איך יודעים אם הילד בשל לכיתה א?
צוות על הספה
הצוות החינוכי יכול להמליץ, להצביע על קשיים ולהציע פתרונות, אבל ההחלטה הסופית אם להעלות ילד מגן חובה לכיתה א' (כאשר הוא עומד בקריטריון הגיל) היא של ההורים בלבד.
המעבר מגן חובה לכיתה א הוא מעבר משמעותי ולא פעם נשאלת השאלה, האם הילד בשל למעבר או שאולי צריך עוד שנה בגן כדי להתבגר ולהתחזק.
בעבר, השאלה עלתה רק לגבי חלק קטן מהילדים, שהיו גבוליים בגיל או זקוקים לחיזוק בחלק מהיכולות הדרושות כדי לצלוח בשלום את המעבר לבית הספר.
כיום, יותר ויותר הורים מעלים את האפשרות להשאיר את הילד עוד שנה בגן והדבר הוא לא תמיד לטובתו של הילד.
אז איך יודעים אם הילד בשל לכיתה א ומתי כדאי להשאיר עוד שנה בגן?
בואו ננסה לעשות קצת סדר.
מה צריך כדי ללמוד בבית הספר?
לפני הכל, אנו מבקשים לסקור את סט הכישורים והיכולות המצופות מילד בכיתה א והדרושות לו כדי להפוך לתלמיד בית ספר:
1. שפה – בסיום הגן, ילדים צריכים להכיר את כל אותיות הא-ב ולדקלם אותן ברצף, להיות מסוגלים לספר סיפור קוהרנטי, להכיר צלילים פותחים וסוגרים ולשייך חפצים לקבוצות כמו כלי עבודה, כלי אוכל וכד'.
2. חשבון – מנייה עד 20, זיהוי הספרות, זיהוי כמויות והבנה בסיסית של מושגי חיבור וחיסור.
3. מוטוריקה – בתחום המוטוריקה העדינה הילד צריך להראות אחיזה נכונה של מספריים ועיפרון, יכולת ליצור קו רצוף ואחיד, צביעה בתוך מסגרת ותיאום עין יד.
בתחום המוטוריקה הגסה נבדקת היכולת לקפוץ באוויר, לטפס על סולם ולהחזיק את הגוף באופן יציב לאורך זמן.
4. קשב וריכוז – יכולת להתרכז באופן רצוף 15-20 דקות לפחות, יכולת לשבת בשקט מבלי להזיז את איברי הגוף או לגעת באנשים וחפצים בסביבה.
5. בשלות רגשית – יכולת להתמודד עם תסכול, לפתור בעיות ולבקש עזרה, מסוגלות להתמודד עם פרידה מההורים.
6. בשלות חברתית – יכולת להתנהל בקבוצה ולפתור קונפליקטים, לגלות אחריות על ילדים אחרים, לקרוא לעזרת מבוגר בעת הצורך ולעזור בעצמו לחברים.
אחד הגורמים לבלבול שחשים הורים רבים לילדים בגן חובה, הוא השוני שאנו רואים אצל ילדים בהתפתחות על פני הצירים השונים – יש ילדים שידברו באופן רהוט וידעו לפתור תרגילי חשבון ברמה גבוהה, אבל מבחינה רגשית וחברתית לא יראו עדיין בשלות. ולהיפך.
איך יודעים אם הילד בשל?
אם מסתכלים על סט הכישורים והיכולות שתיארנו קודם, ניתן לראות שבמרבית הנושאים - מלבד הנושא הרגשי והחברתי - יכולות מופחתות ביחס לבני הגיל, עלולות להעיד על קשיים נוספים כמו הפרעת קשב וריכוז, בעיות למידה וכד'.
במקרים הללו, שנה נוספת בגן לא בהכרח תסייע וההמלצה תהיה לגשת להדרכה מקצועית ולטיפול כמו ריפוי בעיסוק, בכדי לחזק את הילד ולצמצם את הפערים בינו לבין בני גילו.
התחום הרגשי החברתי הוא התחום המרכזי בו שנה נוספת בגן תהיה משמעותית לחיזוק היכולות ולכן הוא הגורם שמוביל, במרבית המקרים, להחלטה להשאיר את הילד בגן.
יתרונות לשנה נוספת בגן
שנה נוספת בגן היא שנה של חיזוק הביטחון העצמי כתלמיד גן בוגר, פוטנציאל ללקיחת אחריות בהדרכת ילדים צעירים יותר וזמן לחיזוק ושיפור יכולות קוגניטיביות ורגשיות.
חסרונות
* פרידה משכבת חברים בני אותו גיל.
* פגיעה בתחושת הערך העצמי – כולם עולים לכיתה א ורק אני לא.
* שעמום וחוסר עניין במקרים בהם הילד מוכן מבחינה קוגניטיבית ונשאר בגן מסיבות רגשיות.
מי מחליט אם הילד בשל לכיתה א?
הצוות החינוכי יכול להמליץ, להצביע על קשיים ולהציע פתרונות, אבל ההחלטה הסופית אם להעלות ילד מגן חובה לכיתה א (כאשר הוא עומד בקריטריון הגיל) היא של ההורים בלבד.
בתהליך קבלת ההחלטה מומלץ מאוד להקשיב להמלצות הצוות החינוכי, שכולל אנשי מקצוע מנוסים המכירים היטב את הילד, כאשר השאלה היחידה שצריכה לעמוד לנגד עיני כולם היא איזו החלטה תיטיב עם הילד ותגדיל את הסיכויים שהכניסה לכיתה א תהיה חלקה ככל האפשר ולא תגרום לילד תחושת כישלון, שתלך איתו לכל אורך חייו כתלמיד.
