התפתחות קוגניטיבית - בעיות קוגניטיביות בגיל הרך

א | א | א | א | (שנה גודל אות)

אתגרי ההתפתחות בגיל הרך רבים ומגוונים.

הילד מתפתח מבחינה פיזיולוגית, שפתית, רגשית, חברתית, מוטורית וכמובן קוגניטיבית.

חשוב להכיר את תהליך ההתפתחות הקוגניטיבית התקין, בכדי שנדע לזהות כאשר צפות בעיות ולתת להן את המענה המתאים.

כמה מילים על התפתחות קוגניטיבית בגיל הרך

קוגניציה (הכרה) היא שם כולל לכל התהליכים בהם המוח עושה שימוש בבואו לאכסן באופן שיטתי מידע חדש ולעבד אותו באופן שיהיה שמיש לאדם.

כאשנו מדברים על קוגניציה אנו מתכוונים ליכולת הזיכרון, יכולות למידה, האופן בו אנו תופסים את העולם ומסיקים לגביו מסקנות ועוד.

תינוק חווה את העולם בעיקר באמצעים פיזיים וסנסוריים – הוא צריך לראות את האובייקט, לגעת בו או להכניס אותו לפה כדי להיות מודע לקיומו.

אחרי גיל שנתיים מתפתחת היכולת לתפיסה סמלית שמאפשרת לנו להבין ולתפוס דברים גם בלי שיהיו מוחשיים וחשוב אף יותר - לדמיין.

זוהי קפיצת מדרגה קוגניטיבית משמעותית, המאפשרת את המעבר לשלב הבא בהתפתחות – פיתוח היכולת השפתית (אשר נשענת על סמלים) והיכולת לארגן את המידע הנגיש ולהסיק ממנו מסקנות.

תפקיד הסביבה בהתפתחות קוגניטיבית תקינה

קשה להפריז בחשיבותו של ההקשר הסביבתי והמשפחתי ביחס לפיתוח יכולות קוגניטיביות בגיל הרך.

הנה הפעולות המרכזיות שתוכלו לעשות כדי לסייע לילד בהתפתחות קוגניטיבית:

* לדבר אליו הרבה, ממש מההתחלה
* לתאר באוזניו אנשים, חפצים ואירועים בהם נפגשים
* לספר סיפורים ולשיר שירים
* לשחק במשחקים המתאימים לשלב ההתפתחותי
* "ככה זו לא תשובה" – לספק לילד תשובות מושכלות לשאלותיו
* לחשוף בפניו את העולם באמצעות תיווך
* לאפשר לו בחירה בין אפשרויות מוגדרות
* להרחיב את תחומי העניין של הילד

מחקרים מצאו מתאם ברור בין היכולת לזהות צלילים בגיל צעיר לבין היכולת לרכוש שפה בגיל מאוחר יותר, כך שאף פעם לא מוקדם מדי להתחיל.

בעיות קוגניטיביות בגיל הרך

יש ילדים שמתפתחים "לפי הספר" ומציגים את ההתקדמות הקוגניטיבית המצופה בהם בכל גיל, ילדים אחרים יתפתחו בקצב אחר ובחלק מהמקרים נזהה עיכוב בהתפתחות הקוגניטיבית. במקרים הללו כדאי לטפל בהקדם, כדי למנוע החמרה ולמצות את הפוטנציאל ההתפתחותי הגלום בילד.

עיכוב התפתחותי מתאר מצב בו הילד לא מסוגל להציג את היכולות הקוגניטיביות המצופות בהתאם לגילו ולשלב ההתפתחותי הכללי שלו:

גילאי 1-2 שנים:

* להביע סקרנות כלפי מעשיהם של אחרים בסביבתם ולנסות לחקות אותם
* להבחין בין מושג "האני" לבין האחר
* לזהות פרטים ודמויות בספרים מוכרים ולהצביע עליהם
* להבין מספר מילים ולהגיב אליהם בהתאם, למשל: "אבא בא"

גילאי 2-3 שנים:

* לנסות לעשות דברים לבד
* לזהות את ההשתקפות העצמית במראה
* לשכלל את יכולת החיקוי של פעולות האחרים בסביבה
* לתת שם לפרטים ולדמויות בספרים
* למיין פריטים לקטגוריות על פי צבע, גודל וכו'
* לדעת מה עושים עם כלים שונים כמו כף או עיפרון
* לבצע הוראות פשוטות שניתנו על ידי דמויות סמכות

גילאי 3-4 שנים:

* לשכלל את יכולת הסיווג והמיון לקטגוריות, למשל: כלי עבודה, כלי אוכל, כלי רכב
* לשאול ולחקור אודות הדברים שאינם מבינים
* להבחין בין הווה לעבר
* להגדיל את טווח הקשב

גילאי 4-5 שנים:

* לפתח יכולת מנייה ויכולת שפתית
* לרכוש את היכולת לספר סיפורים מורכבים
* לפתח יכולת לצייר אדם
* להבחין בין צבעים שונים
* לפתח יכולת משחק במילים: שימוש בחריזה, אסוציאציות, הפכים, מילים נרדפות

כאשר הילד או הילדה לא מראים את היכולות הקוגניטיביות המצופות על פי גילם, יתכן שקיים עיכוב התפתחותי כלשהי. כדאי להבין את הסיבות שגרמו לעיכוב ולטפל בו באופן המיטבי והמהיר ביותר, שיאפשר לילד להשלים פערים.

הסיבות לבעיות קוגניטיביות בגיל הרך

הסיבות לעיכוב התפתחותי יכולות להיות מגוונות: ליקוי התפתחותי מבני, לקויות למידה לא מאובחנות, רקע ביולוגי או גנטי והזנחה סביבתית בתקופת הילדות המוקדמת.

איך מטפלים בעיכוב בהתפתחות הקוגניטיבית?

ישנם מספר כלים מרכזיים לטיפול:

1. הוראה מתקנת – בחלק מהמקרים הקושי נעוץ ביכולת להבין ולעקוב אחר מטלות, או בקושי נקודתי סביב שפה או חשבון. במקרים הללו הוראה מתקנת יכולה בהחלט לסייע.
2. פעילות העשרה פרטנית או קבוצתית, במגוון תחומים: משחק, בעלי חיים, מוזיקה או ספרות.
3. אבחונים המסייעים בקבלת הקלות מותאמות לצרכי הילד – בתוך מערכת החינוך.

שימו לב מי רשאי לבצע אבחון קוגניטיבי הוא איש מקצוע מורשה בלבד – פסיכולוג התפתחותי למשל.