טיפול דיאדי מתאים במקרים רבים בהם הורים מרגישים שאינם ממשים את הפוטנציאל ההורי שלהם ולא מצליחים לתת מענה מותאם לצרכים של הילד.
טיפול דיאדי (דיאדה-צמד) הוא טיפול קצר מועד משותף להורה ולילד, שבמרכזו עומדת מערכת היחסים ביניהם.
מהי מטרת הטיפול הדיאדי?
המטרה המרכזית בטיפול היא לשפר את התקשורת בין ההורה לילד ובכך לחזק את מערכת היחסים הראשונית ביניהם ולהתמודד עם האתגרים המרכזיים שמקשים עליה.
למי זה מתאים?
טיפול דיאדי מתאים במיוחד לפעוטות וילדים צעירים מאחר והוא דורש שיתוף פעולה אקטיבי של הילד. במקרה של ילדים בוגרים יותר – ההמלצה היא
לגשת להדרכת הורים.
מרבית הפניות לטיפול דיאדי מגיעות על רקע בעיות התנהגותיות ובעיות אכילה או שינה, פניות אחרות לטיפול מגיעות בעקבות קושי של ההורים להציב גבולות, חרדות יתר לילדים ועוד.
טיפול דיאדי מתאים במקרים רבים בהם הורים מרגישים שאינם ממשים את הפוטנציאל ההורי שלהם ולא מצליחים לתת מענה מותאם לצרכים של הילד.
איך מתבצע הטיפול?
כל טיפול נראה אחרת, אבל עקרונות הבסיס מגדירים יצירת סביבה טיפולית בטוחה, לא שיפוטית ובעלת אלמנטים "משחקיים" - סביבה שתוכל לתמוך באופן מיטבי במטרות הטיפול.
במרבית המקרים המפגש הראשון יהיה של המטפל עם שני ההורים ולאחריו מפגשים של המטפל והילד עם כל אחד מההורים בנפרד.
את הסטינג של מפגשי ההמשך, יקבע המטפל בהתאם למבנה הספציפי של המשפחה שלפניו ובהתאם לצרכיה ולמטרות הטיפול.
מפגשי הטיפול המיועדים להורה ולילד כוללים צפייה של המטפל בדינמיקה בין ההורה לילד בעת ביצוע פעילויות שונות כמו משחק, סיפור או יצירה. הצפייה מאפשרת למטפל לזהות דפוסים מסוימים בדינמיקה הזו ולהנחות את ההורה בזמן אמת (וגם בדיעבד) לדרכי תגובה שונות, שעשויות לשפר את הקשר. לעיתים המטפל יצטרף לפעילות המשותפת בין ההורה לילד, בכדי להדגים באופן בלתי אמצעי את כוונתו ולהציע דרכי תגובה שונות.
במפגשים של המטפל עם ההורים יתבצע עיבוד רגשי וקוגניטיבי של חוויות המפגש המשותף עם הילד. במפגשים הללו יתמקד המטפל בזיהוי הרגשות והצרכים הנפשיים העמוקים העומדים בבסיס ההתנהגות של הילד ושל ההורה והגעה לתובנות שיאפשרו את שיפור הדינמיקה והקשר ההורי.
מה הבסיס התיאורטי של השיטה?
התיאוריה שעומדת בבסיס הטיפול הדיאדי לקוחה מעולמות של יחסי הורים וילדים ומבוססת על עבודתם של פסיכולוגים שהתמחו בתחום זה כמו ויניקוט, אנה פרויד, קליין ומאהלר.
הבסיס התיאורטי נשען על הנחת היסוד הגורסת כי לקשר החיובי בין ההורים לילד יש חשיבות מכרעת על התפתחות הילד מתוך תפיסה שקשר חיובי ומיטיב כזה, יהיה משמעותי בכל תחומי החיים של הילד.
השיטה כוללת אלמנטים מעולם
הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי ומבוססת על תפיסות עולם טיפוליות הומניות.
מקרה לדוגמה של טיפול דיאדי
הורים הגיעו לקליניקה
לטיפול עם ילד שלטענתם נוהג בפראות, מתרגז מהר וחווה התקפי זעם.
במהלך המפגשים הבין המטפל כי ההורים מתקשים להבין את צרכיו העמוקים יותר של הילד ולתת להם מענה מותאם שיהיה אפקטיבי ויסייע לו להירגע.
הסיבה לקושי, כפי שאבחן המטפל, היתה נעוצה בעובדה שההורים (כמו גם משפחתם המורחבת) היו בעלי ציפיות גבוהות מההורות וכמי שהביאו לעולם ילד יחיד, בגיל מבוגר, נטו לראות בו גורם שמשקף אותם ומעיד עליהם ועל יכולותיהם.
הפחד של ההורים מהתקפי הזעם של הילד נבע מחשש שהסביבה תראה אותם בעיניים שליליות ולכן מיהרו לתת לו את שביקש ובכך רק חיזקו את המעגל.
בטיפול קיבלו ההורים כלים שעזרו להם להבין מדוע הם מרגישים ופועלים כך והם הצליחו לשנות את אופן התגובה שלהם להתקפי הזעם של הילד, באופן שהפחית אותם משמעותית.
