חשוב לנסות ליצור סדר יום כלשהו, גם כאשר כל המשפחה שוהה בבית, בקרבת המרחבים המוגנים – נסו לאכול ביחד, לפחות חלק מהארוחות, שחקו ביחד, צפו בסרט שירחיק אתכם מהמציאות לזמן מה, הכינו יצירות, נגנו – כל משפחה ומה שמתאים לה.
מאורעות הימים האחרונים הותירו את כולנו מזועזעים, כואבים וזועמים.
התובנה האיומה, שאויבי ישראל יכולים לחדור לבתים ולפגוע בנו בצורה כה אנושה, מעוררת תחושה בלתי נסבלת של חרדה קיומית אצל אנשים רבים – ללא קשר לגילם או למקום המגורים שלהם.
הורים רבים מרגישים שהם לא יכולים להבטיח הגנה לילדיהם ומתמודדים עם תחושת איום שכמוה לא ידענו, אולי מעולם.
מהם הסימנים של חרדה
תחושת חרדה היא אנושית ומובנת מאוד על רקע המצב האובייקטיבי, ויחד עם זאת חרדה עלולה להוביל לשיתוק שיפגע ביכולת שלכם לתפקד בחיי היום יום ובוודאי במצב של סכנת חירום ולכן כדאי לנסות לשכך אותה מעט, ככל שניתן.

אם אתם חשים חלק מהסימפטומים שנתאר מיד, אתם כנראה סובלים מחרדה:
* קושי להירדם בלילה או שינה טרופה
* דפיקות לב מהירות, גם בשעת מנוחה
* קושי לאכול, או צורך תמידי להסיח את הדעת באמצעות אכילה
* קושי להתרכז במשימות פשוטות – בעבודה, עם הילדים ואפילו מטלות הבית
* נשימה מהירה ושטחית שעלולה להוביל לסחרחורת ותחושת חוסר יציבות
* מחשבות בלתי פוסקות על מה שקורה ועל מה שעוד עלול לקרות בעתיד
* זיעה קרה, צמרמורת, כאבי בטן
מה אפשר לעשות ברגעים של חרדה בעצימות גבוהה?
ברגעי חרדה המקשים על חשיבה סדורה ולא מאפשרים תפקוד - חשוב לעצור לרגע, כמובן רק כאשר אתם במקום בטוח, ולבצע את התרגילים הבאים:
1. כיווץ לאגרוף והרפיה לסירוגין של כפות הידיים
2. ציון שמות 5 חפצים שאתם רואים בסביבתכם הקרובה
3. נשימה עמוקה ומודעת ונשיפה איטית, מספר פעמים ברצף
התרגילים הללו יעזרו לכם לחזור אל עצמכם, פשוטו כמשמעו, כדי שתוכלו להמשיך ולתפקד, אך הם כמובן לא מהווים טיפול ופתרון לטווח הארוך.
איך אפשר לעזור לעצמנו להתמודד עם תחושת חרדה מתמשכת?
המצב הביטחוני הנוכחי בישראל מייצר אצל רבים תחושה מתמשכת ותמידית של חרדה. חלק גדול מהאנשים יוכלו לעזור לעצמם
להתמודד עם החרדה, באמצעות שימוש בכלים שונים ובטכניקות הרגעה עצמית מגוונות:
פעילות גופנית שעוזרת לפרק את המתח ולשחרר את הגוף ואת הנפש, יוגה, מדיטציה, דמיון מודרך, נשימה מודעת, NLP, עבודות יצירה וכל דבר אחר שיגרום לכם לתחושה טובה יותר.
לא לשכוח לנסות לשמור על תפריט מאוזן ולא להתקיים על פחמימות ריקות, שאינן תורמות למצבכם הפיזי והנפשי לאורך זמן.
חשוב לא פחות לנסות ליצור סדר יום כלשהו, גם כאשר כל המשפחה שוהה בבית, בקרבת המרחבים המוגנים – נסו לאכול ביחד, לפחות חלק מהארוחות, שחקו ביחד, צפו בסרט שירחיק אתכם מהמציאות לזמן מה, הכינו יצירות, נגנו – כל משפחה ומה שמתאים לה.

עזרה לאחרים מפחיתה חרדה
מיד עם פרוץ המשבר פורסמו יוזמות קהילתיות רבות ויפות, המזמינות את הציבור לקחת חלק בפעולות סיוע למען הנפגעים.
התנדבות למען האחר עונה על צורך פנימי משמעותי בשליטה ומסייעת למתנדב להתמודד עם החרדה שהוא עצמו חש, באמצעות עשייה.
חפשו באינטרנט פעולות התנדבות שמתקיימות באזור מגוריכם או בדקו בקישור מרכז
זה.
כאשר עולה הצורך בעזרה נפשית מקצועית
חלק לא מבוטל מהאנשים שחווים חרדה,
יזדקקו לעזרה מקצועית כדי להתמודד איתה והדבר לחלוטין מובן וטבעי, בעיקר בזמנים כמו אלו שאנו חווים בתקופה זו.
עמותות המתמחות בנושא מציעות לכם קווי סיוע שם תוכלו למצוא אוזן קשבת ולב אוהד:
נט"ל 1-800-363-363
ער"ן 1201 או בצ'ט/מייל (כל הפרטים
כאן)
עזר מציון 1800-808-100
עזרה פסיכולוגית ללא תשלום דרך קופות החולים, מרכזי החוסן בישובים וארגונים נוספים – כל הפרטים מרוכזים
באתר הביטוח הלאומי