כלים של בינה מלאכותית יכולים, כאמור, לסייע לאדם בשלב האבחון ובאמצעות מספר שאלות פשוטות לעזור לו להבין שהוא כנראה מתמודד עם דיכאון, לחץ או חרדה
כלים מעולמות הבינה המלאכותית זמינים לנו היום, יותר מאי פעם, ומאפשרים חסכון בזמן ונגישות גבוהה למידע וליכולות, שבעבר לא היו זמינות לאדם הפרטי.
אם פעם היינו צריכים לפתוח ספרים פיזיים כדי לאתר את המידע הדרוש, הרי שכיום אנחנו אפילו לא צריכים לחפש בעצמנו במנועי החיפוש ויכולים פשוט להנחות את כלי הבינה המלאכותית לאתר ולסכם עבורנו את המידע הרצוי, למצוא מענה לשאלות ולקבל הנחיות והצעות לפעולה כמעט בכל תחום.
מהו החידוש המרכזי בכלי בינה מלאכותית של ימינו?
יכולות טכנולוגיות קיימות ומוכרות לנו מזה שנים, אך האופן בו כלי הבינה המלאכותית מנגישות עבורנו את היכולות הללו – הוא החידוש המשמעותי של העת האחרונה.
הדבר נכון במיוחד כאשר מדובר בצ'ט-בוט - כלי בינה מלאכותית שמסוגל לתקשר עם אנשים ולנהל איתם שיח קוהרנטי לאורך זמן, שמרגיש ממש כמו שיח עם אדם אחר וכולל מחוות "אנושיות".
כלי בינה מלאכותית בשירות הפסיכולוגיה
במאמר זה ננסה לבחון את מכוון הדרכים בהן בינה מלאכותית יכולה לסייע בתחום הטיפול הנפשי – החל בשלב האבחון וכלה בשלב המענה הטיפולי.
איך מאבחנים דיכאון באמצעות ביג דאטה?
טכנולוגיות בינה מלאכותית יודעות לאתר דפוסים אנושיים, כפי שהם ניכרים באופן בו
אנשים מבטאים את עצמם ברשת המקוונת.
למשל – כלי AI שיודע לזהות שימוש חוזר במילים מסוימות, שנמצאו במתאם גבוה עם חרדה או דיכאון ולהתריע במקרים בהם השימוש הנרחב במילים עלול להצביע על כוונה אובדנית של אדם, בהסתמך על מילות חיפוש שלו בגוגל, פוסטים שהעלה בפייסבוק ועוד.
סוגיות אתיות של שימוש בכלי בינה מלאכותית
הדיון על פסיכולוגיה ובינה מלאכותית מעלה שאלות רבות – אתיות ומעשיות כאחד.
כלי AI, בעיקר צ'אטבוטים, מנסים לדמות תקשורת אנושית. הם כותבים בגוף ראשון, משתמשים במילים ובאימוג'ים המביעים רגש ולעיתים גורמים לנו לשכוח שאנחנו מדברים עם מכונה ולא עם יצור אנושי בעל רגשות אותנטיים.
תקשורת עם צ'אטבוטים, אשר מרגישה מאוד טבעית ואפילו "חברית", עלולה לגרום לנו להשתכנע לבצע רכישות או פעולות שלא היינו עושים אחרת ולעיתים אף עלולה לחצות את הגבול למחוזות שיחשבו כהטרדה, בוודאי כאשר מדובר באנשים בעלי מבנה אישיות רגיש
או פוסט טראומטיים.
טיפול רגשי בכלים דיגיטליים – יש דבר כזה?
בשלב הנוכחי עדיין לא נעשה שימוש בכלי בינה מלאכותית לצורך טיפול רגשי והם בוודאי לא יכולים להחליף מטפל אנושי מוסמך.
לפני שניתן יהיה בכלל לחשוב על אפשרות של מענה רגשי באמצעות AI יש לדון במגוון סוגיות מהותיות, כמו פיקוח ורגולציה על התחום, היעדר מחקר הבוחן את ההשפעות לאורך זמן, סוגיות של שקיפות, אבטחת מידע וניהול סיכונים.
אז מה כן?
כלים של בינה מלאכותית יכולים, כאמור, לסייע לאדם בשלב האבחון ובאמצעות מספר שאלות פשוטות לעזור לו להבין שהוא כנראה מתמודד עם דיכאון, לחץ או חרדה.
בנוסף, הכלים הללו יכולים להציע מענה ראשוני, למשל המלצות לטכניקות שונות באמצעותן האדם יכול לסייע לעצמו להירגע ולהפחית את עוצמת החרדה. ההמלצות יכולות להיות מותאמות באופן ספציפי לגיל, מין והעדפות אישיות, למשל – מי שנוהג לעשות ספורט באופן קבוע יקבל המלצה מהצ'אטבוט לצאת לריצה כדי להירגע.
תחומים נוסף בהם ניתן יהיה לעשות שימוש בכלי AI הם
טיפול בהתמכרויות וטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) במקרים מסוימים, בהם הפרוטוקולים לטיפול קבועים וברורים.
כאשר אין גישה לשירות פסיכולוגי
כלי בינה מלאכותית יכולים לסייע באבחון, באמצעות למידה של מיליוני מקרים דומים אחרים ולהציע אבחנה ראשונית לאנשים שמתגוררים באזורים מרוחקים, ללא נגישות לשירות פסיכולוגי זמין או לאנשים החיים בתרבויות בהן הפנייה לטיפול נפשי אינה מקובלת.
פעמים רבות – עצם האבחון מאפשר לאדם הסובל להבין את מצבו ולהקל על התחושות עמן הוא מתמודד ואולי אף לגרום לו
לגשת לטיפול אצל פסיכולוג מוסמך.
בשורה התחתונה – נראה שאנחנו לא קרובים ליום בו בינה מלאכותית תוכל להוות תחליף הולם לטיפול נפשי המבוצע על ידי איש מקצוע, אך כבר כיום היא מסוגלת לתת מענה ראשוני שאותו צריך ללמוד, לפתח ולעגן ברגולציה ופיקוח.
