מהי חרדה? האם היא שונה מפחד? מתי היא הופכת להפרעה?

א | א | א | א | (שנה גודל אות)

במהלך 5 השבועות האחרונים המילה "חרדה" השתרשה חזק בתודעה שלנו. אנחנו מרגישים חרדה, מדברים עליה וגם מתנהגים אותה. האם יש מישהו שלא חווה חרדה? כנראה שלא. אז בואו נעשה קצת סדר ונבין במה מדובר.

חרדה היא תחושת אי נוחות, דאגה או פחד, שיכולה להיות קלה או חמורה. יש קשר הדוק בין חרדה לפחד והתגובה הגופנית בשני המצבים זהה. אבל... יש ביניהם כמה הבדלים מהותיים. ניתן להבדיל בין פחד וחרדה ב-4 תחומים:

1) משך החוויה הרגשית
2) מיקוד בזמן
3) הספציפיות של האיום
4) תגובה התנהגותית

למשל, אני מרגיש פחד כשאני הולך לבד ברחוב ריק וחשוך.

1) הפחד הוא קצר מועד – כשאצא מהאיזור המבודד והחשוך, הפחד יחלוף
2) הפחד ממוקד בהווה – אני פוחד עכשיו ולא מהפעמים הבאות בהן אלך באיזורים חשוכים
3) הפחד קשור לאיום ספציפי – למשל, חשש מתקיפה
4) הפחד מקל על הורדת האיום – אגביר את קצב ההליכה, אדליק פנס, אדבר בטלפון

חרדה, לעומת זאת, היא:

1) ארוכת טווח - החשש, הדאגה והמתח מלווים אותי לאורך זמן
2) ממוקדת בעתיד – אני דואג ללא הרף לגבי סיטואציות עתידיות ואיך אתמודד איתן
3) נובעת מאיום רחב ולא ספציפי – אני מתקשה לבודד את הגורם הספציפי לחשש שלי
4) מפריעה להתמודדות – זהירות יתר, הימנעות ממצבים שמעוררים חרדה, ערנות גבוהה לסימני "סכנה"

לא תמיד מתקיימים כל התנאים, ולפעמים באמת קשה להבחין בין פחד לחרדה. נגיד, האם פחד מבחינה הוא פחד או חרדה? או במציאות של היום, האם פחד מטילים ואזעקות הוא פחד או חרדה?

לפחד וחרדה מנגנון גופני משותף. כאשר המוח שלנו קולט סכנה פוטנציאלית, בין אם היא אמיתית וברורה ובין אם היא קיימת רק בתפיסה שלנו, הוא מפעיל שרשרת של תגובות בשם "תגובת הילחם או ברח". במצב זה הגוף שלנו משחרר הורמוני סטרס (אדרנלין וקורטיזול). הורמוני סטרס אלו מתחילים שרשרת של שינויים פיזיולוגיים, כולל הגברת קצב הלב ולחץ הדם, הרחבת דרכי הנשימה, ערנות מוגברת והזרמת הדם לשרירים. כל אלה מכינים את הגוף להילחם באיום או לברוח ממנו.

קיימת גם תגובה אפשרית שלישית – תגובה של קיפאון. כל אחת מתגובות אלה יכולה להיות בעלת ערך רב כשמדובר בסכנה פיזית ממשית ומיידית (זאת אומרת, במצב של פחד). הבעיה היא שהמוח לא יודע להבחין בין פחד ממשי לבין חרדה ומפעיל את אותה שרשרת התגובות בשני המצבים. כך, אדם הסובל מחרדה חברתית, יחווה מצב ממושך של ערנות מוגברת ועוררות פיזיולוגית שעלול להוביל למצוקה משמעותית ולהפריע לחיי היומיום. תגובות של מלחמה, בריחה או קיפאון לא יכולות לסייע לו להתמודד עם הלחץ שהוא חווה במצבים בין אישיים. להיפך, הן רק מגבירות את הקשיים החברתיים, את הפחד ואת הנטיה להימנע מכל קשר רק כדי לא לחוות חרדה.

תסמינים נפוצים של חרדה כוללים:

* תחושת עצבנות, אי שקט או מתח
* תחושה של סכנה מתקרבת או פאניקה
* קצב לב מוגבר
* נשימה מהירה (היפרוונטילציה)
* הזעה
* רעד
* תחושת חולשה או עייפות
* קושי להתרכז או לחשוב על כל דבר אחר מלבד הדאגה הנוכחית
* הפרעות בשינה
* בעיות במערכת העיכול
* קושי לשלוט בדאגה
* ניסיון להימנע ממצבים מעוררי חרדה







חשוב להבין שחרדה היא תגובה נורמלית ותקינה. אנחנו מרגישים אותה במגוון מצבים בחיים שלנו. הקושי נוצר כשאנחנו מתקשים לשלוט בה, כשהיא מתמשכת ומשפיעה על חיי היומיום שלנו, כשהיא מנהלת אותנו, כשאנחנו נמנעים מדברים חשובים ומהנים כדי לא להרגיש אותה, וכשתחושת הדאגה או הפחד אינטנסיביים, תכופים ומתמשכים. אם אתם מרגישים שהחרדה מגבילה ומצמצמת את החיים שלכם, דעו שיש מה לעשות. ניתן לטפל בחרדה, לצמצם את עוצמתה, ללמוד דרכי חשיבה שעוזרים למנוע חרדה ולהתנסות בהתנהגויות חדשות בהן לא העזנו להתנסות בגלל החרדה.



ד"ר ליאת יכניץ
דוקטור לעבודה סוציאלית, מרצה בכירה