מה אתם כהורים יכולים לעשות כדי להכין את הילד לכיתה א?
יש לא מעט דברים שהורים יכולים לעשות כדי לסייע לילד להגיע מוכן יותר לכיתה א ובכך להגדיל את הסיכויים שהמעבר יהיה חלק ככל האפשר.
1. חוברות עבודה – הורים רבים מאמינים שבתקופת הגן צריך לאפשר לילד רק לשחק ולא לעסוק במטלות לימודיות. הסיכון בגישה הזו, היא שהמעבר החד יהיה קשה מדי לילד ויגרום לו להתנגד ללמידה. קנו לו חוברות עבודה מותאמות ושבו איתו בזמן המשפחתי הפנוי כדי לסייע לו להתיידד עם עזרי הלימוד ולא לראות בהם משהו שלילי או מאיים.
2. לומדים תוך כדי משחק – נצלו את הזמן בנסיעות כדי לשחק משחקי חשיבה ומשחקי מילים שיקדמו את הילד: דבר והיפוכו, אסוציאציות, מילים שמתחילות בצליל מסוים ועוד. הגישה המשחקית מסייעת מאוד בתהליך הלמידה.
3. יוצרים ביחד – שימוש נכון בכלי כתיבה, מספרים וצבעים הוא חיוני ליכולת הלמידה של הילד ולכן חשוב שיהיו בבית אביזרים מתאימים ולעודד את הילד לעשות בהם שימוש, למשל במשחקי יצירה משפחתיים.
4. מבקרים בבית הספר – נצלו כל הזדמנות לבקר בבית הספר בו עתיד הילד ללמוד – ימים פתוחים, מפגשים מטעם הגן ואפילו איסוף של האחים הבוגרים יותר. ההכרות המוקדמת מפחיתה משמעותית את החרדה.
5. מכירים חברים – נסו לתאם מפגשים חברתיים עם חברים ועם ילדים חדשים שעתידים להיות עם הילד בכיתה או בבית הספר. ההיכרות המוקדמת הזו, כמו גם שמירה על הקשר עם חברים מהגן בחופש הגדול – תסייע לילד להגיע רגוע יותר.
אנשי מקצוע רלוונטים לתחום
פסיכותרפיסטית ומטפלת זוגית ומשפחתית
התמחות: טיפול פרטני, התמודדות עם משברי ומכשולי החיים, חרדה,דיכאון,הפרעות אכילה,בעיות זוגיות ומשפחתיות,טיפול
אזור בארץ: תל אביב וגוש דן,בקעת אונו, רמת גן, גבעתיים
שפה: עברית,אנגלית
(MA) מומחית לטיפול במתבגרים, מבוגרים וזוגות. פסיכותרפיסטית ומטפלת זוגית ומשפחתית עובדת במרכז הרפואי איכילוב ובקליניקות במרכז תל
פסיכולוג קליני מומחה
התמחות: קשר הורה-ילד, גיל הינקות-הרך, תרפיה במשחק, דיכאון , חרדה, אבל ואובדן, הדרכת הורים, טיפול במתבגרים ומ
אזור בארץ: תל אביב וגוש דן
שפה: עברית,אנגלית
טיפול פסיכולוגי במרכז (לב) תל אביב. פסיכותרפיה לגיל הרך, ילדים ונוער, מבוגרים. טיפול פרטני, טיפול קשר הורה-תינוק והורה-ילד, הדרכות
מטפלת פרטנית, זוגית-משפחתית מוסמכת, MSW
התמחות: טיפול פרטני, זוגי משפחתי, מערכות יחסים מגוונות, פרק ב', משברי חיים, מגדר וזהות מינית, אבל ואובדן, טר
אזור בארץ: צפון,אונליין
שפה: עברית
מטפלת בנוער ובמבוגרים.ות, מטפלת זוגית-משפחתית מוסמכת עם ניסיון רב בעבודה עם מערכות יחסים מגוונות. חשוב לי לתת תקווה למטופליי, לסיי
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
מציאת מסגרת גנית ראשונה לתינוק מיכל דביר קורן
ההחלטה לחזור לעבודה עבור אימהות בחופשת לידה מגלמת בתוכה חשש לגבי העברת הטיפול בתינוק. עבור חלק מהאימהות היציאה לעבודה הינה הכרח כלכלי עבור אחרות מדובר בהקלה משמעותית הנובעת מתוך קושי להישאר שעות רבות עם התינוק
השגחה הורית בתקופת השבתת המשק בשל הקורונה טל פישר, פסיכולוג קליני
התקופה הנוכחית מאתגרת מאד. כבר זמן רב שכולם עוקבים במתח רב אחרי התפשטות וירוס הקורונה, ואף שכיום כבר יודעים יותר על הוירוס ולצד החדשות השליליות ישנן גם כאלה חיוביות, הלא ידוע מלחיץ.
איך מתמודדים עם החרדה בעקבות המצב הבטחוני? צוות על הספה
מאורעות הימים האחרונים הותירו את כולנו מזועזעים, כואבים וזועמים. התובנה האיומה, שאויבי ישראל יכולים לחדור לבתים ולפגוע בנו בצורה כה אנושה, מעוררת תחושה בלתי נסבלת של חרדה קיומית אצל אנשים רבים.
דחיקת לשון – למה זה קורה ומה עושים כדי לטפל? צוות על הספה
הורים רבים שומעים מרופא השיניים או מרופאת הילדים שהילד שלהם מראה סימנים של דחיקת לשון או דחיפת לשון (Tongue Thrust) ולא תמיד מבינים במה מדובר ומה צריך לעשות.