ריטלין וילדים - מה כדאי לדעת?

בשנים האחרונות הולך וגדל היקף הילדים ובני הנוער המאובחנים עם הפרעות קשב וריכוז ומטופלים בריטלין, על פי מחקרים עדכניים, כ 17-18 אחוז מהילדים מאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז וכמחצית מהם מטופלים באמצעים תרופתיים.

עובדה זו מעלה שאלות רבות לגבי השפעת הטיפול התרופתי על הילד, סיכונים פוטנציאליים ומידת היעילות בהתערבות תרופתית כזו בגילאי הילדות.

מהו ריטלין וכיצד הוא משפיע על המוח?

התרופות הנפוצות ביותר לטיפול בהפרעת קשב וריכוז הן ריטלין, ריטלין LA וקונצרטה, שלושתן מבוססות על מתילפנידאט - חומר שמשפיע על עוררות מערכת העצבים המרכזית בגוף.

קונצרטה וריטלין LA מבוססות על פיזור איטי וארוך יותר של מתילפנידאט בגוף ולכן השפעתן ארוכה יותר ותופעות הלוואי מופחתות.

הפעילות המרכזית של התרופות הללו, היא לעכב את ספיגת הדופמין, שהוא נוירוטרנסמיטר משמעותי המעורב בתהליכי קשב, זיכרון ולמידה.

עלייה ברמת הדופמין בין הסינפסות במוח, מעלה את רמת הקשב ומפחיתה התנהגות היפראקטיבית.

מידת היעילות של שימוש בריטלין בקרב ילדים ובני נוער

ריטלין אינו מוגדר כתרופה, במובן שהוא אינו מרפא את הפרעת הקשב, אלא רק מטפל באופן זמני בתסמינים שלה. יחד עם זאת, היעילות שלו בהפחתת סימפטומים של הפרעת קשב וריכוז היא גבוהה מאוד ונמדדת ב 70-80 אחוז מהמקרים.

הפחתת התסמינים מביאה לשיפור היכולות הלימודיות של המשתמשים והם מדווחים על שיפור ביכולת להתרכז בלמידה ולהתעלם מרעשי הרקע ומסיחי הדעת הרבים.

האם הריטלין בטוח לשימוש ילדים ובני נוער?

לריטלין יש מספר תופעות לוואי נפוצות ומוכרות, ביניהן:
* דופק מהיר
* ירידה ניכרת בתיאבון בזמן השפעת התרופה
* קשיים בהירדמות
* כאבי בטן וראש
* עצבנות
* אפתיות וחוסר עניין כללי

כל אלו הן תופעות נקודתיות וקצרות טווח, אשר חולפות עם הפסקת השימוש בכדור. השפעות ארוכות טווח של שימוש בריטלין בגילאי הילדות וההתבגרות לא נחקרו מספיק עדיין, מאחר והשימוש הרווח של ילדים ובני נוער בריטלין הוא תופעה חדשה יחסית.

חשוב לציין כי לא כל הילדים המשתמשים בקביעות בריטלין יתמודדו עם תופעות לוואי.

איך מתמודדים עם תופעות הלוואי המוכרות?

הורים לילדים הנוטלים ריטלין בקביעות, שיתפו אותנו במספר דרכים להפחתת תופעות הלוואי למינימום:

1. לקחת את הכדור רק בשעות הבוקר כדי למנוע פגיעה ביכולת להירדם בלילה.

2. לאכול ארוחה מסודרת לפני נטילת הכדור, לאור העובדה שהוא מפחית תיאבון וכדי למנוע פגיעה בגדילה בעקבות תזונה לא מספקת.

3. לשלב בטיפול התרופתי גם טיפול רגשי או טיפול התנהגותי, שיכולים לסייע לילד בהתמודדות עם תסמיני הפרעת הקשב, בחיזוק הדימוי העצמי ובאימוץ טכניקות לימודיות מותאמות.

4. לא לחשוש לפנות לרופא המטפל ולנסות להתאים את סוג הכדור או את המינון, במידה ותופעות הלוואי מפריעות להתנהלות השגרתית.

נדגיש בהקשר זה כי רק רופא רשאי לקבוע מינון לנטילת ריטלין והמינון נקבע בהתאם לגילו של הילד, משקלו וחומרת הפרעת הקשב איתה הוא מתמודד.

מהם הסיכונים בהימנעות מטיפול תרופתי להפרעות קשב וריכוז?

חשוב להבין כי גם לאי מתן התרופה, במקרים מאובחנים של הפרעות קשב וריכוז, יש השלכות ויש סיכונים.

מחקרים מראים כי ילדים עם הפרעות קשב וריכוז מצויים בסיכון גבוה לתאונות ולפגיעות פיזיות הנובעות מהתנהגות פזיזה ונטילת סיכונים. בגילאי הבגרות רואים סיכון מוגבר למעורבות בתאונות דרכים ואפילו סיכון מוגבר להסתבכות בפלילים – ידעתם שאחוז האסירים המאובחנים עם הפרעות קשב וריכוז גבוה לאין ערוך מאחוז המאובחנים באוכלוסייה הכללית?

אז מה השורה התחתונה? האם כדאי לתת ריטלין לילדים ובני נוער?

לצערנו אין תשובה חד משמעית לשאלה הזו וההחלטה נתונה בידי ההורים, תוך התייעצות טיפולית ורפואית קבועה כמובן.

בסופו של דבר, ההחלטה של ההורים מתבססת על מידת הקושי שחווה הילד כתוצאה מהפרעת הקשב איתה הוא מתמודד, ביחס להשפעות הכדור ותופעות הלוואי להן הוא גורם.