איך מדברים עם ילדים על המצב הביטחוני?

א | א | א | א | (שנה גודל אות)

מצב החירום הבטחוני הנוכחי בישראל פוגש כמעט כל בית במדינה.

עשרות אלפי משפחות נמצאות בטווח האש המיידי מעזה ולכל אחד יש חבר או קרוב משפחה שמעורב באירועים בצורה כזו או אחרת, חיילות וחיילים עושים את דרכם לחזית ומדי פעם אנו נדרשים להיכנס למרחבים ממוגנים בעקבות ירי טילים.

המציאות דופקת על הדלת
האירועים רודפים זה את זה והחדשות נכנסות הביתה, דרך הטלוויזיה בסלון או באמצעות הרשתות החברתיות בהן שוהים גם הילדים.

איך מדברים איתם על מה שקורה? וכיצד ניתן לספק מידע אחראי, תוך שמירה על תחושת הביטחון והמוגנות החשובות להם כל כך?

הסבר מותאם גיל

חשוב לזכור כי ילדים בגילאים שונים, חשופים למגוון רמות של מידע וזקוקים לצורות שונות של תיווך המציאות, באופן המותאם לגילם.

הגיל הרך והילדות הצעירה

לילדים קטנים, עד גיל 10, נסביר שאכן מתחוללים אירועים קשים ועצובים ויחד עם זאת ננסה להרחיק מהם את הדברים במידת האפשר ולהפחית את תחושת הסכנה.

* חשוב להזכיר את עוצמתה של מדינת ישראל, את הצבא החזק שלה, שמגן על התושבים ואת מערכת כיפת ברזל ששומרת עלינו.
* לתת לגיטימציה לפחדים ולא לבטל אותם ויחד עם זאת לשדר כל העת מסר מרגיע – אנחנו בטוחים בבית ואנחנו ההורים שומרים עליכם.
* מומלץ להרחיק את הילדים הצעירים מהטלפונים הניידים בעת הזו, בה הם חשופים למידע לא מווסת שעלול להזיק להם ולעודד עיסוקים אחרים כמו צפייה בתוכן מותאם גיל, יצירה ועוד.
* למרות הצורך הברור שלכם כהורים להתעדכן באופן רציף – אנו מציעים לא לאפשר צפייה משפחתית בשידורי החדשות הרציפים, שעלולים להגביר את תחושת החרדה.

בגיל ההתבגרות

ילדים בני 10 ומעלה חשופים בדרך כלל לרשתות חברתיות ומקבלים אינפורמציה שאין לנו יכולת לשלוט בה. לכן, דווקא בגילאים הללו, יש חשיבות עצומה ליכולת שלנו לתווך להם את המציאות ולנסוך ביטחון.

* כדאי לדבר איתם על פייק ניוז ועל העובדה שמידע לא מאומת עלול להתברר כשגוי והעברתו עלולה לפגוע באנשים אחרים.
* נסו להנחות את הילדים לצמצם זמן שהות ברשתות החברתיות ולשתף אתכם בעדכונים שהם מקבלים דרכן.
* כדאי לנסות ליצור תעסוקה משפחתית שתרחיק את הילדים מהחדשות – יצירה, משחק קופסה, צפייה בסרט וכולי.
* אל תנסו להסתיר או להכחיש את המצב הקשה ויחד עם זאת, הסבירו שמדובר באזור גיאוגרפי מסוים ושיש לנו את כל היכולות הצבאיות והמדיניות להתמודד עם האיומים.
* מותר בהחלט לחלוק עם הילדים הגדולים תחושות מסוימות של עצב וכעס ולתת להם לגיטימציה, אך חשוב להקפיד על השפה בה משתמשים ולהביע כל העת ביטחון מלא בכך שהמצב הקשה יסתיים.
* תנו לילדים מידע קונקרטי ואחראי, אחרת הם עלולים לדמיין מציאות גרועה יותר ולהרכיב פיסות אינפורמציה שיציגו תמונה מבהילה מדי.

גם אבא ואמא הם בני אדם

כמו בכל מקרה חירום אחר, לא תוכלו לסייע לילדיכם לצלוח את הימים הקשים בשלום, אם לא תטפלו בעצמכם.

הורה שמצוי בחרדה קיומית, לא יוכל לתת את המענה הרגשי המיטבי לילדים ולכן חשוב שתמצאו את הזמנים והמקומות המתאימים לדבר עם מבוגרים אחרים, לחלוק את הפחדים וכמובן להתעדכן בנוגע להנחיות כוחות הביטחון, כאשר אתם לא ליד הילדים.

אם תבטאו את התחושות הקשות כשאתם לבד, תוכלו לנהל עם הילדים שיח מעובד יותר ולנסוך בהם ביטחון.

כשהאירועים קרובים במיוחד

מאות משפחות בישראל מתמודדות עם המשבר בצורה ישירה, כאשר קרוב משפחה נהרג, נפצע או חלילה נחטף.

גם במקרים הללו, אל תסתירו מהילדים את המציאות, אך נסו להסביר להם את המצב במילים המותאמות לגילם וליכולתם לעבד את הדברים.

זה בדיוק הזמן להפעיל את כל מעגלי התמיכה האפשריים הכוללים חברים ושכנים, שיסייעו להעסיק את הילדים ולפנות אתכם לטפל בדרוש.

יש מי שיכול לעזור

אם אתם מרגישים שאתם מתקשים להכיל את האירועים ולהתמודד עם המצב מבחינה נפשית, אל תהססו לפנות לעזרה.

תמיכה נפשית מוצעת בקווי סיוע ייעודיים של קופות החולים, במרכזי החוסן האזוריים וכן על ידי העמותות המתמחות בתחום
ער"ן: טלפון 1201
נט"ל: 1-800-363-363

את כל המידע על מוקדי הסיוע ודרכי הפנייה ניתן למצוא כאן