מהם אבחוני תקשורת ולמה הם חשובים?

א | א | א | א | (שנה גודל אות)

אבחוני תקשורת מיועדים לזיהוי הפרעות תקשורת חברתית, אשר מאפיינות ילדים על הרצף האוטיסטי, אבל לא רק אותם, כפי שתוכלו לראות בהמשך.

מהי הפרעת תקשורת? למה חשוב לאבחן בזמן ואיך מתבצע האבחון?

כמה מילים על הפרעת תקשורת חברתית (SCD)

הפרעת תקשורת חברתית הוגדרה רשמית בשנת 2013 ומתארת מצבים שונים של לקויות תקשורת מילולית ותקשורת שאינה מילולית.

המאפיינים המרכזיים של ההפרעה

* קושי בשיתוף האחר ברגשות.
* הימנעות מיצירת קשר עין ומחוות פיזיות נוספות המעידות על קשר רגשי.
* קושי לזהות וליישם קודים של התנהגות חברתית מקובלת. למשל ילד שלא מבין את החשיבות באמירת שלום כשנכנסים לחדר.
* קושי בניהול שיח מותאם לצרכים וליכולות של קבוצת השומעים. למשל ילד שמסביר בלהט ובאריכות על ניואנסים טכנולוגיים שלא מעניינים אף ילד מלבדו.
* נטייה להתחבר יותר עם מבוגרים מאשר עם חברים בקבוצת השווים.
* קושי בשמירה על כללי השיח החברתי הנהוגים. למשל התפרצויות באמצע דברים של מישהו אחר.
* קושי בהבנת תקשורת נרמזת כגון סאב טקסט, ציניות, מטאפורות או אירוניה.

אבחנה מבדלת מאוטיזם

במשך שנים רבות, אנשים עם הפרעת תקשורת חברתית אובחנו, בטעות, כאוטיסטים.

כיום אנו יודעים שאם המאפיינים המפורטים מעלה מתאימים לילד, אבל הוא לא מציג מאפיינים נוספים של אוטיזם (כמו חזרתיות כפייתית, רגישות חושית יתרה וקשיים מוטוריים לדוגמה) – הרי שמדובר בהפרעת תקשורת חברתית.

למה חשוב לאבחן הפרעת תקשורת חברתית?

אבחון מוקדם ככל האפשר, מאפשר לתת לילד כלים שיעזרו לו לנהל תקשורת חברתית נורמטיבית ואפקטיבית יותר בעתיד.

מחקרים מראים כי אבחון מוקדם (סביב גיל 3), בשילוב הדרכה ואימון אינטנסיביים של קודים חברתיים מקובלים – מאפשרים לילד לחזק באופן משמעותי את כישוריו החברתיים ולהתנהל בסביבה החברתית בצורה טובה ומותאמת יותר.

חשוב – רוב האבחונים לא מבוצעים לפני גיל 3, מאחר ובשנות החיים הראשונות קיימים הבדלים עצומים בקצב ההתפתחות של ילדים שונים והסיכון לאבחון שגוי גבוה.

נקודה חשובה נוספת – האבחון הרשמי מאפשר לקבל הקלות והתאמות דרושות במערכת החינוך, אשר תורמות לחיזוק תחושת המסוגלות של הילד ומסייעות בהפחתת תחושות של חוסר מסוגלות ודימוי עצמי נמוך.

מהם אבחוני תקשורת ואיך מאבחנים את ההפרעה?

האבחון כולל בחינת אבחונים קודמים או תוצאות בדיקות שונות שנערכו לילד, שאלונים, ראיונות מקדימים עם ההורים וסדרת מבחנים מתוקננים לבחינת יכולות התקשורת של הילד בתחומים הבאים:
* יכולת שפתית
* יכולת חברתית
* התפתחות כללית ביחס לבני הגיל

במידה ומדובר בילדים צעירים, עד גיל 6, מומלץ לפנות למרכזי התפתחות הילד שמפעילות קופות החולים השונות – במרכזים הללו ניתן לבצע אבחון וכן לקבל מגוון טיפולים דרושים בהתאם לתוצאות האבחון.

במקרה של ילדים מעל גיל 6 – האבחון מבוצע על ידי פסיכיאטר או פסיכולוג קליני המתמחה בתחום. בהתאם לתוצאות האבחון ניתן לקבל הכרה מביטוח לאומי, המקנה זכאות למגוון הקלות וטיפולים מותאמים.







בכל מקרה, מאחר ומדובר בילדים, האבחון לא כולל שאלות ישירות של הצוות לילד, אלא בנוי על מילוי הוראות בתחום המשחק, במטרה ליצור חוויה חיובית ולא מאיימת.

תוצרי האבחון

בסיום האבחון תקבלו סט של מסמכים והמלצות:

* סקירת התפתחות הילד מאז לידתו, בהתבסס על התשובות שלכם לשאלונים, ראיונות אישיים שנערכו ותצפיות על התנהגות הילד.
* תוצאות האבחון – ציון של הילד במבחנים המתוקננים שמרכיבים את האבחון.
* ניתוח המשמעות הקלינית של תוצאות האבחון – מה התוצאות אומרות על מצבו הנפשי והחברתי של הילד.
* שורה תחתונה – האם לילד יש או אין הפרעת תקשורת חברתית או הפרעה אחרת.

זכרו - בדומה להפרעות אחרות, גם במקרה של הפרעת תקשורת חברתית, הבנה מוקדמת של מהות הבעיה, מאפשרת לתת מענה מותאם ויעיל, שיסייע בשיפור איכות החיים של הילד, בהווה ובעתיד.