בהיבט הנפשי אנשים כועסים מרגישים לא פעם אשמים ומתחרטים על התנהגותם, הם חשים שהם מאכזבים את סביבתם ומתמודדים עם תחושה מבהילה של חוסר שליטה בעת הכעס.
אין אדם שלא כועס לפעמים. במרבית המקרים, כעס הוא תגובה רגשית בריאה וחולפת למצב של תסכול או חוסר צדק.
אצל חלק מהאנשים כעס מופיע באופן לא מידתי ביחס לאירוע או שהם אינם מצליחים להתגבר על הכעס שלהם ומבטאים אותו בדרכים פוגעניות – בעצמם ובאחרים.
כמה מילים מקדימות על כעס וטיפול בכעסים
כאמור, כעס הוא תגובה טבעית שמטרתה לאותת לנו שמשהו אינו כשורה ודורש התייחסות שלנו. פעמים רבות, כעס מתעורר כאשר התגובה הרגשית הראשונית קשה מדי להתמודדות ואנשים רבים משתמשים בכעס ככיסוי לרגשות אותנטיים של פגיעה או תחושת נחיתות מובנית.
זו הסיבה לכך שכעס נתפס על ידי חלק מהחוקרים כרגש נלווה או משני ולא כרגע ראשוני.
האם הכעס מסוכן לאדם?
תחושת כעס לאורך זמן עלולה לפגוע באדם הכועס בשני היבטים מרכזיים:
1. מחיר נפשי ופיזי – החוקרים מוצאים מתאם גבוה בין עצבנות וכעס כרוני לבין מחלות לב, הפרעות במערכת העיכול ותופעות נוספות כמו אבנים בכליות, כאבי שרירים, כאבי ראש ועוד.
בהיבט הנפשי אנשים כועסים מרגישים לא פעם אשמים ומתחרטים על התנהגותם, הם חשים שהם מאכזבים את סביבתם ומתמודדים עם תחושה מבהילה של חוסר שליטה בעת הכעס.
במקרים של הפרעת כעס שלא נמצאת בשליטה, עלול המצב להתדרדר לכדי ייאוש
ודיכאון של ממש, מתוך התחושה שאין אופק לשינוי המצב.
2. מחיר חברתי ומשפחתי – כעס פוגע במרקם העדין ביותר של מערכות יחסים רגשיות, הוא מקטין את האמון ומעורר אנטגוניזם, פחד וריחוק. בתוך מערכת יחסים זוגית, הורית או חברית – לרגשות הללו יש השלכות שליליות משמעותיות, שעלולות להביא לפגיעה בלתי הפיכה בקשר.
מתי כעס מפסיק להיות לגיטימי?
כל עוד כעס עולה מדי פעם, בעיקר אל מול גירוי מציאותי, נסתכל עליו כעל מצב נורמלי.
הבעיה מתחילה במקרים בהם הכעס הופך למאפיין אישיותי והאדם מרבה לכעוס, מתנהג בתוקפנות ואף באלימות והכעס פוגע ביכולתו לקיים מערכות יחסים נורמטיביות.
אצל חלק מהאנשים המתמודדים עם בעיית כעס, הסכנה טמונה דווקא בנטייה להדחיק את הכעס במקום לטפל בו או לבטא אותו. במקרים הללו אולי אין פגיעה סביבתית, אך בהחלט יש פגיעה פנימית שנוצרת כתוצאה ממצב קבוע של הדחקה.
איך לטפל בכעסים?
כלל השיטות הקשורות בהתמודדות עם כעס מכונות בשם הכולל: ניהול כעסים.
המטרה המשותפת לכולן היא לא להפסיק לכעוס - הלא אמרנו שכעס הוא רגש טבעי וחשוב - אלא ללמוד לשלוט בתגובות לכעס ולנהל אותו, במקום שהוא ינהל אותנו ויכניס אותנו למצבים שעליהם נתחרט לאחר מכן.
אנשים מתמודדים עם כעס במגוון דרכים:
1. טכניקות הירגעות המאפשרות יצירת מרחק מהכעס
* מדיטציה
* נשימה מודעת
* ביופידבק
* דמיון מודרך
* טכניקות נוספות להרפיה
2. שינוי אווירה – יציאה מודעת מהסיטואציה המעוררת כעס באמצעות מעבר לחדר אחר, סיום השיחה הטלפונית, יציאה לסיבוב בחוץ ועוד.
3. פעילות ספורטיבית – אימונים קבועים נמצאו יעילים מאוד בהפחתת לחצים, כעסים ותחושת עצבנות.
4. טיפול נפשי – במקרים בהם הטכניקות השונות לעזרה עצמית לא מוכיחות את עצמן לאורך זמן ואילו הכעס ממשיך להופיע בתדירות גבוהה גובה מחיר אישי ומשפחתי –
כדאי לפנות לקבלת עזרה מקצועית שתסייע בהתמודדות עם הכעס.
טיפול קוגניטיבי לניהול כעסים
טיפול זה מבוסס על התפיסה שלא ניתן לשנות את תחושת הכעס, אך בהחלט ניתן לשלוט באופן בו אנו מפרשים את הכעס ומגיבים אליו כאשר הוא מתעורר.
טיפול קוגניטיבי מתמקד בניסיון לשנות את הפרשנות לסיטואציה, כך שתעורר פחות כעס ובניסיון לשנות דפוסי חשיבה והתנהגות המהווים טריגר להתפרצות כעס, כדי לאפשר רכישה של דפוסים חדשים ומיטיבים יותר.
זיהוי הטריגרים שגורמים לכעס מאפשר לאדם לצמצם אותם. למשל – מתבגר שהוריו חוקרים אותו על היום שהיה מיד כשהוא נכנס הביתה והדבר מעורר כעס ומריבות, יכול לבקש מהם לנהל את השיח בשעה מאוחרת יותר ביום, לאחר שנח ונרגע קצת.
טיפול דינמי לניהול כעסים
לא פעם, בעיית הכעס של האדם נובעת ממקורות ראשוניים בילדות, כמו תחושת חוסר ערך, רגשי נחיתות ועוד.
במקרים הללו טיפול דינמי יכול לסייע, מאחר והוא מתמקד בניסיון להבין את המקור הרגשי המוקדם שיצר את מעגל הכעס, לאוורר את הרגשות הקשים בסביבה מוגנת ולתת מענה מותאם לקושי.
