגרי האבחון, ילדים רבים עם לקות למידה לא מילולית, סובלים מסטיגמה שלילית ונתפסים כחסרי יכולת, עצלנים ושאינם רוצים לשתף פעולה.

מערכת החינוך, מצידה, מציבה בפני הילדים הללו דרישות הולכות וגוברות להבנה מופשטת ברמה גבוהה והדבר רק מגביר ומבליט את הקושי שלהם.

מכאן עולה החשיבות הברורה באבחון מוקדם ככל האפשר של לקות למידה לא מילולית, באמצעות פנייה לאנשי מקצוע עם הופעת המאפיינים המפורטים מעלה, או חלקם.

איך מטפלים בלקות למידה לא מילולית?

הטיפול והתמיכה בילד ובמשפחתו מקיפים מספר תחומים מרכזיים:

1. בפן המשפחתי – הבנה שהקשיים שחווה הילד הם מאפיינים של לקות מוכרת, מסייעת בשיפור העמדה הרגשית של ההורים אל מול האתגרים ובגישה שלהם אל הילד ואל המערכת הלימודית והחברתית הסובבות אותו. האבחון מסייע להם להפסיק לכעוס ולהתאכזב ולהתפנות ליצירת תוכנית סיוע לילד.

2. בפן הארגוני – יצירת סדר יום צפוי ומובנה, ציפיות ברורות ומשימות שמחולקות לרכיבים קטנים ובהירים, שהילד מסוגל להפנים ולבצע.

3. בפן הלימודי – התאמת המערכת למאפייני הלקות של הילד: הכתבה לבוחן בעת מבחנים, התעלמות משגיאות כתיב, מבחנים בעל פה, אישור שימוש במחשבון ועוד. שיח יותר קונקרטי ופחות אבסטרקטי, העצמת והבלטת הצדדים החזקים של הילד ומניעת התעמרות.

במרבית המקרים נעשה שימוש בהוראה מתקנת שמחזקת את יכולות הילד במקצועות לא מילוליים ומקנה אסטרטגיות למידה אפקטיביות.

4. בפן הרגשי – טיפול מותאם, אישי או קבוצתי, מסייע לילד לשפר את יכולותיו הרגשיות והחברתיות, להבין מסרים לא מילוליים וקודים חברתיים ולשפר מיומנויות.

טיפולים פרה רפואיים נוספים כמו קלינאות תקשורת וריפוי בעסוק יסייעו לילד לשפר את יכולת הביטוי וההתארגנות שלו.