הערכה עצמית – השפעה של מסרים מהסביבה

לאחרונה, בקבוצת הוואטסאפ של ההורים במסגרת חינוכית של אחד הילדים שלי עלה נושא שעורר שיח ערני. המורה נתנה לתלמידים תרגיל בו הם התבקשו להעריך את עצמם בתחומים שונים – לכתוב באילו דברים הם טובים מאוד, טובים, פחות טובים ולא טובים. התרגיל עורר רגשות מעורבים אצל חלק מההורים והעלה שאלות כמו: האם המורה לא אמור להעצים את התלמידים? האם מיקוד בחולשות לא פוגע בדימויים העצמי? האם דיון בנקודות חולשה לא פוגע בקשר של המורה עם התלמידים? ועוד.

אז... האם דימוי עצמי חיובי ובריא הוא תוצר של חיזוק בלבד? האם על ההורים/מורים/מאמנים/... רק לשבח על הישגים ומאמצים, ולא להביא לידיעתו של הילד גם את התחומים בהם הוא יכול להתאמץ ולהשקיע יותר?

החסרונות של הערכה עצמית נמוכה ברורים ומוכרים. אנשים שיש להם הערכה עצמית נמוכה צפויים להשיג פחות, חוששים להגשים את החלומות שלהם (ואפילו לחלום), נמצאים במערכות יחסים לא מספקות ולא בריאות, סובלים יותר מחרדה ודיכאון. זו הסטודנטית שחוששת לקחת חלק בדיון בכיתה כי לדעתה אין לה שום דבר בעל ערך להגיד, זה העובד שחושש לבקש העלאה בשכר כי הוא לא חושב שמגיע לו ויש רבים טובים ממנו, זו האישה שנשארת במערכת יחסים פוגענית כי היא מאמינה שלא מגיע לה יותר. ועוד דוגמאות רבות. בטוחה שכולנו מכירים לא מעט.





אבל מה קורה עם הקיצוניות האחרת? איך נראים אנשים שיש להם הערכה עצמית מופרזת, שלאו דווקא תואמת את המציאות? הם מרגישים שהם מיוחדים ושיש להם זכויות שאין לאחרים. האנשים בסביבה שלהם אף פעם לא יכולים לעמוד בציפיות שלהם – הם לא נותנים להם יחס מיוחד והעדפה על פני אחרים. זה מוביל לרמת תסכול גבוהה ותחושה שהאחרים לא רואים אותם באמת ולא מעריכים אותם. יותר מזה, אנשים בסביבתם יכולים לראות אותם כיהירים ותובעניים ולהימנע מקשר איתם. וכך הערכה עצמית מופרזת עלולה באופן פרדוקסלי להתקשר להערכה עצמית נמוכה. אתן דוגמאות הפוכות מאלה שנתתי קודם: הסטודנטית שמאמינה שכל דבר שהיא אומרת הוא בעל חשיבות גבוהה וענין רב לאחרים - תוך כמה זמן חבריה יפסיקו להתייחס לדבריה? עובד שמאמין כי מגיעה לו העלאה בשכר ללא קשר לתפוקות שלו, אלא רק כי הוא זה הוא - האם יקבל העלאה? אישה שלא מסוגלת לשמור על קשר זוגי לאורך זמן כי בכל מערכת יחסים, ובכל פעם שמתעורר קושי, היא מרגישה שמגיע לה יותר - מה סיכוייה לבנות זוגיות בריאה ויציבה?

סטטיסטית, יותר אנשים סובלים מהערכה עצמית נמוכה. יותר מזה, החיים של כולנו רוויים בגורמים העלולים לפגוע בהערכה עצמית – חוויות טראומטיות, מסרים של המדיה, רשתות חברתיות, קשיים בלימודים ועוד. לכן, אין ספק שנכון להעצים, לחזק, לעודד שיח על כוחות. אגב, זה מה שעושים בטיפול – בטיפול רגשי/ פסיכותרפי המטפל מעודד את המטופל לגלות את נקודות החוזק שלו, את משאבי העוצמה הסמויים, את יכולות ההתמודדות, ומסייע למטופל לבנות על משאבים ויכולות אלה כדי לשפר את איכות חייו.

אבל חשוב להגיע לאיזון. חשוב שנהיה מודעים ליכולות שלנו, לדברים בהם אנחנו טובים, להישגים בהם אנחנו יכולים להתגאות. אבל חשוב גם שנדע במה אנחנו פחות טובים. אולי צריך להשקיע שם יותר? אולי צריך לקבל עזרה? ואולי לא צריך לעשות עם זה כלום ורק לדעת שזה לא התחום שלנו?

מה דעתכם?

למטה תוכלו למצוא תופעות/ תסמינים של הערכה עצמית תקינה, נמוכה ומופרזת.

הערכה עצמית תקינה:

* יחס חיובי כלפי עצמי
* ביטחון ביכולות שלי
* יכולת להתמודד עם ביקורת בונה
* מודעות לחוזקות ולחולשות שלי
* ארועים שליליים נקודתיים לא פוגעים בהשקפת עולם חיובית
* יכולת לסרב או להגיד "לא"
* יכולת לבקש עזרה
* יכולת עמידה בלחץ

הערכה עצמית נמוכה:

* השקפה שלילית כלפי עצמי
* חוסר ביטחון
* פחד מופרז מכישלון
* קושי לקבל ביקורת
* קושי לקבל משוב חיובי
* מיקוד מוגזם בחולשות שלי
* ארועים שליליים נקודתיים מובילים להשקפת עולם שלילית
* צורך לרצות ולפייס אחרים
* חוסר יכולת לבטא את הצרכים שלי
* תחושות של חרדה, דיכאון, בושה או חוסר מסוגלות

הערכה עצמית מופרזת:

* תחושת חשיבות עצמית מוגזמת
* רצון שיראו אותי כאדם מיוחד
* ציפיה ליחס מיוחד ומועדף
* נטייה להגזים בהישגים או בכישרונות
* קושי לקבל ביקורת
* קושי להתמודד עם כשלון
* היזקקות לאישור חיצוני כדי להרגיש טוב עם עצמי
* יהירות
* קושי ביצירת מערכות יחסים



ד"ר ליאת יכניץ
דוקטור לעבודה סוציאלית, מרצה בכירה